טל בייגלס - גוזרים קופון

בעלילה הבאה יש אספקטים חיוביים ושליליים, אני מעדיף לזכור את החיוביים ולהמליץ על המקום בפה מלא בכל טוב.
זכותכם להתרשם באיזו צורה שאתם רוצים, ואף לספר לנו איך לפי ראותכם את החיים הייתם בוחרים להמשיך את טיב יחיסיכם עם המקום.

תחילה הרשו לי להזכיר לכם שאני להבדיל מ"הבולס" דווקא נגד קופונים בכלליות, אבל לא כך החוק במקרים פרטניים. כשראיתי שיש קופונים לטל בייגלס באמת שזינקתי מהר על המחשב והצטיידתי.
אם אתם אוהבים כריכים, בייגלים טריים, מקומות שלא רחוקים מדי מהבית שלכם, נתחים עסיסיים לצד ירקות טריים וגם איזה מאפה או שניים, טל בייגלס יכול להתאים לכם יופי (בהנחה שאתם באמת גרים קרוב).

אזהרה: הולכות להיות כאן הרבה תמונות של אותו סנדוויץ', הוא נראה טוב, היה טעים ולכן זהמגיע לו.

כריך עסיסי ממולא בכל טוב ומתובל בחרדל

חלק א' - תלונות שלא נוגעות בי:
זוגתי המתוקה רצתה סלט ביצים, אלוקים הרחום יודע למה.
מה לנו ולביצים מרוסקות במיונז שהוא הרי ממילא ביצים טרופות בשמן. אכן טירוף.
הביטה היא מטה אל תוך הויטרינה הגדולה והעמוסה, ונחו עיניה על הפיילה המכילה את הממרח המשוקץ, והיא ראתה חתיכות צהבהבות קטנות.
שאלה בתמימותה את נציג השירות של הבייגל, "זה תירס?", הרים האיש את הפיילה קרוב אל פניו והביט פנימה. הצעד הבא שלו היה לוודא שזורקים את כל תוכנה ומביאים סלט חדש. זה לא היה תירס, זה היה הזמן שעשה את שלו.
זו לא הייתה הפעם הראשונה שראיתי אירוע כזה.
זכור לי היטב בוקר יום שישי בו הגעתי ברכבת מבאר שבע והחלטנו לאכול בטל בייגלס ארוחה לא רחוקה מזו שאכלנו הפעם. הייתה זו אישה שעברה את אותו אירוע, אבל היא שלא כמונו קנתה סלטים לפי משקל, ובחרה לנסות את סלט הביצים וגילתה כי הוא חמוץ מאוד. תחילה ניסו לשכנע אותה שזה הטעם, אחר כך העניינים השתנו לטובתה.

בייגל שמלבד הבשר מונחים בו מלפפון, עגבניה, חסה וחצילים

חלק ב' - דברים שמפריעים:
אני לא חושב שהבחור שסייע לנו ידע את ההבדל בין קורנביף לרוסטביף.
למי ששואל מה ההבדל בין רוסטביף לקורנביף, אפשר לענות את זה כמעט בקלות, אבל יש כאן מכשול.
תוכלו לזכור בקלות שלמעשה רוסטביף הוא לא מילה אחת אלא צמד מילים, roast beef, ז"א בקר צלוי, וזה יסגור לכם את הפינה לפחות לגבי אחד מהם. רוסטביף אמור להיות נתח איכותי (סינטה, פילה, שייטל) אשר נצלה בשלמותו בעודו מתובל מבחוץ, והוא יבש אך נעטף ונסגר כדי לשמור על המיצים שלו.
קורנביף, גם הוא צמד מילים (corned beef) הוא למעשה בשר משומר, כאשר המתכונים הקלאסיים מדברים על שימור במלח ותבלינים, ומתכונים מודרניים יותר מדברים על שימור בחומצים, תרכובות כימיות ואפילו אידוי.
קורנביף לא חייב להיות הטוב שבנתחים מכיוון שהיישון והשימור מרככים את הבשר.

כל הנ"ל אמור למעשה להסביר לכם למה קל להתבלבל בין קורנביף לרוסטביף, אבל אם תקחו בחשבון שניתן לאדות את שניהם - אולי מכאן נובע הבילבול הרב שקיים סביב השניים. אולי אותו בילבול מסביר גם למה האדם החביב שסייע לנו אמר פעם קורנביף חם ואז רוסטביף חם מבלי לציין בוודאות מה הולך לתוך הכריך.

קורנביף או רוסטביף?

חלק ג' - אולי אני אשם:
כאן נכנס החלק עם ההאשמות העצמיות, הניסור, הספקות.
אולי אם הפרוסות היו עבות יותר, אולי הייתי יכול להבדיל.
אולי אם לא היו טעמים דומיננטיים אחרים בכריך, אולי אז הייתי יכול לדעת בוודאות.
אולי אני לא מספיק אנין, החיך שלי לא רגיש, העין שלי לא מספיק בוחנת.
אולי אם הנתחים היו טריים ולא מחוממים או מקוררים או תעשיתיים, אז הייתי יכול לראות לפי הזרימה של המיצים, לפי הצבע של הבשר, לפי המרקם של הנתח, לפי הצורה, לפי התיבול מבחוץ!

בחלון הראווה נח לו נתח מקורר וארוך שהיה ורוד מבפנים ומצופה במשהו מבחוץ. האם זה היה קורנביף? סביר להניח שאני לא יודע, כי די כבר לחפור. לצידו נחו נתחים שנראו כאילו הביאו אותם מהסופר, כל מיני כתפיים, פסטרמות וכו'. אולי אחת הכתפיים הייתה בעצם מקור לנתח שקיבלנו? אולי אידו אותה עד שהפכה לשקר כלשהו? טוב, באמת, די לחפור.

כריך עם נתחים עסיסיים, ירקות טריים, חרדל חריף וחצילים עם פטרוזיליה

 חלק ד' - תכלס:
זוגתי המהממת הזמינה כריך דומה לשלי, נתחים של קורנביף \ רוסטביף חם, על שכבת חרדל עם כמה ירקות.
הטוויסט שלה היה שהלכה על האפשרות להניח מעל הכל ביצת עין.
האפשרות לקבל חלמון חם נוזל בתוך הכריך שלי נשמעה מצויין, אבל באותו רגע לא היה לי כח לחלבון וגם כרגיל לא הרגשתי בנוח לאכול ביצים במטבחים שאני לא לגמרי סומך עליהם.
היה ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש טעים, בשלב הזה כבר לא היה משנה מה סוג ההכנה שעבר הנתח, מאיפה חתכו אותו ולמה וכמה ומדוע.
למזלי היא לא הצליחה לסיים את הכל ונותר לי אפילו קצת מהכריך שלה.

בייל פרג, טעים, טרי, בשר, תענוגות, כריך מנצח

חלק ה' - כמעט סיכום:
היה טעים, היה טרי (הדברים שלקחנו), שכחנו את צרות העבר ואת הזכרונות הצהובים מסלט הביצים.
ישבנו מתענגים על הטעמים בפה בעודנו ממתינים לבולס שיצא מהעבודה ונמשיך אל היעד הבא.
גם המחירים היו סבירים. כריכי הקורנביף עלו 36ש"ח האחד, אמנם זה מחיר של מנת שווארמה אבל אין באזור שלנו מנת שווארמה שיכולה לספק כ"כ (גם אם היא טובה, קשה להתחרות בטעמים הספציפיים הללו).
זה הזמן הנכון להגיד שרובן נמצא ממש מעבר לפינה, ממש ממש מעבר לפינה, לא באופן ציורי, רק צריך לעבור את הפינה. האם הבייגל החמוד הזה יכול להתחרות ברובן? התשובה היא כן ולדעתי זה אומר  הכל.
המקסימה אגב אמרה שוב ושוב שהחרדל חריף מדי.

אני לא ממהר להשוות לרובן. טוב, ואני בעצם טועה. אני משווה כל כריך לרובן אבל מה שאני מנסה להגיד זה שלא הרבה דברים משתווים בעיניי. הפעם כף הזכות היא לטובת טל בייגלס. הם עומדים בכבוד במבחן.

שטרודל תפוח קריר

חלק ו' - קינוח:
שטרודלון במילוי תפוחי עץ. אמנם הוא מוגש צונן מדי, אבל הוא מצויין.
הוא סגר את הארוחה במתיקות נדרשת, אפילו שכדי לסגור ארוחה כזו צריך עוד טיפה קורנביף חם בפה. או רוסטביף, בחירה שלכם.
אני בכל מקרה כבר אכלתי פיצה כעבור שעתיים.

חלק ז' - אחרית דבר:
נחזור לעניין הקופונים:
אם את כריכי רובן אני אוכל מתי שבא לי, בלי לחשוב פעמיים ובהנאה מרובה - אני חייב לציין שאני לא ממהר ללכת לאכול בייגל, אפילו שהוא טרי ומענג.
אולי הקופון היה מה שזירז אותי ללכת אל הבייגל וקופונים כידוע לכם מאלצים אותנו לעשות דברים שאנחנו לא תמיד היינו עודים מתוך רצון בהנחה. אז הנה, קיבלתי הנחה (50%), קיבלתי כריךמצויין, למראית עין הכל מושלם.
אני ממליץ בפה מלא על הכריך שאכלתי, או על וריאציות אחרות שלו שאולי יתאימו לטעמכם.
אם אתם רואים קופון לבייגל חם, זנקו עליו!