נקודות הפתיחה של הביקורת הזו הן קלות למדי, כן, זה מקום נוסף בסדרת המקומות של אייל שני.
הוא זול יותר, עממי יותר, פונה לקהל צעיר ואופנתי שבא לראות ולהראות (כמו במרבית המקומות של שני) אבל מצד שני גם לדפוק דרינקים ולשמוע מוזיקה.
אלו הם דברים שאפשר להגיד על ההתחלה ובזה למצות את הסיפור, אבל יש לו זוויות אחרות, על כך ארחיב בהמשך.
יום שישי בצהריים הוא זמן מצויין לבקר בפורט סעיד.
הוא גם מצויין וגם נוראי, תלוי מי אתם ומה אתם מעדיפים.
אם לא איכפת לכם מהחום ומהשמש, מהמוני אנשים שממתינים להצטרף לחוויה ומחפשים לנשנש ולשתות ולהתחיל עם בחורות ולהראות את הקעקועים שלהם.
אם בא לכם לאכול זה גם זמן לא רע, אבל בטוח שיש שעות יותר נוחות בהן לא צריך להרגיש עומס אנושי מסביב.
מאפיין נוסף שקל לזהות במטבח של שני הוא חוסר ההתפשרות על רכיבי המנות.
אם אתם רוצים לשנות משהו, להוציא משהו, להזיז רכיב אחד הצידה - לא כאן.
אתם תאכלו את מה שהלחין המאסטרו, ואם אתם אלרגיים לבצל אז כדאי שתמצאו מנה אחרת.
זכותו.
האוכל עצמו טרי, טעים, מוקפד, מוגש באופן מקצועי וללא המתנה מיותרת - אפילו שהכל רוחש ובוחש וכולם מזמינים וצוהלים. מלצרים וטבחים אחרים היו מתבלבלים אבל הצוות כאן עושה את עבודתו נאמנה.
המינוט סטייק היה מדוייק ועסיסי, הקרפצ'יו היה מיוחד. אמנם שניהם ניחנו ברכיבי בססיס דומים אך היה מדובר במנות שונות לחלוטין, לא יקרות, לא קטנות מדי.
הפתעה חביבה.
מקווה שתסלחו לי שלא זכרתי או אפילו לא טרחתי לזכור מה אכלו חברינו לשולחן.
עם זאת, החלק שזכרנו מהארוחה היה כשחבר ביקש מלח והמלצרית הגיעה כעבור דקה לשולחן ועשתה תנועה תאטרלית עם היד בעודה מפזרת מלח אלטנטי גס מכף ידה אל נייר המטבח החום ששימש כמפה.
בקיצור:
מחיר - מפתיע
אוכל - טעים מאוד
שתייה - יש מבחר וזה לא מרגיש כמו שוד
ניקיון \ עיצוב - יחסית לעובדה שיושבים ברחבה של בית הכנסת הגדול באלנבי אפשר עדיין להרגיש במקום מכובד
שירות - מלצריות חביבות וזריזות שמצליחות לתפקד בתוך המון סואן
בבקשה תזכירו לי להעלות את הביקורת על המזנון של אייל שני. עד אז אתם מוזמנים לקרוא את הביקורת של הבולס.
הוא זול יותר, עממי יותר, פונה לקהל צעיר ואופנתי שבא לראות ולהראות (כמו במרבית המקומות של שני) אבל מצד שני גם לדפוק דרינקים ולשמוע מוזיקה.
אלו הם דברים שאפשר להגיד על ההתחלה ובזה למצות את הסיפור, אבל יש לו זוויות אחרות, על כך ארחיב בהמשך.
 |
| פרוסות מינוט סטייק על עגבניות ופלפל ירוק חריף, על מיטה של טחינה |
יום שישי בצהריים הוא זמן מצויין לבקר בפורט סעיד.
הוא גם מצויין וגם נוראי, תלוי מי אתם ומה אתם מעדיפים.
אם לא איכפת לכם מהחום ומהשמש, מהמוני אנשים שממתינים להצטרף לחוויה ומחפשים לנשנש ולשתות ולהתחיל עם בחורות ולהראות את הקעקועים שלהם.
אם בא לכם לאכול זה גם זמן לא רע, אבל בטוח שיש שעות יותר נוחות בהן לא צריך להרגיש עומס אנושי מסביב.
 |
| קרפצ'יו רוסטביף עם זרעי עגבניות ופלפל ירוק חריף |
מאפיין נוסף שקל לזהות במטבח של שני הוא חוסר ההתפשרות על רכיבי המנות.
אם אתם רוצים לשנות משהו, להוציא משהו, להזיז רכיב אחד הצידה - לא כאן.
אתם תאכלו את מה שהלחין המאסטרו, ואם אתם אלרגיים לבצל אז כדאי שתמצאו מנה אחרת.
זכותו.
 |
| היה על זה המון בצל וניסיתי להתרחק - אפשר לראות למטה את הקמפארי שלי |
האוכל עצמו טרי, טעים, מוקפד, מוגש באופן מקצועי וללא המתנה מיותרת - אפילו שהכל רוחש ובוחש וכולם מזמינים וצוהלים. מלצרים וטבחים אחרים היו מתבלבלים אבל הצוות כאן עושה את עבודתו נאמנה.
המינוט סטייק היה מדוייק ועסיסי, הקרפצ'יו היה מיוחד. אמנם שניהם ניחנו ברכיבי בססיס דומים אך היה מדובר במנות שונות לחלוטין, לא יקרות, לא קטנות מדי.
הפתעה חביבה.
 |
| טחינה ומעליה דברים עם בצלים שגרמו לי לזוז הצידה |
מקווה שתסלחו לי שלא זכרתי או אפילו לא טרחתי לזכור מה אכלו חברינו לשולחן.
עם זאת, החלק שזכרנו מהארוחה היה כשחבר ביקש מלח והמלצרית הגיעה כעבור דקה לשולחן ועשתה תנועה תאטרלית עם היד בעודה מפזרת מלח אלטנטי גס מכף ידה אל נייר המטבח החום ששימש כמפה.
בקיצור:
מחיר - מפתיע
אוכל - טעים מאוד
שתייה - יש מבחר וזה לא מרגיש כמו שוד
ניקיון \ עיצוב - יחסית לעובדה שיושבים ברחבה של בית הכנסת הגדול באלנבי אפשר עדיין להרגיש במקום מכובד
שירות - מלצריות חביבות וזריזות שמצליחות לתפקד בתוך המון סואן
בבקשה תזכירו לי להעלות את הביקורת על המזנון של אייל שני. עד אז אתם מוזמנים לקרוא את הביקורת של הבולס.
סתם גנב שמוכר אויר בשקל
השבמחקכל התמונות נראות כמו יצירות אומנות, במיוחד ההיא של הקרפצ'יו שמזמן לא ראיתי מאכל שכולו אומר - "נגס בי". חבל רק שהסיגריות בתמונה האחרונה קצת מקלקלות את הפסטורליה. נראה קצת מבאס לאכול על יד משהו שנראה\מריח ככה.
השבמחקהיינו והיה טעים. אכלנו שעועית ירוקה בלימון ושום וסלט שנקרא ערימת עגבניות שיש בו חתיכות דקיקות וטעימות של פלפל ירוק חריף. שתינו מרטיני והוסיפו לנו צ'ייסרים על הבית בכמויות. יצאנו שיכורות ואכולות היטב. זה הכל סבבה אבל מאוחר יותר כשעברתי שם היה נראה עמוס בקטע של אי אפשר לזוז או לנשום או לשמוע את מי שיושב איתך. אם רוצים להנות כדאי לבוא בימים ובשעות שלא נחשבים עסוקים ולהתפנק. קצת התבאסנו שלא נתנו לנו לקבל את רכיביו של אחד הכריכים בצלחת, ככה בלי לחם.
השבמחקבאנו בשעת אחר הצהרים עם כוונות ממש טובות לטעום מיצירת האומנות של המינוט סטייק של אייל שני. מתחם בית הכנסת הסריח ברמות מטורפות משתן של הומלסים. אני לא מבין איך אנשים אוכלים שם. זה כמו לאכול בתא שירותים. נטשנו במהירות והלכנו למוזס.
השבמחקאיך בכלל אפשר לשים את פורט סעיד ומוזס באותו משפט.
השבמחקמוזס מגישה שנים אוכל משעמם. אז יש להם מתכון מ"3 דורות". שמחת זקנתי בראש חוצות. והנה אני אנפץ עוד מיתוס - הקטשופ פלפלים הכ"כ מפורסם שלהם לא טעים, פשוט לא טעים. יש לו טעם לוואי מוזר של חריפות ומרקם דל.
לעומת זאת פורט סעיד מגישה אוכל של נסיכים סעודיים ומי שמתלונן על המנות הקטנות\הפלצנות שילך לאכול ארטבורגר או ארוחת בוקר בבנדיקט וישאיר את הזירה למביני העניין.
זה מקום שממש לא כל אחד יתחבר אליו. באווירה הרבה יותר פאב, בתפריט יותר מסעדה. המחירים סבירים יחסית, בכיף אפשר לצאת ב100 שקל לאדם לארוחה טעימה מאוד ומשביעה. כמה טיפים למי שרוצה לבוא :
השבמחק1. לא להתקרב בשעות שמוגדרות כ"שעות בילוי" - להערכתי מי שיבוא אחרי 8 בערב ייאלץ לחכות בתור בכל אחד מימות השבוע (משום מה גם אי אפשר להזמין שם מקום מראש)
2. לא להתייאש מהשירות - יש שם מלצרים טובים אבל גם כאלה כאילו אתה אוויר בעיניהם. לפעמים גם המנות מתעכבות. צריך סבלנות. בד"כ זה שווה את זה.
3. על אף שאני אדם שאוהב בשר, ההתרשמות שלי היא שהמנות הלא בשריות חזקות יותר (וגם זולות יותר אז זה רווח כפול)
אני לא הצלחתי לקרוא עד הסוף
השבמחקהאם אייל שני באמת יושב איתך לבירה?
זה לא מפריע שכולם רוצים להצטלם איתו כל הזמן?
לא חשבתי שהוא באמת יושב במסעדה ומצטרך לשולחנות למרות שהוא נראה בחור סבבה
מצחיק כזה
כל הזמן מספר בדיחות על אוכל
אני רואה את כל התוכנויות שהוא משתתף בהם
חבל שהוא סמולני כזה ואוהב אדם אבל בסה"כ נראה איש טוב ואני אשמחי אם הוא ישב איתי על בירה או שועית
אוכל גרוע, שירות גרוע, מקום צפוף ורועש ומחירים מופקעים
השבמחק