יום ראשון, 4 במרץ 2012

מעדני יקי או יקי מעדנים

הטעות הראשונה שלי בפוסט הזה הייתה שיצאתי יחסית מוקדם לארוחת הצהריים.
מצד אחד נורא רעבים, אבל מצד שני אתה לא חושב צלול, קונה יותר מדי אוכל, לא מקפיד על הבחירה ובסוף גם מתבאס.
את האכזבה הזו אני חייב בעיקר לעצמי, אבל קודם כל ללורה שאמרה "בוא נלך ליקי!", ואני כמובן הקשבתי לה, אמריקאית כמעט טיפוסית שהמרחק בינה לבין אוכל הוא כמו אבטיח שמנסה להגיע לירח בעזרת אופניים עם שני מושבים.

השניצל של יקי: שלום שלום ושלא תבוא לי בחלום, אלא אם אני ממש רעב, עם חרדל ועגבניות
בהתחלה הלכנו עם שאר האנשים שיצאו לצהריים אל הום-מייד, אך כשגיליתי שזה היעד עשיתי "אחורה פנה", והלכתי לחפש משהו אחר לאכול, לורה הצטרפה.
זה לא שהום מייד גרועים, נהפוך הוא, הם מצויינים במה שהם עושים ומה שהם עושים זה אוכל ביתי עם טאץ' בריאותי ומגע של שף.
לצערי הם לא קולעים לטעם שלי ולרוב יש שם קציצות, או דברים אחרים שלא באים לי בטוב.
אם הייתי נאלץ לתת הצעות לשיפור, אולי הייתי ממליץ להנמיך מעט את המחירים (למרות שזה יחסי לכמות ולאיכות שמקבלים) והעצה השניה הייתה פשוט לתבל יותר.
הטעמים שלהם עדינים מאוד ואני אוהב טעמים חזקים יותר, בהם התיבול מורגש, המלח מלוח וכו'.

בהמשך כמו שכבר הבנתם הגענו ליקי מעדנים, מקום קטן עם הרגשה ביתית אמנותית, מנוהל ע"י זוג כמעט חביב (בשעות הלחץ הם עצבניים ולא תמיד נעימים).
יש הטוענים שפעם זו הייתה אחד המעדניות הטובות בעיר, כיום המקום מתפקד כמסעדה שמגישה גם סנדוויצ'ים, מנות פסטה לצד מוקפץ, תבשילים ביתיים לצד דברים אחרים.
הויטרינה ארוכה ומלאה בדברים קרים שמחכים שמישהו יזמין אותם, הנקניקים לא מזמינים במיוחד וגם ההיצע לא עובר חמישה-שישה סוגים.
פעם אחת הזמנתי כריך נקניק מידידה שהלכה למקום ולהפתעתי קיבלתי את הנקניק והגבינה בעטיפתם המקורית והלא אכילה, מישהו נרדם בשמירה על מכונת הפריסה. כן, הכריך לא היה כשר והחסה הייתה חומה.
פעם אחרת אכלתי פסה בינונית.
היום לעומת זאת, אכלתי כריך שניצל, והוא לא היה רע, אם כי המסביב היה מתסכל.

הכל החל בקערה בה שכבו שניצלים מוכנים, בקירור.
יקי בחר כמה פיסות והעביר אותן לטוסטר לחיצה גדול. בנתיים הסתכלתי על ההיצע ותהיתי מה לשים בתוך הלחמניה שלי (לחמניית בגט רכה וארוכה). הסתכלתי על הכרובית המטוגנת שנחה ליד דברים מטוגנים אחרים, לא ידעתי מה יצא מתי, עד כמה זה טרי ומה הולך.
בעודי ממתין ראיתי אדם שאוכל מוקפץ ואחר שאוכל סלט.
לורה גם הזמינה מוקפץ. האטריות עם הירקות נראו גנריים לחלוטין, ובשלב כלשהו הוכנסו לתוכם פיסות חזה עוף שנחו בויטרינה גם כן.

לתוך הכריך שלי ביקשתי להוסיף חרדל ועגבניות (שלא היו טריות במיוחד).
התיישבתי לאכול כעבור חמש דקות, האוכל כבר היה קר מאוד. למזלי זה עדיין היה טעים, השניצל שמר על קראנצ'יות והלחמניה והחרדל הצילו את העסק.
שילמתי על הסנדוויץ' הסביר מינוס הזה 25ש"ח, כאשר בצד השני של הכביש, בפלאפל של דוד, היתי מקבל מנה גדולה יותר, חמה, עם יחס שמח, צ'יפס בצד, סלטים וחמוצים טריים, והכל כמובן במחיר מופחת.

להגנתם יאמר שיש להם קליינטורה קבועה, שאני שבע מאוד ושיש אנשים שדווקא מתלהבים מהם וזה כולל אנשים מהחיים האמיתיים, לא רק טוקבקים באינטרנט. 
לכו תבינו אנשים.

2 comments:

  1. נראה בלתי מבטיח.בעליל.

    השבמחק
  2. בלי קשר לאיכות המזון לא מובן למה שמישהו יקרא למקום שמגישים בו אוכל "יקי מעדנים"
    זה עושה קונוטציות לא נעימות גם בעברית וגם באנגלית.

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג