בחמישי האחרון הגעתי עם חברים לחיפה.
חלפנו בדרך באזור השווארמות, המקום הקסום הזה בו כל חנות היא שווארמיה וכל אחת נראית טובה מהשניה - אבל היעד שלנו היה טיפה מרוחק משם והיינו עסוקים, כך שהקסם לא קרה, לא נאכלות שווארמות באותו ערב.
כשהתפנו לנו כמה רגעים פשוט צעדנו אל הלא-נודע בחיפוש אחרי משהו לנשנש.
הגענו לפיצריה פתוחה שנראתה ריקה, במקררי השתיה לא הייתה שתיה (היו שם מגשי פיצה בהמתנה לגורלם).
החברים הצמחוניים הזמינו פטריות וזיתים, ואילו אני שרציתי לטעום מוות של חיות על שפתיי - הזמתני פיצה עם נקניקים: בייקון, האם וגם פפרוני.
 |
| פיצה אישית עם פפרוני, בייקון והאם. |
הפיצה הייתה פשוטה, מעט שמנונית, עם זכר בלבד של רוטב עגבניות, ועם זאת השומניות של הבשרים הרטיבה אותה בדיוק למידת העסיסיות הנכונה.
זו הייתה פיציה בסיסית עם טוויסט מיוחד, עם בשרים טעימים יותר מדומיהם שאכלתי בתל אביב, בפיצריות יומרניות.
בסה"כ חוויה מאוד מאוד נעימה.
פרסקו היו בהחלט פתרון לא רע לקבוצה של רעבים עם תקציב מוגבל יחסית.
מחיר: 38ש"ח
מקום: מעוצב, מסודר ונקי
יחס: אדיב ושירותי
שיפור: צריכים יותר שתיה במקרר
גזר דין: בהחלט הייתי אוכל את הפיצה הזו שוב
