טאג'ין | ארוחת צהריים של בררנים

טאג'ין, או כמו שהם קוראים לעצמם "טאג'ין מאכלי עמים" מציבים בקדמת החלל סירים עצומים ומהבילים עם נזידים, רטבים, ירקות בנוזלים, עופות, תוספות וממולאים למיניהם. חגיגה לאוהבי הקציצה וצלחת העמוסה בכל טוב.

לאדם כמוני שלרוב לא סגור על עצמו - הכי כיף לבוא ולדעת שיש תמיד דברים בסיסיים (אני אוכל אוכל של ארוחות ילדים למעשה) כמו אורז, מגוון סוגים של תפוחי אדמה, כל מיני ירקות מאודים או אפויים, חזה עוף על שלל צורותיו.
הנחמה שבמזון בסיסי יחסית.

הנה ארוחת צהריים שלי מהשבוע:

עוף בתיבול הודי, תפוח אדמה אפוי, צ'יפס, אורז

למעשה כבר דיברתי על טאג'ין בעבר. הנה פוסט אחד על טאג'ין, והנה אחד אחר על טאג'ין.
זה אומנם לא גורמה, אבל כל אחד למצוא פה איזה פינוק טעים.

אגב, עכשיו גם יש להם בר סלטים חדש, אני עוד לא ניסיתי אבל אומרים שזה לא רע בכלל.

טאג'ין: צהריים בהודו \ עוף

בעבר כבר סיפרתי לכם על טאג'ין, מקום נחמד ברחוב המסגר המציע שפע של תבשילים, מנות גריל, תוספות חמות וגיוון יום יומי במנות המוצעות מתוך ויטרינת סירים ענקית.
לאחרונה בטאג'ין צירפו למלאי מנות עוף מהמטבח ההודי, המגיעות לפעמים בצורת פיסות חזה עוף ולפעמים בשיפודים.
העוף מושרה ברוטב טיקה, עשוי על הגריל עד לעסיסיות הנכונה וממתין לבאים, זוהר בצבעים טעימים.

חזה עוף בטיקה, צ'יפס ביתי גדול, אורז לבן.

בביקור הראשון בו אכלתי את המנה הזו (התמונה למטה) העמסתי גם דברים אחרים כדי לא להתאכזב ולהשאר רעב.
תוכלו לראות שם קוסקוס עם ירקות, אורז לבן, תפוחי אדמה צעירים עם רוטב עגבניות, צ'יפס ביתי דקיק, וחזה עוף בגריל.
ברגע שנגסתי בשיפוד הראשון - הבנתי שהיה לי עדיף אם כל הצלחת הזו הייתה מלאה בשיפודים קטנים, אדומים ומדהימים.

קוסקוס ירקות, חזה עוף בגריל, שיפודי צ'יקן טיקה, צ'יפס פרוס לרוחב, תפוח אדמה ברוטב עגבניות כלשהו, אורז לבן.

לסיכום הפוסט הקצרצר הזה. אם אתם באזור המסגר ובא לכם טאץ' הודי (או סתם להעמיס מלא אוכל בסגנון ביתי) אל תשכחו את הטאג'ין, הוא גועש על האש, ממתין רק לכם.
השתיה אגב תעלה לכם אותו דבר בין אם היא בפחית או בבקבוק של חצי ליטר, אז אל תישארו צמאים סתם, חבל.

טאג'ין מאכלי עמים

בשבוע שעבר פרסמתי בעמוד הפייסבוק שלנו את התמונה מטה ושאלתי את הגולשים את זה נראה להם מוכר.
התגובות העוקצניות לא איחרו לבוא כי מסתבר שאנשים לא תמיד מבינים צלחת שיש בה הכל מהכל, למרות שהכל מהכל זו אחלה דרך לאכול מלא דברים בטעמים שונים ולדאוג שלא יהיה משעמם בפה.
אז בתשובה לשאלה, מדובר בטאג'ין מאכלי עמים, מקום חביב ומרווח שנמצא לקראת סופו של רחוב המסגר ומתמחה האבסת אנשים ע"י תבשילים אינספור.

ספגטי, אורז לבן, צ'יפס, חזה עוף בגריל, שניצל.

תהליך ההזמנה פשוט מאוד, ניגשים אל ויטרינה ארוכה ובוחרים מהסירים, המגשים, הקונטיינרים והפאיילות.
הנוהג הוא מנה בשרית ולצידה 2-3 תוספות. בפועל זה תלוי במי שמגיש לכם ועד כמה הוא נדיב \ חדש והססן. תמיד אפשר לבקש עוד וגם לקבל.
בדלפק צדדי יש סלט, כרוב שהוא יותר מתוק ממוחמץ לייט (כמו בחומוס אסף) וטחינה, אותם אפשר לקחת בצלוחיות עד שימאס. המקרר נמצא למעשה מאחורי הדלפק אבל בשנה האחרונה אף אחד כבר לא טורח להביא לך שתיה ומעדיפים שתיגש ותיקח לבד.
מועד התשלום הוא לפי העדפת הלקוח ומבוסס על שיטת הכבוד.
עלות הארוחה שלי הייתה ארבעים ש"ח לצלחת הזו + בקבוק קולה של חצי ליטר.

התמונה הזו הייתה אמורה להראות את הסלטים אבל לא הצלחתי לסובב אותה על הצד.

הארוחה הספציפית הזו הייתה מצויינת למרות שהיא הייתה סוג של ארוחת ילדים עם רכיבים בטוחים.
שניצל, חזה עוף בגריל, צ'יפס, ספגטי בסיסי, אורז לבן, אלה הם דברים שקשה לטעות איתם, אפילו בכמויות גדולות - תשאלו כל טבח צבאי.
מכל הפעמים שאכלתי במקום זו הייתה הפעם השניה שנגעתי בספגטי שלהם כי לרוב הם מעמיסים בו בצל. הפעם הוא היה יבש בצורה משעשע, הרוטב היה ספוג ודבוק לאטריות שהיו בחלקן אחלה ובחלקן כמעט קריספיות.
אמנם זה לא מעשה שף איטלקי, אבל יצא טעים. על זה אני לא מתווכח אבל כרגיל, טעם וריח.
בביקורים אחרים שלי אני הולך גם אפשרויות מהסירים השונים, תבשילים, ירקות, קוסקוס, תמיד יש משהו.

גברתי על האתגר.

גזר דין:

קל לי לשפוט את טאג'ין לטובה ולרעה כי אני מכיר את המקום כבר זמן רב, כך שכל מה שאני אומר מבוסס על הרבה יותר מביקור אחד וכידוע ביקורים רבים הם אחלה אינדיקציה.

המטבח בטאג'ין מוציא המון אוכל, גם בכמות וגם במגוון.

הנ"ל ניכר לפעמים באיכות האוכל, אבל המגוון בהחלט מפצה ובכל ביקור אפשר למצוא סיר או שניים או שלושה שיש בהם משהו לאכול גם לבררנים כמוני.

השירות תמיד חביב ומחוייך, כאמור יש גם תוספות אם צריך.

התמחור הוא סטנדרטי, המנות גדולות ונכון שמדובר באוכל ביתי במקרה הטוב ומסעדת פועלים במקרה הרע אבל הרווח כאן הוא במבחר ובכמות.

מתחריהם באזור נעים בין מחירים גבוהים יותר לאכול פחות טוב ברובו או במקרה ספציפי מזון ברמת בישול והקפדה רבה יותר אך עם לקות קשה בטעם.

לסיכום עוד יותר קצר: מומלץ.

גו נודלס

זה היה בערב שישי, השמים היו חשוכים כמו הלילה, ייתכן וזה היה בגלל שכבר היה לילה וייתכן שזה היה סממן למצב הרוח שלי שהוקרן החוצה ושידר רעות.
החלטתי לנחם את עצמי ואת קרוביי בקצת אוכל מפנק מהמגזר האסייתי.
רציתי נודלס אך רוב המקומות המומלצים כבר רחצו את הווק בשעה הזאת אז החלטתי לברור את האפשרויות שנותרו.
השם שעלה בגורל היה גו נודלס.

להלן ההזמנה:
1 x אגרול ירקות   15 ש"ח
1 x אדממה   12 ש"ח
1 x סאטה   44 ש"ח
בתוספת: עוף (5 ש"ח )
אטריה לבחירה: אטריות אורז רחבות (3 ש"ח )
ניתן להוסיף גם: בוטנים (2 ש"ח )
הערות: בלי בצל \ בצל ירוק \ עירית בבקשה שהמנה תהיה מלאת רוטב
1 x קארי אדום   40 ש"ח
בתוספת: עוף (4 ש"ח )
אטריה לבחירה: אטריות ביצים
ניתן להוסיף גם: בוטנים (2 ש"ח )
הערות: בלי בצל\ בצל ירוק\ עירית, ואם אפשר שהמנה תהיה עשירה ברוטב
1 x עיקרית בקר   42 ש"ח
איזה מנה: בקר חצילים
אורז לבחירה: לבן מאודה
הערות: בלי בצל\בצל ירוק\עירית
דמי משלוח   7 ש"ח
סה"כ   160 ש"ח

שלום, זה אגרול.

לצערי, ניסיונות קודמים גו נודלס נגמרו בחוות דעת אשר משותפת לי עם חברים אחרים. כולם אומרים שגו נודלס הם מעט פרווה, קצת תפלים, מעט משעממים, די בסיסיים, חסר להם איזה אומף, טיפה מקוריות, קצת ביצוע, הם לא מספקים את הסחורה עד הסוף אלא נשארים איפשהו באפשרויות האחרונות ורק כי הם פתוחים עד מאוחר.

שלא תבינו אותי לא נכון, אני תמיד מוכן לתת עוד הזדמנות וזו הייתה היא.

אורז לבן לצד בקר עם קישואים, חצילים וזהו.

המנה הראשונה שהכנסתי לפה הייתה הבקר עם החצילים והקישואים שמגיע עם אורז.
הייתה למנה מתקתקות נדרשת אם כי לא חזקה מספיק, גם לא הייתה החריפות שבד"כ יש במנות כאלה.
במקום הנ"ל הורגשה במנה מרירות מיותרת שכנראה נבעה מהחצילים שלא הספיקו להפריש את הטעם הרע מבעוד מועד או שפשוט טוגנו והוגשו באותו שמן עם העקיצה על הלשון שמלווה חצילים מדי פעם.
הצד הטוב של המנה היה שהיא הייתה בכ"ז טעימה ומספקת ואפילו אוסיף לשבח על נתחי הבקר שהיו נעימים לשן, רכים ועם זאת עשויים במידה וכלל לא סחוסיים \ שומניים כך שלא היו יריקות כלל.

אדממה וחברים.

הקורבן הבא היה האדממה. אלה אמנם סה"כ פולי סויה, אבל תמיד אפשר להעיד על הכמות, הניקיון והטריות, סוג המלח, כמות הנוזלים ועוד.
היה מלח גס בשלמותו, הפולים היו חמים, הנוזלים התחילו לצאת רק אחרי זמן מה כך שלא היו שלוליות על ההתחלה. הפולים נראו ברובם צעירים (התרמילים, כן?) אם כי היה חיסרון בזה שרוב התרמילים היו של שני פולים ואף של אחד, ולא היו מהגדולים יותר שנותנים קצת יותר בכל "פיצוח".

שקית הפתעות.

לא הגענו אל האוכל האמיתי ולא סיימנו את האדממה, אגרול אחד נפל קורבן.

לח אך מוצלח.

בשלב הזה השובע כבר התיישבת בבטן.
אני הגנבתי טעימה מהקופסאות האחרון והן הלכו הצידה ומשם אל המקרר.
התרגשות אמיתית לא התרשמה, טעמים רגילים למדי, מנת הקארי שהייתה אמורה להיות חריפה לא הייתה חריפה כלל, והטעם שלה דמה יותר למנת הסאטה במקום למנה השניה.
שתי המנות אגב שחו לחלוטין ברוטב, אני מניח שזה היה המענה לבקשה שלי בה ניסיתי שלא יגיעו יבשות.
אחרי זמן מה המנות המשיכו למקרר.

ארוחת בריאות לנשמה.

בדיוק כמו עם החיבה שלי (שלא כולם מסכימים איתה) לפיצה מהמקרר, גם נודלס אני נוטה לאהוב למחרת (אף שיש כאלה שמעדיפים לזרוק) כי הטעמים נספגים טוב יותר, מתערבבים, המנה מקבלת זהות ויש זמן לכל רכיב לתת את שלו ולספוח את של האחרים.

המנות מהמקרר היו טעימות יותר מאשר מצב הצבירה המקורי שלהן.

לטובתן יאמר שהעוף היה 99% נקי, בלי חתיכות שיורקים או מתבאסים עליהן.

אפשר גם לשבח ולהיד שהיה הרבה מהכל.

כאמור הטעמים לא היו שונים במיוחד, כמעט ולא היה הבדל למעט סוגי האטריה.

אטריות האורז הרחבות אגב היו קצרות מאוד, תהיתי אם זה אורכן המקורי או שאולי קיבלתי את השאריות השבורות מהתחתית.

בכל מקרה, אולי אנשים עם חיך רגיש מדי יעדיפו לאכול מנות עם טעמים כמעט לא מורגשים ועם חריף שאינו חריף.

אני מעדיף טעמים עזים והבדלים בין מנות שונות, מבחר גדול יותר של מנות ועוד דברים.

האגרולים היו מצויינים אגב, גם הרוטב החמוץ מתוק שהגיע איתם היה מהסוג הטוב.

תופתעו, אבל יש מקומות שיכולים להרוס גם את זה.

אגב, ההזמנה התבצעה דרך האתר שלהם, היה פשוט וקל, ידידותי, מהיר, המשלוח הגיע מהר והשליח היה חביב.

ג'ירף נודל בר סינמה סיטי ראשון לציון

את המשלוח הזה הזמנו בשמחה רבה השמורה למקומות שאתה מכיר בו את הטעמים וממתין בשקיקה למנות.
למרות שאני סועד בעיקר בסניפים התל-אביביים של הרשת, אני מרוצה לרוב גם מהסניפים המרוחקים, ומוכן לסלוח להם על שינויים בהיצע המנות המיועדים למשוך קהל מקומי.
כך למשל בג'ירף ראשון אין חזיר ובייקון (מה שטיפה מבאס את הקיסרית החדשה אך משאיר אותה טעימה בכ"ז) אבל כן קיימות שם מנות שלא ממש קיימות במקומות אחרים או עם וריאציות קלות (למיטב זכרוני גם הייתה שם מנה שהזכירה פסטה עם קציצות והסירו אותה לאחרונה).

חוסר הנעימות התחיל כשהתקשרו אלינו מהסניף (בחרנו לחסוך זמן ולהזמין באינטרנט) כדי לבשר לנו שאי אפשר להזמין ביף רייס נודלס בלי בצל (משהו שאנחנו עושים די הרבה ללא שום הפרעה).
זה המשיך כשזוגתי המהממת נשארה על הקו עם נציג\ה של הסניף וניסתה למצוא אלטרנטיבה שתספק את התאווה שלנו למנה הספציפית.
על האי נעימות האחרת אספר אחרי שאתאר את האוכל.

הקיסרית החדשה: אטריות ביצים מקמח חיטה מלאה, עוף, ירקות ירוקים ואגוזי קשיו

 הקיסרית החדשה היא בין המנות האהובות עלינו אי פעם. המחסור בייקון פוגם בהנאה מבחינת הטעם המעושן שמתווסף למנה, אולי היה ניתן לשחזר אותו בעזרת תוסף כזה או אחר לרכיבים, זה בהחלט היה מוסיף.
המנה שקיבלנו הייתה לא מספיק רטובה לדעתי, מעט מיצים היו עושים קסם לאיטריות שהיו מעט דביקות.

צ'אזה: (מעורבב, האורז מגיע בכלים נפרדים)  פילה בקר וחצילים ברוטב חריף מתוק

מבחינתי הצ'אזה תמיד תהיה האחות הנחותה של מנת בקר הסצ'ואן של מועדון הקצינים. המנה כמעט זהה בתיאורים למעט רוטב הקרמל המתוק חריף (ופיסות הצ'ילי המיובש העצומות שמגיעות במנה). ההבדל הוא למעשה במילה קרמל ובעובדה שהסצ'ואן מגיע עם פיסות עדינות יותר של בשר, להבדיל מאלה של הצ'אזה שלא תמיד נלעסות או ננגסות בכיף.

המנה הזו הייתה בינונית פלוס והשאירה הרבה אורז מיותר ולא מספיק חצילים שהיו הלהיט הגדול שבה.

המנה החריפה: אטריות ביצים עם עוף, חלב קוקוס, קארי אדם, בצל ירוק, בוטנים וכוסברה, בלי הכוסברה והבצל הירוק

המנה החריפה הייתה מאכזבת מאוד. למעשה היא טעימה בדיוק לביס או שניים, מה שהופך מנה גדולה שכזו לחדגונית מאוד. למזלנו היו לנו שלוש מנות להתחלף בהן, ככה שכל אחד מהמזינים קיבל קצת מהכל והיה איזון של הטעמים. האיטריות דמויות הפסטה היו יבשות ודביקות, העוף היה בחתיכות גרוטסקיות ולא מזמינות במיוחד.
החלשה מבין המנות, אבל תוספת נחמדת לרענון החיך בטעם חדש ופיקנטי בין ביסים אחרים.

וכעת לחלק הרע:
אמש היה סוער. היו רוחות חזקות ומעט מאוד טפטופים (בראשון לפחות).
כשהתקשרו אלינו לבשר שאי אפשר להוציא את הבצל (מה שאגב נטע ספק של מנה מוכנה מראש אחרת מדוע אי אפשר להסיר אחר מהרכיבים) ציינו גם שעקב מזג האוויר ייתכנו עיקובים.
זוגתי השכילה להעיר שאנחנו נמצאים במרחק לא רב מהמסעדה - עד רבע שעה בהליכה נינוחה \ פחות משתי דקות בכלי תחבורה ממונע, ואמרו לה שלא תדאג כי המנות האחרון כבר מוכנות ורק יכינו את המנה החלופית ויוציאו אותה לשליח שנמצא בסניף [כל זה קרה כמובן אחרי שכבר הזמנו ועבר זמן מה]
מה רבה הפתעתנו כשקיבלנו את המנות שעה ועשרים דקות אחרי השיחה, מה שהופך את הזמן שעבר מרגע ההמתנה ללמעלה משעה וחצי.
דקות לפני שהשליח הגיע התקשרנו (שוב) כדי לשאול איפה האוכל, היינו נסערים ורעבים אך מלבד "בדרך" לא הוצע לנו שום פיצוי או הסבר או אפילו התנצלות.

זה יהיה המקום לדברי סיכום, אבל אין לי תובנות מלבד שראשון לציון היא חור שחור בו כל רשת אהובה הופכת לגרועה מהרגיל, השירותיות ירודה וכך גם הטעם.
נותר רק להמליץ לקוראים שיקחו בחשבון שלא כל מקום אהוב מועתק \ מוטמע היטב בסביבה שונה או תחת ידיים אחרות (ראו גם את מוזס ראשון, או אפילו מוזס כפר סבא - תסתכלו בתגובות).

סיילנס (Silence) בר סלטים

פתאום קם אדם בבוקר ומגלה שעסק נסגר.

בהתחלה זו הייתה הסושיה קאזויה.

ניקו את המקום, ריהטו אותו מחדש, שיפצו וצבעו, ופתאום זה הפך להיות מקום של סלטים וכריכים (קראו לו גרין).

הכריכים היו לא רעים בכלל, ואז פתאום באתי הבוקר וראיתי שיש שלט חדש, עכשיו קוראים לזה Silence, ויש אפילו ציור של שף שעושה לכם "ששששש", הנה, תראו:

סיילנס, בר סלטים בהרכבה עצמית - יש גם כריכים לא רעים

התפריט היה מבלבל, בלשון המעטה.

הכריך שרציתי הופיע לפחות שלוש פעמים, בוריאציות שונות - עם רטבים, בלי רטבים, כחלק מעסקית, בהרכבה עצמית וכו.

מכיוון שהחבר'ה מאחורי הדלפק לא היו סגורים על עצמם ועל התפריט - החלטתי להרכיב בעצמי, ולא ברור לי ע"פ איזה מחירון חוייבתי, אבל סבבה, תקופת הרצה וזה.

זה היה אמור להיות כריך קורנביף ובסוף זה היה חזה עוף

הלכתי על קורנביף, די קלאסי. הנתחים בויטרינה נראו לא רעים, בחרתי את הרטבים בעצמי (בלסמי וחרדל), ביקשתי חסה, עגבניה ומלפפונים חמוצים. עד כאן היה מצויין. אפילו יש מבחר לחמים שאפשר פשוט להצביע עליו ולקבל מה שרוצים.

כשהגעתי למשרד עם הכריך שלי - גיליתי שהוא למעשה כריך חזה עוף.

בשלב בו בחרתי רטבים ותוספות גם אני וגם הבחור היינו סגורים בדיוק על המנה. שנינו אמרנו כמה פעמים קורנביף.

במשרד גיליתי שקורנביף הוא כנראה סלנג לחזה עוף מכובס (אם כי טעים מאוד).

י' מהעבודה שהזמינה ביחד איתי נאלצה להמתין עוד כעשר דקות לשניצל שלה (שלדבריה היה טעים).

אנחנו עוד נחזור לשם, לבקר, לראות מה נשתנה וכמובן לאכול צהריים. שווה לתת ניסיון נוסף.

העיצוב: בדיוק כמו שהיה במקום הקודם - נדמה לי שלא החליפו כלום.

השירות: מבולבל אך מחויך, אדיב ונחמד.

האוכל: לא רע בכלל (למרות שהרגע אמרו לי שמישהו אחר כבר קיבל שם קילקול קיבה).

המחירים: כאמור יש מנות שמופיעות מספר פעמים בוריאציות שונות. המחירים הם לא גבוהים, ויש כל מיני הפתעות - שווה להתבונן היטב בתפריט ולהסגר על מה אתם רוצים ואם אפשר לקבל את אותו הדבר בקומבינציה או מבצע או בלי תוספת אחת ובהנחה של עשרה שקלים ומעלה.