תלונה: בלאק בר בורגר - קניון אילון, רמת גן

תלונה שהגיעה במייל החם:

לידיעת הציבור, כשבלאק בורגר כותבים בתפריט המנות הראשונות שלהם:
חצילים בגריל - 39 ₪ עם רוטב צ'ילי וטחינה
ואפילו שמים שני עלים ליד המנה כדי לסמן שהיא טבעונית, הם טיפונת מרמים את הלקוחות.

אכלתי את המנה ממש עכשיו, והיא בהחלט לא הייתה טבעונית, אפילו לא צמחנית.
אם אתם רוצים לדעת למה אז זה בגלל שהפיתה הקטנה שמגיעה מתחת לחציל הייתה ספוגה במיצים של בשר. זה לא משנה אם זה היה ישירות על הפלנצ'ה שניה אחרי שהכינו עליה חזה עוף, או רק לרגע על הגריל כשעוד יש עליו טיפה שומן של המבורגר.
הלחם היה ספוג עד מאוד במיצי בשר. אפילו נתתי לאנשים שלידי לטעום כדי לוודא שאני לא טועה  ומדובר בתבלין גריל או משהו דומה.
לא איכפת לי אם זה טעות, בורות, טיפשות או כל דבר אחר, לעשות דבר כזה פוסל אותכם מלכתוב בתפריט שמנה היא טבעונית. תתביישו.

לא יכולתי אפילו להישאר במקום ולצלם, לריב עם הצוות או להפוך את זה להזמדנות חינוכית.
השארתי לאנשים שהיו איתי כסף כדי לשלם והלכתי להקיא מרוב גועל.

מקווה שתפרסמו את הפנייה שלי ללא עריכה, חשוב לי שטבעונים וצמחונים אחרים יזהרו וזה לא יקרה להם.
בברכה,
אורית.

אגאדיר משלוחים

יש קצת בעיה בלהזמין המבורגר בחולון בשבת בצהרים.
2 המועמדים הטבעיים - הבלאק והמוזס משום מה לא מבצעים משלוחים עד צאת השבת נכון לרגע זה (בהתאם למיטב ידיעתו של כותב שורות אלה) ואתה נשאר עם אופציות עלומות של המבורגרים אלמוניים מפלורנטין ואיזור חולון-בת ים.
ויש גם את אגאדיר.
עד כה אכלתי באגאדיר רק פיזית בסניף שלהם בנחלת בנימין (שהבנתי שהוא סניף הדגל)
בכל הפעמים אני זוכר חוויה סבירה, עם תמחור מעט גבוה יחסית לתמורה במקומות אחרים.

מכיוון שמאוד רצינו המבורגר החלטתי להזמין משלוח מהסניף שלהם בראשון לציון.
מעיון בתפריט עולה כי מבחינת המחירים - אין ספק שאגאדיר עשו עבודה טובה ביישור קו עם התותחים הגדולים בשוק.
הזמנו המבורגר אחד של אנגוס של 250 גרם (שאמור להיות מקבילו של הנורמה ג'ין הנפלא מהבלאק) והמבורגר רגיל של 330 גרם (כי אנחנו לא פראיירים ואם המבורגר של 160 גרם עולה 43 ושל 330 גרם עולה 61 - אז בטח שנזמין את הכי גדול)

בנוסף הזמנו צ'יפס גדול.
אני לא יודע מתי זה קרה ואיך אף אחד לא שם לב, אבל זה נראה לי קצת שערורייתי לשלם על צ'יפס בנפרד כשאתה מזמין המבורגר ועוד במחיר ממש לא זול, אבל נמשיך הלאה.
מכיוון שהזמנו מעל סכום מסויים - ניתנה לנו האפשרות לבחור בקינוח, ובחרנו ב"ממתק אגאדיר".
מדובר במעין ופל מוקפא עם שכבות של מוס שוקולד, קראנץ' נוגט וברולה וניל מצופה בשוקולד חלב - כך לפחות לפי מה שרשום בתפריט.

ההמבורגר הראשון בתמונות הוזמן במידת עשיה WD ומכאן צבעו השחור.
אני אישית מתנגד נחרצות למידת עשיה כזו שהורסת את כל העסיסיות של הבשר, אבל מישהי אחרת חושבת אחרת ולא מסוגלת לאכול את הבשר שלה כשהוא נא. בכל אופן, לפחות מבפנים הבשר נראה טוב.

ההמבורגר השני הוא האנגוס של ה250 גרם. מדובר בקציצה ברמה סבירה, אך לא מתקרבת לרמה של הנורמה ג'ין. היא הייתה עסיסית במידה, אבל היה חסר לי את הטעם הנפלא של האנטריקוט בפה שאתה מקבל בבלאק.

הציפס היה סטנדרטי, אין תלונות, וכנ"ל לגבי הקינוח שקיבלנו חינם כביכול, שהיה אכיל והיווה סיום סביר לארוחה לא רעה בכלל, בדיוק כמו שזכרתי בסניף בנחלת בנימין.
אם המחיר היה נמוך ב20-30 אחוז הייתי אפילו אומר שיש תמורה טובה, אבל במחיר הזה (140 שקל לכל מה שאתם רואים בתמונות) אני מצפה לארוחת המבורגר פרימיום, שאותה לצערי לא קיבלתי.

דיקסי - אוכל טוב, שירות קלוקל מאוד

במסגרת הזמן הפנוי הרב שיש לנו כרגע בחופשת הפסח, האדם הפשוט צריך למצוא אטרקציות ומקומות בילוי.
אם יש לך ילדים זה קל - הולכים למקום בו הם יוציאו כמה שיותר אנרגיות, ויעזבו אותך בשקט.
במידה ולא, יש זמן לחפש מסעדות בת"א, ואחת הטובות שבן היא הדיקסי.
הדיקסי, למי שלא מכיר, נמצא בבעלותו של השף הסחבק חיים כהן, וידוע בעיקר בהתמחותו במנת כנפי העוף.
אני אישית פחות אוהב את החלק הזה בעוף, אבל מאוד אוהב את ההמבורגר שלהם (שנקרא ביפבורגר)
לדעתי הביפבורגר עוקף בסיבוב את הארטבורגר של מוזס, והיחיד שמשתווה לו הוא הנורמה ג'ין של הבלאק.

עם פנטוזים על ביפבורגר של 250 גרם בתוספת גבינת גאודה, התקשרנו להזמין מקום - אפרופו מקום, זה המקום לציין שלצערי אין תמונות מהאירוע כי לא תכננתי את הביקורת מראש, אבל אני אנסה לכתוב קרוב ל1000 מילים במקום.

אחד הדברים שאני אוהב בדיקסי הוא הבוטים האפלים עם האור האדום, שמוסיפים לתחושת הפרטיות והבילוי באופן כללי. ביקשתי אחד כזה בהזמנה - אמרו לי שיציינו את זה, וינסו ללכת לקראתי.

הגענו למסעדה קצת לפני הזמן - נאלצנו לחכות כ20 דקות בחוץ לפינוי המקום המיוחל שלנו, תוך כדי שאנו צופים
במספר אנשים שלא הזמינו מקום נכנסים ונעלמים בחלל החשוך. לאחר המתנה לא קצרה כאמור, הוכנסנו למסעדה.

אם חשבנו שיש איזשהו סיכוי שההמתנה הארוכה הייתה לטובת איזה תא פרטי, התבדינו מהר מאוד.
לטעמי הושבנו באחד המקומות הגרועים במסעדה, אם לא הגרוע בהם - השולחן הראשון במסדרון הכניסה למסעדה - המקום שהוא הכי הפוך לתא פרטי, המקום בו אתה זוכה לראות כל זוג שנכנס ויוצא מהמסעדה.

התיישבנו והזמנו - אני את מנת הביפבורגר בה חשקתי עוד מהבית, וזוגתי שתחיה הזמינה את סלט הקיסר שלהם.
לאחר המתנה של 20 דקות הגיעו המנות המיועדות.
לי לא היו תלונות - ההמבורגר בא לעבודה - עסיסי, עם שכבת גבינה לכל אורכו, בלחמניה מתוקה כמו דבש.
הביס הראשון של ההמבורגר הזה הוא אחד הטובים שיש.
חבל שאי אפשר להגיד אותו דבר על מנת סלט הקיסר - המנה הגיעה להפתעתנו ללא חלק מהותי - נתחי העוף שבה.

ניסינו לקרוא פעמיים למלצרית שלנו והיא לא הגיבה. לאחר מספר שניות, מנהל המשמרת, שהבחין במצוקה בא לעזרתנו ושאל אם יש איזושהי בעיה. הסברנו לו על המחסור בעוף, והוא אמר שכנראה התבלבלו בין מנת סלט הקיסר של הראשונות, שהיא ללא עוף, ומנת סלט הקיסר של העיקריות שהיא עם עוף. לטעמי מדובר בפאשלה של המלצרית שאמורה להכיר את התפריט של המסעדה, ובמידה ויש 2 מנות דומות, לוודא אילו מהן הלקוח רוצה. כפי שלימדו אותנו בצבא - אם יש ספק אין ספק.

בכל מקרה, מנהל המשמרת הציע להחליף את המנה, אבל זוגתי לא רצתה לחכות עוד 20 דקות, ע"מ שיביאו את המנה עם העוף, ולכן החליטה לוותר.
כנראה שהמנהל העיר למלצרית, כי תפריט הקינוחים נזרק על ידה לשולחננו תוך כדי שהיא עוברת, בלי להסתכל כלל על השולחן.

לא היה לנו חשק להישאר בעקבות רצף האירועים שקרה, והזמנו חשבון.
רק כדי להבהיר - אירועי השירות הבעייתי שקרו יכולים לקרות בכל מקום.
לפעמים אתה יכול לחכות בתור קצת אם המקום עמוס, מישהו צריך לשבת במקום הגרוע במסעדה, לפעמים המלצרית לא מקצועית, אבל כל רצף האירועים האלה, יחס עם אדישות מוחלטת של כל הצוות שם, שלא העלה על דל שפתיו את המילים "סליחה" או "אנחנו מתנצלים" חרה לנו מאוד.

לאחר קבלת החשבון ביקשתי לשוחח עם מנהל המשמרת, ופרטתי בפניו את הנקודות שהעליתי בפוסט הזה על השירות, שפגמו לנו בהנאה. המנהל כאילו נותר המום, ופלט איזה "טוב". הוא פשוט לקח את כרטיס האשראי יחד עם החשבון והלך.

שוב לשם הבהרה, לא ציפינו לשום פיצוי חומרי בדמות איזשהו קינוח או הנחה בחשבון, אבל כן ציפינו שלפחות מישהו מנותני השירות בערב הזה (המארחת, המלצרית, מנהל המשמרת) יבין לליבו של לקוח לא מרוצה, ויתאמץ מעט (או הרבה יותר) ולו רק בשביל השם\רמת המחירים של המקום.

נראה לי שבפעם הבאה נלך על ההמבורגר השני שציינתי בפוסט - הנורמה ג'ין בבלאק - שם יודעים לתת שירות.

בלאק בורגר עזריאלי | Black Bar n Burger

ארוחת ערב תמימה הופכת למסיבה בתוך הפה.
יציאה מהבית בעקבות רעב בבטן שגורמת למחשבות עמוקות על נושא המזון והחיים בכלל.
על כל אלה ועוד תוכלו לקרוא בפוסט הבא.
בתפריט: מגדל קורנביף, המבורגר צמחוני, צ'יפס ועוד.
בנוסף לתיאורי המזון הפעם יהיו גם תיאורים על דברים שבלב, עד כמה שאפשר מבלי להתחיל לשעמם.

ראשית אתחיל במה שקרוב אליי, מגדל קורנביף, ערימה של פיסות קורנביף חמות בלחמנית המבורגר, המגיעה עם פיסות עגבניה, חסה ובצל שכמובן ביקשתי להסיר.

התפריט מבטיח פרוסות דקות אך הן מגיעות עבות יחסית. לא שיש בזה משהו רע. הבשר היה טעים, עשוי היטב, עסיסי בחלקו וקריספי באזורים אחרים, מתובל בצורה מושלמת.

המנה מגיעה עם צלוחית של חרדל דיז'ון, בנוסף לכל רטבי הבית (דווקא מוצלחים מאוד).

הכריך היה כ"כ מוצלח שלא היו לי נקיפות מצפון על שאכלתי בשר, נושא שאחזור אליו מאוחר יותר.

הצ'יפס של בלאק לא רע גם הוא.
החלק הכי רע בו הוא חתיכות קטנות רבות שמגיעות מעט שרופות.
מלבד זאת, צורת ההגשה של הצ'יפס נאה מאוד, הצ'יפס עצמו גם טעים וגם מגיע בטמפרטורה שאפשר להכניס לפה ללא היסוס. תוספת מנצחת.


אמנם לא טעמתי את ההמבורגר הצמחוני (המכונה בריג'יט בארדו) אך מעברו השני של השולחן נשמעו מחמאות.
כאן גם אפשר להתחיל לשלב את התלונות.
ההמבורגר אשר הגיע עם פטריות מוקפצות בבצל מטוגן לצד בצל אדום חתוך לטבעות עדינות גרם לסלידה קלה אפילו אצל חובבת הבצל שהזמינה אותו. היא נאלצה לגרד המון בצלים בזמן שאני ישבתי עם מפית על הפנים והתקשיתי לנשום.
נשמע מוגזם אבל תארו לעצמכם שבחלל הפתוח והמאוורר של עזריאלי היה קשה לחיות לכמה רגעים מרוב בצל.

בצל אדום נרשם גם בתוך הכריך שלי, אפילו שביקשתי להסיר אותו.
הצוות היה אדיב מספיק בשביל להתנצל ולהציע לבד להוציא כריך חדש - עם כמויות בצל כאלה אי אפשר פשוט להסיר, הטעם והריח נדבקים.
תלונה אחרונה: רצינו חצילים בגריל עם טחינה תפוזים, לצערנו לא היו. באמת שרצינו חצילים.
הייתי מוכן אפילו ללכת לסופר מרקט שבקומת הקרקע כדי להביא להם חצילים שיצלו לי אותם.


ועכשיו לחלק ששמרתי לסוף, עניין הבשר.
הזכרתי זאת לא פעם בעבר; אני מנסה לשנות את הרגלי התזונה שלי.
זה מתחיל בכמויות מזון קטנות יותר, אוכל בריא יותר, הימנעות ממוצרי חלב, התעמקות במוצרים מהצומח, יותר ירקות, קטניות, פירות, אפילו שתייה בריאה יותר, זה דווקא החלק הקל.
זה לא קל.
החלק של הבשר דווקא פחות מסובך, פשוט לא אוכלים אותו.
בשלב מסויים בשר מתחיל להראות פחות טעים, פחות מושך, יש סלידה מסויימת.
לפעמים דווקא ההיפך, פתאום מתחשק שווארמה. לפעמים אפילו הולך ואוכל את אותה שווארמה.
הנקודה היא דווקא אחרת.
בשר הוא לא סתם מצרך שצומח על העץ. זה לא פרי, זה לא מהגינה.
פעם היו לו עיניים, לשון, רגל, הוא נשם והסתובב ועשה קולות. ברגע שהמידע הזה נספג, כשהוא מחלחל באמת - בשר מאבד מהטעם שלו. קשה יותר להסתכל עליו כשהוא שוכב שם, עסיסי, נצלה, מרכזה של ארוחה.
אם פעם הייתי הולך בשמחה לארוחות "אכול כפי יכולתך" במסעדות בשר - כיום זה פחות מגרה.
גם כי אין צורך לאכול עד גועל, גם כי הבשר מכביד טיפה, בעיקר כי זה לא שווה את זה, האשמה, המצפון, יש הרגשה לא נעימה, לא כי לא נעים לי מהחברים הצמחוניים או הטבעוניים, זה משהו שקורה בפנים. משהו נורא מיוחד.

יש חשבון פנימי שאני עושה.
האם האוכל הזה, הסטייק, הסנדוויץ', חתיכת הפסטרמה, האם הם שווים את התהליך.
האם הם שווים מוות של חיה, בזבוז של כסף וחלל בבטן, את הגועל הכרוך בתעשיית הבשר וכו'.
יש דברים שפשוט לא שווים את זה.
יש ארוחות סתמיות לחלוטין שהן בזבוז מיותר של כל הנ"ל.
אתה מכניס לפה בשר ואפילו לא נהנה, בקטע פונקציונלי, הרי לא חסרות ארוחות לא טעימות, לא חסרות  ארוחות שיושבות לא טוב בבטן. על הארוחות האלה אפשר לוותר.
זה לא ויתור כואב.

ועכשיו חזרה לבלאק:
אני לא הרגשתי רע על שאכלתי את הכריך. הוא היה טעים, הוא היה ממש טעים, הוא היה ממש ממש ממש טעים.
זו הייתה ארוחה טעימה, משביעה מאוד.
היא עלתה מעט מעל 120ש"ח לשתי מנות עיקריות, פעמיים צ'יפס ופעמיים קולה זירו.
אין פה אנשים רעים בסיפור, אין דרמה. רק זוג אנשים שיוצאים לארוחת ערב וחושבים אם שווה להם לאכול בשר כשאפשר לאכול משהו אחר.
אחד מהאנשים נשבר, זה הייתי אני, היה לי טעים מאוד.

מוזס - רמת החייל

לאחרונה, ובעצם מאז ומתמיד, אנשים מתלוננים על מוזס שהוא 'לא כמו שהוא היה פעם' ושכלמיני רשתות אחרות מציעות אוכל מוצלח יותר או מה שזה לא יהיה מוצלח יותר. זה אולי נכון, אבל לא ברמת החייל.

לאחר נסיון נוסף ללכת לבלאק שסוכל במהירות רבה כשראינו התקהלות של מעל לעשרה אנשים בכניסה לבלאק, הוחלט לחצות את הכביש וללכת למוזס. 

המארחת הייתה נחמדה ומצאה לנו מקום מיד מבלי הצורך להתנהג כאילו היא עושה לנו טובה ענקית. קיבלנו מיד תפריטים והאוכל שהזמנו הגיע ממש מהר.

זה ישמע לא קשור - אבל המקום היה יחסית מלא אך לא רועש, ומואר. (לעומת מקומות אחרים שלא אציין את שמם בהם צריך לחכות מלא זמן, כדי לשבת ולחכות מלא זמן למלצר בחושך).

הזמנו שתי עסקיות,הזולות יותר (52 ש"ח כל אחת) בעסקית אפשר לבחור מתוך שני סוגי סלטים ומרק (מינסטרונה) או להוסיף 18 שקלים לראשונה מגניבה יותר. הזמנו את הסלט ה'קלאסי' שהוא חסה, ירוק וצנונית ברוטב טעים שמאופיין בחומץ וסלט 'בריאות' טעים לחובבי הג'ינג'ר שהכיל כרוב אדום, בצל ירוק, בוטנים, נבטי חמניה ועוד.

למעלה סלט 'קלאסי', למטה סלט בריאות

כמנה עיקרית הזמנו המבורגר קלאסי עשוי מדיום ופירה (חלבי) והמבורגר 'מיזרי' (שם מאוד מפתה!) צמחוני עם צ'יפס.

ההמבורגר הלא צמחוני היה טעים ומעבר לזה, בטעם בשר, (לעומת ההמבורגר של בורגוס, שיש לו טעם של מה שזה לא יהיה שההמבורגר של בורגר ראנץ' עשוי ממנו, דבר שאינו בלתי טעים, אך בהחלט בלתי בשר). הפירה היה ממש טעים בצורה מפתיעה, בעבר הזמנתי שם פירה שלא היה טעים, אך הפעם הוא היה במרקם וטעם מוצלחים מאוד.

                                                      

אנשים רבים לא אוהבים את הבשר שלהם חצי חי, אבל אני כן. כי תמיד כשזה WELL, זה מוכן יתר על המידה ואי אפשר להנות מהבשריות של הבשר.

המבורגר מדיום

                  

ההמבורגר הצמחוני עשוי מקטניות כלשהן ומגיע עם ממרח פלפלים ונבטי חמניה, מה שמוזר הוא שההמבורגר הצמחוני לא מגיע עם כל הירקות שיש בהמבורגר הרגיל (עגבניה, מלפפון חמוץ, בצל, חסה), ביקשנו את הירקות בכל זאת והם הגיעו בצלחת נפרד (ללא תוספת תשלום כמובן). 

המבורגר צמחוני 'מיזרי' וצ'יפס

ירקות 

הצ'יפס היה מעט שמנוני, מה שכנראה אומר - כמו שצריך.

אכילת המנה הצמחונית עד סופה לא צלחה מפאת חוסר יכולת, וביקשנו לארוז. לא רצינו לצאת 'כינוי מעליב שלא מעליב אף אחד מקוראינו' וביקשנו מהמלצר לעטוף את חצי ההמבורגר שנשאר בנייר על מנת שלא ימות בדרכו הביתה, מה שקיבלנו היה זה:

אריזה

משעשע.

לסיכום: 

לי לא מובן למה בלאק ובורגוס תמיד מפוצצים, האוכל שם בסדר, אבל יותר גרוע מזה של מוזס. ומה שיותר מוזר הוא שבמוזס האנשים נורמליים יותר (סועדים ועובדים כאחד) ומתייחסים אליך כסועד במסעדה ולא כפשוט עם שניתנה לו הזדמנות לטעום מאוכל האלים. אולי זה שונה במקומות שאינם רמת החייל או אוכל שאינו העסקית.

ניחא.

נוהל שכן

בפוסט זה אין טיפת התייחסות לאוכל, יש רק התייחסות ליחס.
הערב מצאנו בתיבת הדואר מעטפה, בתוכה תפריט משלוחים של בלאק ולצידו מכתב שנפתח בכותרת "שכן יקר"
המספר שבלאק פתחו סניף פה קרוב (מאצלנו בבית 10 דקות הליכה, מגדל משה אביב ברמת גן) ואם נגיע עם מכתב זה נקבל כרטיס חבר ללא תשלום (הוא עולה 50 ש"ח ברגיל) אני מצטט: "החברות תקפה לשנה, מקנה הטבות ומבצעים מיוחדים לאורך כל השנה, הטבת יום הולדת 4 פעמים בשנה, הטבת יום נישואין, צבירה ומימוש נקודות ועוד ועוד" וגם מקבלים הנחה של 15% על הארוחה הראשונה שבה גם מקבלים את הכרטיס.

בלי קשר לזה שבלאק קצת יקר לטעמי , ושיש המבורגריות שאני אוהב יותר - עדיין זו יופי של התנהלות בלי קשר לאיך שהמסעדה עצמה.

החסרונות:

1. המסעדה כשרה. - חבל, הדבר הכי טוב בבלאק זו העוגת גבינה
2. יש כוכבית שאומרת "הטבת ההצטרפות וההטבה לעיל, תקפים בסניף מגדל אביב ר"ג בלבד" - אם זה אומר שאפשר לבוא ולקבל את הכרטיס וכו' רק שם - זה הגיוני, אם זה אומר שהטבות הכרטיס במהלך השנה כולה, תקפות רק שם - אז זה חבל.

נקוה שמסעדות אחרות יקחו דוגמה

מוזס, תהיו בריאים

לדעתי כמות הפעמים בהן אכלתי מוזס במשלוח או בסניפים השונים היא מוגזמת.
היא מוגזמת לאור העובדה שיש לנו רק פוסט אחד שנושאו הוא מוזס והוא אפילו לא שלי.
עוד סיבה לכך שהיא מוגזמת היא שפשוט לא מגיע להם, היתה תקופה יפה אבל לצערי היא נגמרה.

ירח הדבש הארוך מאוד הזה התחיל להגיע לקיצו עם עליות המחירים, ירידת רמת השירות, התכווצות המנות (תחת תירוץ של ארוחות בריאות יותר), עיצוב מחודש של אריזות משלוח בכדי שיכילו פחות ופחות מאותם סוגי מזון, מדיניות שעושקת ממך עוד ועוד כסף בשביל קצת קטשופ בשקית.
לאחרונה, הקש ששבר את הגב שלי - הסרת \ שינוי מנות שאני אוהב.

שיפודי פילה הבקר המדהימים נעלמו.
רוטב הקיסר השתנה וכעת יש לו טעם רע יותר מבעבר (אני חושב שקיצצו בכמות האנשובי).
כריך הפורטובלו שינה את צורתו וטעמיו.
כריך הפילדלפיה הוחלף בפילי צ'יז סטייק הנחות ממנו בהרבה.
אגב, כריך הפילי צ'יז משום מה ירד מתפריט המשלוחים - אבל במקומו הופיע משהו שלא היה בביקור האחרון שלי במוזס (לפני פחות מחודש), שניצל בלחמניה עם רוטב מרינרה ומשהו שטוענים שהוא "קרם מסקרפונה".
חדי עין ישימו לב שיש פרגית חדשה בסגנות BBQ טקסני, שמחליפה את העוף המושחר ז"ל ואת המנה ההיא עם הפירה שכבר לא קיימת כי למה לתת פירה בחינם.

אם כבר בתופסות עסקינן, אז בארבע מתוח חמש הפעמים האחרונות שאכלתי מוזס - הצ'יפס לא היה משהו.
כשאני אומר לא משהו אני מתכוון שהצ'יפס של מוזס שבעבר היה מצדיק ביקור במקום הפך לשילוב בין רטוב (גם במסעדה, לא רק במשלוח) ללא מוכן כלל.

ונקנח במנה ראשונה חדשה שמגישים רק במסעדה: מקלות מוצרה בפירורי לחם.
המנה עצמה סבירה, הרוב שמגיע איתה הוא (אם אינני טועה) אותו רוטב של השניצל בלחמניה, שהוא טיפה תפל, מזכיר את הצנצנות של הרוטב שדוריטוס מוכרים אבל פחות חריף, בקיצור סתם עוד רוטב תעשייתי.

נקודת האור היחידה שנותרה במוזס היא הקוקטיילים שבלילה הופכים למוזלים ומחליקים נחמד בגרון.
אמנם הם מעט מיימיים (יותר קרח כתוש ממשקה) אבל הם כרגע יותר טובים מהאוכל (אלא אם אתם רוצים לדון בהמבורגרים - אותם אני לא אוכל).

משה משלוחים

אז מה ההמבורגר הכי טוב בשוק היום?
האנשים שאני מכיר מתחלקים ל2 מחנות עיקריים - מחנה מוזס ומחנה BLACK.
אני אישית משתייך למחנה השני - המבורגר הדגל של הבלאק - הנורמה ג'ין, טוב בהרבה לדעתי ממנת הדגל של המוזס - הארט בורגר וגם עשוי מבשר משובח יותר, ושניהם עולים בדיוק אותו מחיר נכון לבדיקה אחרונה - 59 ש"ח.
מה שכן, הדיל של הלייט נייט במוזס - ארטבורגר ותוספת ב33 שקלים משתלם מאוד, ואז אני מוכן לשקול לאכול שם.
למרות האמור לעיל החלטנו להזמין אתמול משלוח ממוזס רוטשילד, עקב זכרונות יפים של א' מסלט צ'יקן קיסר שהיא אכלה שם.
החלטתי לזרום בכל זאת עם המשלוח הזה, בעיקר בגלל שהיה קר בחוץ מכדי לצוד מזון משלי, והזמנתי את הארט בורגר 250 גרם עם תוספת פטריות. 2 הפריטים הנ"ל בתוספת צ'יפס ודמי משלוח סגרו את מחיר הארוחה ל150 ש"ח בדיוק. עקב היום הסוער הזהירו אותנו במוזס שייתכן שההזמנה תתעכב, אך הופתענו לטובה והיא הגיעה אחרי פחות מ40 דקות.
אין ספק שמוזס משקיעים בצורה החיצונית של המשלוח. הגיעה שקית גדולה ומעוצבת עם הלוגו של מוזס, וכל פריט בהזמנה היה ארוז בקרטון מעוצב נפרד עם כיתוב ברור, שנדע במה מדובר ולא נהיה במתח לפני הפתיחה. הגיע מספר רטבים מגוון (בקרטון נפרד כאמור) שכלל מיונז,צ'ילי אדום, קטשופ וקטשופ פלפלים.

ההמבורגר הגיע בתוך הלחמניה בילד אין, וכל שנותר לי היה להוסיף את תוספת הפטריות שנארזה בקרטון נפרד.
ההמבורגר היה בסדר מינוס בסך הכל. הבשר לא היה טעים במיוחד, הלחמניה טיפה התפוררה, היה אפשר להשקיע בקצת יותר כמות ירקות אבל זה בדיוק החוויה שזכרתי מהפעמים האחרונות שאכלתי את ההמבורגר הזה. טעים אבל בהחלט way overpriced (עלה 68 שקל כולל תוספת הפטריות - בהרבה מקומות אפשר להשיג במחיר הזה סטייק בגודל בינוני)

נעבור לגרסת הסלטים - בניגוד אלי, שאני אדם פשוט שהייתה לו דיעה קדומה לא חיובית במיוחד לגבי הארטבורגר - מנת סלט הצ'יקן קיסר היא אחת האהובות על א'. לטענתה, גם הפעם המנה לא אכזבה, אם כי חתיכות העוף היו מעט רטובות ולא קריספיות. הדבר יכול להיות נסלח עקב מזג האוויר בחוץ, והפרשי הטמפרטורות שייתכן ותרמו לתופעה.
גם בסלט כאמור נראה לי שמוזס לוקח מחירים של מסעדת יוקרה - 59 שקלים.

הצ'יפס שקיבלנו גם הוא סבל טיפה מבעית הרטיבות, אך היה אכיל בעזרתם הנדיבה של המיונז וקטשופ הפלפלים.

לסיכום, ארוחה לא רעה, מחיר מופרז לדעתי עבור התמורה. האם נזמין שוב? ייתכן, אם א' תתעקש מספיק על הצ'יקן קיסר הזה. אחרת בפעם הבאה הטלפון יהיה לכיוון של הבלאק..