הולכים על בטוח

כשיש ספק אין ספק.

פלאפל ג'ינה יותר טעים בפיתה

היום צעדתי (ברגל) מבית מעריב ועד בית ידיעות. כל הדרך הבטן ביקשה לעצור. חלפתי על עשרות או לפחות שני מקומות של שווארמה, ובטוח שעוד מגוון דברים טובים, אך לא הכרתי אף אחד מהם ואני לא לוקח סיכונים כשאני רעב (אני בטוח שעל רובם אפשר לקרוא כאן בבלוג). לבסוף, כשכבר התייאשתי וחשבתי לעבור בסופר בעזריאלי ולקחת איזה סנדוויץ, עברתי ליד פלאפל ג'ינה ונזכרתי בפיתות המעולות שלהם. נכנסתי לקחת פיתות אך שותפתי למסע הפצירה בי לא לחיות על הלחם לבד. אכלתי כבר פלאפל ג'ינה פעם אחת וזה הספיק. לא מגעיל, אבל לא טעים. לאחר מחשבה מהוססת, החלטתי לנסות את השניצל, עם ציפיות נמוכות זה לא אמור היה להיות שניצל מוצלח אלא שדרוג קטן לפיתה ריקה.

בזמן ההמתנה קיבלנו כל אחד פלאפל "על הבית" - הגיוני מאוד במחיר המופקע של השניצל - 23 שקלים.
כצפוי, האוכל היה מאכזב (מלבד הפיתה כמובן), הצפוי של השניצל מתובלן מידי בכל מיני שטויות, והחומוס פשוט מוזר, למזלי האחד כיסה על השני כך שלפחות בכמויות הם קלעו. בדרך למשרד שמחתי לגלות שהם דואגים לי שאגיע לעבודה בבטחה ושולחים איתי מלווה צמוד שגם מחלק פלאיירים. הצלחתי לבלבל אותו ולתת לו לעקוף אותי ובכך הצלחתי לצלם אותו מאחור. 

בשקית של השניצל נזרקו עוד כמה פלאפלים אקסטרא, לבנתיים הם עוד שם אבל היום עוד ארוך והבטן לא אמרה את המילה האחרונה עדיין.