הכריך של היום הוא לא הסנדוויץ' של הלילה

 השעה היא חצות ופתאום אתה נזכר שלא אכלת כלום מאז החומוס בצהריים (כשתעלה כתבה בנושא אדאג שהמילה חומוס תהפוך ללינק, טוב?). יחד עם זאת ההרגשה היא שלא באמת בא לקום מהספה ואין אפילו כח לרחוץ מלפפון, שלא לדבר על לקטום את הקצוות שלו.

איכשהו אני מרים את עצמי מהספה וניגש את המקרר, מרכיב בגאונות את הרכיבים הבאים לכריך שכולו הנאה צרופה:

• ארבע חתיכות לחם הולנדי
• שלוש חתיכות גבינת גלבוע
• רוטב HP
• רוטב BBQ של Hunt's בטעם חרדל ודבש
• רוטב חזרת Woeber's Sandwich Pal (הסוג שרובן משתמשים בו)
• קטשופ של אסם

מצווה גדולה לאכול כריך גבינה בשמחה

הכריך עשה את העבודה.
באמת, אם אתם רעבים - לדחוף לחם זה אחלה פתרון שבעולם, אפילו אם זה לא סנדוויץ' מורכב ועמוס ברטבים. לפעמים אפשר לבלוס חתיכת לחם טריה, אולי לעשות צנים, קצת מלח, לא יודע, אפשר להסתדר עם לחם כשהמצב קשה, הרי במדבר עשינו דברים כאלה גם.
בכלל, הייתי ממליץ לכם לאכול מלא לחם, כי בקרוב הוא יהפוך למצרך קשה להשגה, לפחות לכמה ימים טובים.

כריך חתיך עם גבינות ורטבים, חבר טוב לשעת לילה מאוחרת

מה הלקח שמתקבל?
אולי אדם פשוט ממני, או כזה עם קצת סבלנות, אולי הוא, אותו אדם, היה בוחר לארוז מראש כריכים ולהקפיא אותם לרגעים של מצוקה אמיתית שבהן אתה רק יכול להוציא גוש קפוא ולשים אותו בטוסטר.
אולי מישהו היה פורס לעצמו ירקות ומנשנש אותם, או לפחות מכין אותם מבעוד מועד, כדי שבמקרה צרה יהיה איזה מלפפון לשים בצד.
אולי הייתי יכול לאכול דגני בוקר עם חלב, כי חצות זה כבר בעצם ההתחלה של הבוקר.
אולי בעצם יצאתי מלך עולם עם הסנדוויץ' הזה, כי הוא באמת היה שווה אחושילינג.