רובן | כוחו של קורנביף

ביום שלישי יצאנו הבולס ואני לחגוג לחבר טוב שלנו את יום הולדתו.

אמנם לחבר כבר היו תוכנית עם בת זוגתו - אבל זה לא ממש הרתיע אותנו.

הופענו ללא הזמנה במקום עבודתו וגררנו אותו לסיבוב אלכוהול ברחוב הארבעה.

לאחר ששני מקומות שתכננו עליהם היו סגורים, נפל פור והתיישבנו לשתות בBBB. אמנם מדובר בהמבורגריה על גבול הדיינר, אבל יש להם בר לא רע, עם מחירים טובים וקוקטיילים עוד יותר טובים (אבל זה כבר בפוסט אחר).

הנקודה של הפוסט הזה היא האחרי - כשחשבנו לאן ללכת וסגרנו על רובן.

קורנביף, חרדל, רוטב חזרת, חסה, עגבניה, חרדל, לחם לבן.

זה היה קסום, כל האזור של הארבעה \ סינמטק  \ אבן גבירול שוצף-קוצף במסעדות, ועם זאת ההחלטה הייתה כה פשוטה. בלי להתאמץ ידענו איפה למצוא את השירות החייכני והחביב ביותר, את הכריך העסיסי והטעים בכל האזור, את הבריזה של המרפסת ואת השקט היחסי שכ"כ חסר במסעדות בימינו, להכנס, לשמוע מעט מוזיקת רקע ולא יותר מזה, בלי צרחות של ילדים, זעקות של לקוחות ורעש אינסופי של מטבח.

אני לא יודע מה עוד אפשר לכתוב על רובן, אז הנה מקבץ פוסטים קודמים עליהם:

רובן: טוב מראה עיניים

רובן והתוספות \ שונא עופות יחיה

רובן \ צהריים במשרד

רובן: מכתב אהבה

לקריאת פוסט זה באנגלית הקליקו כאן

פיצה נקניקים | פרסקו, חיפה

בחמישי האחרון הגעתי עם חברים לחיפה.

חלפנו בדרך באזור השווארמות, המקום הקסום הזה בו כל חנות היא שווארמיה וכל אחת נראית טובה מהשניה - אבל היעד שלנו היה טיפה מרוחק משם והיינו עסוקים, כך שהקסם לא קרה, לא נאכלות שווארמות באותו ערב.

כשהתפנו לנו כמה רגעים פשוט צעדנו אל הלא-נודע בחיפוש אחרי משהו לנשנש.

הגענו לפיצריה פתוחה שנראתה ריקה, במקררי השתיה לא הייתה שתיה (היו שם מגשי פיצה בהמתנה לגורלם).

החברים הצמחוניים הזמינו פטריות וזיתים, ואילו אני שרציתי לטעום מוות של חיות על שפתיי - הזמתני פיצה עם נקניקים: בייקון, האם וגם פפרוני.

פיצה אישית עם פפרוני, בייקון והאם.

הפיצה הייתה פשוטה, מעט שמנונית, עם זכר בלבד של רוטב עגבניות, ועם זאת השומניות של הבשרים הרטיבה אותה בדיוק למידת העסיסיות הנכונה.

זו הייתה פיציה בסיסית עם טוויסט מיוחד, עם בשרים טעימים יותר מדומיהם שאכלתי בתל אביב, בפיצריות יומרניות.

בסה"כ חוויה מאוד מאוד נעימה.

פרסקו היו בהחלט פתרון לא רע לקבוצה של רעבים עם תקציב מוגבל יחסית.

מחיר: 38ש"ח

מקום: מעוצב, מסודר ונקי

יחס: אדיב ושירותי

שיפור: צריכים יותר שתיה במקרר

גזר דין: בהחלט הייתי אוכל את הפיצה הזו שוב

הקליקו כאן בכדי לקרוא פוסט זה באנגלית

סופר סושי | ספאם מביך

זו לא ביקורת מסעדה, זו ביקורת כללית.

תוכלו לראות למטה תגובה אוטומטית שהושארה בבלוג שלנו.
תגובות מסוג זה נכתבות על ידי תוכנה ממוחשבת שהמטרה שלה היא להפיץ כמה שיותר לינקים לבית העסק, במקרה הזה כדי לקדם את בית העסק במנועי החיפוש על המילה "סושי".

הלינק על המילה סושי מוביל לאתר של סופר סושי.

ביום של מצב רוח טוב אין לנו בעיה של ממש לתת לינק למי שמגיע לו, במיוחד אם העסק מגיב בצורה לגיטימית או עניינית. כאן מדובר בתגובה מצוצה מהאצבע.
חבל מאוד.

פורט סעיד | אייל שני יושב איתך לבירה

נקודות הפתיחה של הביקורת הזו הן קלות למדי, כן, זה מקום נוסף בסדרת המקומות של אייל שני.
הוא זול יותר, עממי יותר, פונה לקהל צעיר ואופנתי שבא לראות ולהראות (כמו במרבית המקומות של שני) אבל מצד שני גם לדפוק דרינקים ולשמוע מוזיקה.
אלו הם דברים שאפשר להגיד על ההתחלה ובזה למצות את הסיפור, אבל יש לו זוויות אחרות, על כך ארחיב בהמשך.

פרוסות מינוט סטייק על עגבניות ופלפל ירוק חריף, על מיטה של טחינה

יום שישי בצהריים הוא זמן מצויין לבקר בפורט סעיד.
הוא גם מצויין וגם נוראי, תלוי מי אתם ומה אתם מעדיפים.
אם לא איכפת לכם מהחום ומהשמש, מהמוני אנשים שממתינים להצטרף לחוויה ומחפשים לנשנש ולשתות ולהתחיל עם בחורות ולהראות את הקעקועים שלהם.

אם בא לכם לאכול זה גם זמן לא רע, אבל בטוח שיש שעות יותר נוחות בהן לא צריך להרגיש עומס אנושי מסביב.

קרפצ'יו רוסטביף עם זרעי עגבניות ופלפל ירוק חריף

מאפיין נוסף שקל לזהות במטבח של שני הוא חוסר ההתפשרות על רכיבי המנות.
אם אתם רוצים לשנות משהו, להוציא משהו, להזיז רכיב אחד הצידה - לא כאן.
אתם תאכלו את מה שהלחין המאסטרו, ואם אתם אלרגיים לבצל אז כדאי שתמצאו מנה אחרת.
זכותו.

היה על זה המון בצל וניסיתי להתרחק - אפשר לראות למטה את הקמפארי שלי

האוכל עצמו טרי, טעים, מוקפד, מוגש באופן מקצועי וללא המתנה מיותרת - אפילו שהכל רוחש ובוחש וכולם מזמינים וצוהלים. מלצרים וטבחים אחרים היו מתבלבלים אבל הצוות כאן עושה את עבודתו נאמנה.
המינוט סטייק היה מדוייק ועסיסי, הקרפצ'יו היה מיוחד. אמנם שניהם ניחנו ברכיבי בססיס דומים אך היה מדובר במנות שונות לחלוטין, לא יקרות, לא קטנות מדי.
הפתעה חביבה.

טחינה ומעליה דברים עם בצלים שגרמו לי לזוז הצידה

מקווה שתסלחו לי שלא זכרתי או אפילו לא טרחתי לזכור מה אכלו חברינו לשולחן.
עם זאת, החלק שזכרנו מהארוחה היה כשחבר ביקש מלח והמלצרית הגיעה כעבור דקה לשולחן ועשתה תנועה תאטרלית עם היד בעודה מפזרת מלח אלטנטי גס מכף ידה אל נייר המטבח החום ששימש כמפה.


בקיצור:
מחיר - מפתיע
אוכל - טעים מאוד
שתייה - יש מבחר וזה לא מרגיש כמו שוד
ניקיון \ עיצוב - יחסית לעובדה שיושבים ברחבה של בית הכנסת הגדול באלנבי אפשר עדיין להרגיש במקום מכובד
שירות - מלצריות חביבות וזריזות שמצליחות לתפקד בתוך המון סואן

בבקשה תזכירו לי להעלות את הביקורת על המזנון של אייל שני. עד אז אתם מוזמנים לקרוא את הביקורת של הבולס.

הסושיה אבן גבירול | חם או סתם

ביקור לפנות ערב בסושיה באבן גבירול יכול להניב סיפורים לא נעימים.
היינו שלושה סועדים, שניים היו מרוצים וסועדת אחת סבלה וסבלה.

למטה תוכלו לראות את ההזמנה שלי. שני רולים של אינסייד אאוט סלמון סקין עם אבוקדו ורול אחד של שרימפס בטמפורה עם אבוקדו בציפוי פירורים קריספיים וקסומים של פנקו.

אינסייד אאוט סושי רול עם שרימפס בטמפורה ואבוקדו

אז כמו שציינתי, היה לי טעים, מאוד אפילו.
ישבתי וזללתי ונהניתי.
גיליתי גם שלמרות שהייתי רעב בטירוף - שני רולים בהחלט הספיקו שלי, שלושה כבר היו הגזמה, מה גם שהייתי צריך לעזור לסועדת היקרה לסיים את הרולים השנואים שהיא קיבלה.
יצאתי עם בחילה עמוקה והרגשה של בלון שנופח יתר על המידה.

שני רולים אינסייד אאוט של סלמון סקרין קריפסי ואבוקדו, עטופים במעט שומשום

הרשו לי לספר לכם מה הרס את הארוחה של הסועדת. זו הייתה בטטה חמה.
בזמן שהסושי שלנו הגיע בטמפרטורה ראויה - היחידות שהסועדת קיבלה היו חמות.
לאחר בירור הסתבר שהבטטה הוכנה במיוחד להזמנה שלה והיות כל הרולים שלה הכילו בטטה - הם כולם היו חמים בצורה ניכרת שבהתחלה הקשתה על האכילה ולאחר מכן שמרה על הטמפרטורה של הרולים ברמה שהפכה לאי נעימה בעליל.

בעוד יש טמפרטורות מומלצות לשמירה על תוספות הסושי לצד נורמות אחרות לשמירה על האורז (על מנת שלא יתסס) כאן היה מדובר באוכל חם בצורה לא שגרתית.
מיותר לציין שכחבר טוב פתחתי את הצלחת שלי בפני הסועדת שעימנו וכעוש על מעשיי הטובים קיבלתי בתמורה את הסושי שלה.

הערה נוספת: לג'ינג'ר המומחץ היה טעם מזעזע, כאילו מישהו ריסס עליו חומר לניקוי שולחנות, ואני אומר את זה בתור אדם פשוט שיכול לאכול ג'ינג'ר חי בהנאה מרובה.

בקצרה:
אוכל - לא כיף לאכול סושי רותח - לתשומת לב הסועדים והצוות
מחיר - המחירים של הסושיה עלו לאחרונה
ניקיון - מוקפד למדי
שירות - חביב אם כי לא מספיק רגיש כדי לזהות אדם בשולחן שלא נגע באוכל שלו כלל
עיצוב - אוריינטלי ומעט קלישאתי


אזכורים נוספים של רשת הסושיה:
חוויה רעה: הסושיה, בן יהודה, ת"א
סושי סושי סושי

אחים עוזרי | חומוס פול, גרגירים וטחינה

אזור שוק הכרמל וכרם התימנים הוא גם עדן לאנשים רעבים, במיוחד אם הם רעבים לחומוס.
למרבה הצער, בתור אדם עובד - אפשר להגיע לכרם בשעות הפעילות רק ביום שישי, והרי ביום שישי כולם מסתובבים שם, התיירים, ציידי החומוס, רעבים למיניהם, תושבי האזור שיושבים בסבבה שלהם במרפסת ואנשים שהולכים לעשות קניות בשוק.

השבוע במקרה הזדמן לי לעבור באזור בצהריים, ובחרתי ללכת דווקא על מסעדה ולא על חומוסיה, כדי לגוון ולנסות.
האחרים עוזרי הוא מקום כמו מקומות רבים בכרם. יש שיפודים, תבשילים, מרקים וחומוס.
לא הייתי שם מעולם למרות שתמיד עברתי ונראה כאילו אנשים נהנים, רובם אף ניגבו חומוס, ככה כל יום שישי.

מסעדת אחים עוזרי, חומוס פול עם גרגירים וטחינה.

אחרי שהזמנתי את המנה נפל עליי החשש.
ראיתי שכל הרכיבים של המנה שלי נמצאים בפיילות על שולחן העומד בכניסה למקום.
אני דוגל בהפרדה בין מטבחים לחלל המסעדה, בתור אדם שלא רוצה לראות פאשלות ולהתבאס כל הדרך לצלחת.
מה גם שהכל נראה קר ומנוכר, ממתין לאבק הרחוב שיכנס בדלת וידפוק על הצלחת שלי יריקה.

דקות אחרי זה אכלתי מנה טעימה, מפתיעה אפילו, כזאת שלא הייתי מאמין שלפני שניה חשבתי לוותר עליה.

בקצרה:
מחיר: נוח
טעם: לא רע בכלל
עיצוב: וינטג' \ נוסטלגיה \ חגיגה בסנוקר
שירות: לבבי ומעט מפוזר
ניקיון: חוץ מהחומוס ליד הדלת הכל נראה מצוחצח

ג'אפה ג'וס | Jaffa Juice

אם אתם בשוק של נמל יפו - אל תהססו לאתר את דוכן המיצים ג'אפה ג'וס.

מיצים סחוטים טריים ומקוררים.

אין מה להכביר במילים, עשרה שקלים לכוס, אתם תחזרו לקנות עוד.

בתמונה: אני קונה לימונענע ומיץ רימונים.

ג'אפה ג'וס: לימוננענע ומיץ רימון

בקיצור:
מחיר: מציאה
טעם: גן עדן
עיצוב: קרח מרוסק ודוכן מתכת מבריק
שירות: מכל הלב
ניקיון: מצוחצח

פיצה בלה, רמת גן | טעימה מהעבר

מוצאי שבת, כבר מאוחר, אני וזוגתי מנסים לחזור אל האוטו שלנו אחרי ביקור אצל חברים שחנכו דירה.
אני מת מרעב.
בזווית העין אנחנו רואים פיצריה שנראית כאילו היא נפתחה בסוף שנות השמונים ומאז נשארה בדיוק ככה.
הפיתוי היה רב. בסוף נשברתי.

פיצה בלה, רמת גן.

המשולש שהיה יותר רחב מאשר ארוך היה מוזר לעין.
גם כמות הגבינה שונה ממה שרואים לאחרונה (טרנד של פיזור גבינה לסירוגין).
הפיצה עצמה הייתה מוסתרת תחת קונוס, ככה שנאלצתי לשאול אם אפשר לקנות משולש - פשוט לא ראיתי אותה.

הפיצה הייתה לא רעה, עם טעם של פעם, בדיוק כמו שהמקום נראה מהעבר - ככה הרגישה גם הפיצה.


טעם: 7/10
ניקיון: 7/10 (המראה עצמו נראה מעט מוזנח - אבל ייתכן שזה היה החושך)
שירות: 9/10
מחיר: 10/10 (גם המחיר היה של פעם)

פיצה טרנטינו | קניון עזריאלי

קיץ, החופש הגדול, צהריים.
קניון עזריאלי מפוצץ באנשים רעבים שעפים על דוכני המזון כאילו לא ראו אוכל מעולם.

עם האמור לעיל, השירות בטרנטינו היה מהיר, אדיב והפיצה עצמה התגלתה כלא רעה כלל - במיוחד בשביל פיצה מחוממת.
עוד בתפריט: פסטה, קלצונה, כל מיני.

פיצה טרנטינו, עם תירס, זיתים ופחית קולה זירו בצד.

מכיוון שקניון עזריאלי לא התברך ביותר מדי פיצריות (ואת סבארו סגרו לא מזמן) אז אני בהחלט ממליץ לבקר.
במקרה הטוב תמצאו מקום ראוי וטעים, במקרה הרע אכלתם משולש פיצה בשלא אהבתם, זה קורה.

בתאבון!

טעם: 9/10
ניקיון: 9/10
שירות: 9/10
מחיר: 8/10

פיליפ: אננס, בייקון והרבה אהבה

פיצה עם אננס.
מה עוד אפשר להגיד חוץ מפיצה + אננס.
זה שילוב ממש ממש טוב.
עכשיו קחו את המשוואה הזו ותוסיפו אליה בייקון.
מדובר בהצלחה מסחררת. אין לי מושג למה מתייחסים לזה כאל פיצה בנוסח האוואי, אבל עדיין, טעים.

תקציר:
תמחור - הוגן בתמורה לאיכות המוצר ולפיצות שף אחרות
אווירה - קלילה
עיצוב - מגניב מאוד
ניקיון - ניכר (אם כי לא רצוי לשבת על הבר כי לא כל אחד רוצה לראות איך עושים לו את הפיצה עם הידיים)
שירות - תלוי על מי נופלים