פיצה, פתח תקווה והעולם.

הפריפריה זה אחלה.

אני לא יודע אם פתח תקווה באמת נחשבת לפריפריה, הרי היא באזור חיוג 03, היא די קרובה להכל, אבל בכל זאת, היא נורא פריפריאלית בהתנהלות ובהיצע שלה.

הנקודה שלי היא שבפריפריה תמיד יש אוכל טוב. אמנם לרוב לא מדובר במסעדות פאר, אבל יש היצע, זה טעים ואפילו די זול, כי מה לעשות, בפריפיה אנשים משלמים פחות בעבור אותם דברים שבתל אביב הם היו ממשכנים כליה עבורם.

משולש אחרון בפיצה USA, פתח תקווה (חיים עוזר 30)

מעשה ביום חופש מהעבודה בו הרגשתי לא טוב בבוקר, אבל בערב החלטתי להתלוות אל ענבר במסע לפתח תקווה, עיר הולדתה. היו לה סידורים ולי היה זמן פנוי, ככה שזה השתלב יופי.
בשלב כלשהו הגענו למדרחוב, וענבר הלכה לעשות תמנות פספורט. אני ניצלתי את הזמן כדי להסתובב ולחפש משהו לנשנש. גיליתי מולי את פיצה ניו יורק, והם בדיוק מכרו את המשולש האחרון ואמרו לחזור בעוד חמש דקות, כשהפיצה החדשה תצא.
כעבור חמש דקות כבר לא נותרו משולשים, והם אמרו בדיוק את מה שאמרו לפני חמש דקות.
שיהיה להם לתרופות, כמו שאומרים אצלנו.

ענבר ואני מזילים ריר על פיצה USA

שימו לב לתמונה  מחנות הצילום, זו התמונה האחרונה בפוסט ויש שם שילוט מצחיק.
בכל מקרה, המשכנו במדרחוב והגענו לפיצה פריז. הפיצה נראתה מצויין, למעשה כל הפיצות בפוסט הזה נראו בערך אותו הדבר (למעט פיצה ניו יורק, שלא ראיתי אותה במצבה השלם אלא רק בידיים של אנשים שאוכלים אותה).
בפיצה פריז מגש הפיצה היה מונח על הויטרינה ולא מתחתה, ככה שהוא היה חשוף לרחוב המלוכלך, ובמקום להציג אותו לראווה בסביבה מוגנת - המגש היה תחת מתקפת זבובים וברחשים.
ויתרתי על התענוג.

פיצה לונדון במדרחוב, פתח תקווה (ההגנה 15)

במרחק צעדים בודדים מפיצה פריז הייתה פיצה לונדון, עם משולשים גדולים וחמים בטעם של פעם, טעם של פיצת ילדות קלאסית (מהסוג הטוב, לא מהסוג הרע). זה אותו טעם שיש לפיצה סרט שאני כ"כ אוהב לדבר עליהם פה בבלוג.
לא הבנתי לגמרי מה הקטע של לשים כ"כ הרבה פיצריות במרחק של פחות מדקה הליכה אחת מהשניה, כאשר כולן מגישות למראית עין את אותו סוג הפיצה, ויש להן שמות מבלבלים של מקומות מחוץ לארץ.
אבל יש קטע, כנראה.

נעליים בטעם צלב קרס

התחנה האחרונה הייתה פיצה USA אותה אני כבר מכיר ואוהב מאד.
הם מתמחים בדיוק באותו סוג פיצה, גדול, עסיסי, כמו פעם, בטעם עשיר שמעלה זכרונות של ילדות.
קנינו משולש כ"א (בנוסף למשולשים שאכלנו בפיצה לונדון), ואז לפני שהלכנו לקחתי עוד אחד לדרך, שיהיה טעים.
בל נשכח ששתיתי טרופית, שזה כמובן הכי טוב כשאוכלים משהו ילדותי.

שלטים מצחיקים בחנות הצילום, עשו לעצמכם טובה ותסתכלו מקרוב.

לא בתמונה הזו, דווקא בזו שמעל, תוכלו לראות נעליים עם דוגמאות צבעוניות שנראות כמו צלבי קרס.
הן נמכרו בחנות שהייתה דקת הליכה מפיצה USA, בצמוד לטורקיש שווארמה הנהדרים, אבל זה כבר סיפור אחר.

נ.ב.
אל תשכחו להסתכל על השלטים בחנות, זה טוב.