קיש קיש קיש (בלי אִסְתְּרָא בְּלָגֵינָא)

הערב אכלנו בייגל עם רוסטביף ושאר תופינים (ענבר שמה בתוך שלה ביצת עין חמה), היה תענוג גדול.
בשלב כלשהו קרענו את העיר, וחזרנו רעבים וחלשים, מחפשים משהו לנשנש.
בעוד אנו בולסים במבה וטוסטים עם גבינה - ראיתי קופון לקיש  (בחצי מחיר!) בקישריה, מקום ממנו הזמנתי לא פעם.
הזמנתי שלושה, מתוך ידיעה שאני רוצה עוד אבל לא רוצה להיות חזיר, מה גם שהמדיניות שלנו בבית לגבי קופונים היא לא למהר לרדוף אחרי דברים שלא באמת רוצים כי תמיד אפשר לשלם כמה שקלים יותר ולהנות מדברים בדיוק מתי שבא לנו ולא מתי שאולצנו.

הקישים של הקישריה הם תענוג צרוף במבחר עשיר של תוספות וטעמים.
יצא לי לאכול בסניף בהרצל וראיתי אפילו איך מרכיבים אותם מול עיניי המשתאות.
הבעיה היחידה שאני מצאתי בהם היא שקיים בתוכם אלמנט כלשהו שגורם לרעב ולרצון לאכול עוד ועוד. אני לא בטוח אם זה פשוט שילובי טעמים ממש מוצלחים או שהם ממש מוסיפים משהו לתוך המוצר.

זה סיפור אמיתי לחלוטין, כשאני אוכל את הקישים שהם יש לי יצור מיצי קיבה מוגבר, אני ממש מזיל ריר ולא מצליח להפסיק, שולח את ידי לקיש הבא פעם אחר פעם (אני בד"כ מזמין המון מיני קישים כדי להנות מכל הקומבינציות האפשריות).
זה נשמע כיף, אבל משהו בהחלט מעט פסול במזון שמייצר תגובה לא בריאה שכזו, אני פשוט לא מסוגל להפסיק לרייר, אפילו כשאני מלא.

אני נותן את המלצתי האישית לקישריה ומבטיח לסקר כמיטב יכולתי גם אותם וגם את הבייגלים שאכלנו הערב.
אם לא בא לכם להתחייב לקופונים זה מצויין, אני אישית ממליץ ללכת על קומבינציות של מיני קישים - ותשאלו את הטלפן לגבי המבצעים שיש להם כי הם מוסיפים קישים נוספים במתנה מעל לכמות מסויימת.