בעשור האחרון צצו בישראל כפטריות אחרי הגשם רשתות אשר מתמחות במכירת אוכל אחר.
כאשר אני אומר אוכל אחר, אני מתכוון לאוכל מהסוג שלא היה נפוץ למצוא עד התקופה ההיא על המדפים בסופר.
מדובר בעיקר במוצרים שאינם נושאים על גבם את התווית "כשר", ובזמנו היה נדיר מאוד למצוא אותם בארץ.
הרשת המפורסמת ביותר היא זו שכולם מכירים בשם "טיב טעם".
משיטוט באתר שלהם מצאתי שהרשת נוסדה בשנת 1990 - מקביל לגל העליה הרוסית, למרות שאני לא חושב ששמעתי עליהם עד שנות ה2000 - ייתכן שזה משום שגדלתי בפריפריה שהכירו בה רק היפרכל ושופרסל.
בכל מקרה כמו שנכתב בפוסט עבר - לדעתי משהו לא טוב קרה לטיב טעם בזמן האחרון (ויעידו על כך גם הדוחות הכספיים שבהם נתקלתי במקרה היום) ומאז אנחנו נאלצים לחשוב קצת מחוץ לקופסה ולמצוא פתרונות חדשים, לאנשים שרוצים דברים איכותיים, זולים ולא מקפידים במיוחד על כשרות.
אחת האלטרנטיבות שצוינה כאן בבלוג בעבר היא "קשת טעמים" באשדוד.
גם בביקור האחרון שלי באשדוד רצינו ללכת ל"קשת טעמים" אבל אחת מהבעיות של המקום היא התורים הגדולים שיש בתור למעדניות (לפחות בשבת) ומכיוון שזמננו דחק בנו - החלטתי ללכת על אופציה יותר קרובה ושכונתית - מעדני מניה.
באתר שלהם הם טוענים שהם פעילים כבר משנות השישים. אני שמעתי עליהם רק בשנים האחרונות - גם בזה הפריפריה שלי כנראה אשמה.
הגירסה האשדודית של המקום מצומצמת למדי ומזכירה בגודל מינימרקט של AMPM, לעומת "קשת טעמים" שהיא בגודל של סופרמרקט אמיתי. למרות השטח המצומצם, ניכרת ההשקעה שם במעדניות הבשר והגבינה והמבחר שם רחב למדי, ולא נופל בכלל מהמגוון של סופרמרקט רגיל. המחירים שם אטרקטיביים (לדוגמא רוסטביף ב5 וחצי שקל ל100 גרם) והתורים שם זזים מהר יחסית, הודות למספר רחב של אנשי צוות.
הדבר היחיד שהפריע לי שם קצת זו האווירה. כאדם שאינו דובר רוסית, הרגשתי שם קצת כמו בחנות בחו"ל, בארץ בה איני דובר את השפה המקורית. למה אני מתכוון? למשל שעל רוב המוצרים אין שילוט בעברית אלא רק ברוסית, או שבתור במעדניה מדברים רוסית וכך קרה שהבחורה הנחמדה מהמעדניה צעקה משהו לחלל האוויר, ורק בעקבות רמז של נגיעה בכתף של הבחור מאחורי, הבנתי שהיא בעצם שאלה אותי אילו נקניקים אני רוצה.
בבית טעמתי מכל הגבינות והנקניקים שרכשנו, והם בהחלט באיכות המשביעה את הרצון.
לסיכום, מקום חביב, אך בהחלט מומלץ להצטייד במתורגמן צמוד לפני הביקור הראשון לפחות.
כאשר אני אומר אוכל אחר, אני מתכוון לאוכל מהסוג שלא היה נפוץ למצוא עד התקופה ההיא על המדפים בסופר.
מדובר בעיקר במוצרים שאינם נושאים על גבם את התווית "כשר", ובזמנו היה נדיר מאוד למצוא אותם בארץ.
הרשת המפורסמת ביותר היא זו שכולם מכירים בשם "טיב טעם".
משיטוט באתר שלהם מצאתי שהרשת נוסדה בשנת 1990 - מקביל לגל העליה הרוסית, למרות שאני לא חושב ששמעתי עליהם עד שנות ה2000 - ייתכן שזה משום שגדלתי בפריפריה שהכירו בה רק היפרכל ושופרסל.
בכל מקרה כמו שנכתב בפוסט עבר - לדעתי משהו לא טוב קרה לטיב טעם בזמן האחרון (ויעידו על כך גם הדוחות הכספיים שבהם נתקלתי במקרה היום) ומאז אנחנו נאלצים לחשוב קצת מחוץ לקופסה ולמצוא פתרונות חדשים, לאנשים שרוצים דברים איכותיים, זולים ולא מקפידים במיוחד על כשרות.
אחת האלטרנטיבות שצוינה כאן בבלוג בעבר היא "קשת טעמים" באשדוד.
גם בביקור האחרון שלי באשדוד רצינו ללכת ל"קשת טעמים" אבל אחת מהבעיות של המקום היא התורים הגדולים שיש בתור למעדניות (לפחות בשבת) ומכיוון שזמננו דחק בנו - החלטתי ללכת על אופציה יותר קרובה ושכונתית - מעדני מניה.
באתר שלהם הם טוענים שהם פעילים כבר משנות השישים. אני שמעתי עליהם רק בשנים האחרונות - גם בזה הפריפריה שלי כנראה אשמה.
הגירסה האשדודית של המקום מצומצמת למדי ומזכירה בגודל מינימרקט של AMPM, לעומת "קשת טעמים" שהיא בגודל של סופרמרקט אמיתי. למרות השטח המצומצם, ניכרת ההשקעה שם במעדניות הבשר והגבינה והמבחר שם רחב למדי, ולא נופל בכלל מהמגוון של סופרמרקט רגיל. המחירים שם אטרקטיביים (לדוגמא רוסטביף ב5 וחצי שקל ל100 גרם) והתורים שם זזים מהר יחסית, הודות למספר רחב של אנשי צוות.
הדבר היחיד שהפריע לי שם קצת זו האווירה. כאדם שאינו דובר רוסית, הרגשתי שם קצת כמו בחנות בחו"ל, בארץ בה איני דובר את השפה המקורית. למה אני מתכוון? למשל שעל רוב המוצרים אין שילוט בעברית אלא רק ברוסית, או שבתור במעדניה מדברים רוסית וכך קרה שהבחורה הנחמדה מהמעדניה צעקה משהו לחלל האוויר, ורק בעקבות רמז של נגיעה בכתף של הבחור מאחורי, הבנתי שהיא בעצם שאלה אותי אילו נקניקים אני רוצה.
בבית טעמתי מכל הגבינות והנקניקים שרכשנו, והם בהחלט באיכות המשביעה את הרצון.
לסיכום, מקום חביב, אך בהחלט מומלץ להצטייד במתורגמן צמוד לפני הביקור הראשון לפחות.
בהחלט יש מקום לעוד תחרות בשוק זה
השבמחקיש מעדניות קטנות שנפתחות בהרבה מקומות לאחרונה, בעיקר בת"א. הן פונות פחות לקהל הרוסי \ מבין עניין ויותר לאנשים שמחפשים נקניק שנשע איכותי \ להעקץ במחיר.
מחקמכיר מבין ומזדהה.
השבמחקעקב החזות הסלאבית שלי אני מקבל לרוב פניות בשפה הרוסית בכל מקום בו יש בשר אחר, ואפילו אל ענבר פונים ברוסית כי עקב נוכחותה בחנות + הימצאותה איתי חושבים שהיא מהמדינות המרוחקות של חבר העמים, או שסתם קשה להם לעבור לעברית.
למעדני מניה יש חנות מפעל (ועוד כמה סניפים) בראשון, תמיד שקלתי ללכת אבל העדפתי לבקר בטיב טעם הגדול כי זה מרכז את הכל.
ההבדל במחירים משמעותי, אבל בטיב טעם אפשר לקנות הכל מהכל לעומת המעדניה בה אפשר בעיקר להעמיס נקניקים, שלא מהווים ארוחה מאוזנת.
השם ישמור אותנו מטרפה.
השבמחק