דבר המחבר:
את הפוסט הבא כתבתי ביום רע.
גם לי מותר שיהיו לי ימים רעים, לא?
אי אפשר להיות סלחניים כלפי כולם, אי אפשר לשמוח כל הזמן, לפעמים פשוט מקיאים אמיתות לא נעימות החוצה.
זה היה יום כזה.
מאז אמרו לי שהפוסט הזה לא משהו, שאולי עדיף לא לפרסם, שאולי אני תוקף חזק מדי מקום שמפרס אנשים.
אני לא יודע מה להגיד.
הרי אני רק מספר את מה שהיה, מה שאני הרגשתי בפה, בלב ובמקומות אחרים בהם היה לי לא נעים אחר כך.
תחשבו מה שבא לכם על הפוסט הזה, זכותכם.
ייתכן ובשבילכם אוכל הוא לא יותר מתזונה, דבר פונקציונלי שמכניסים מצד אחד ומוציאים מהצד השני, לא משהו להתעמק בו. אם אתם אכן כך אז לא ברור לי למה שתרצו לקרוא בלוג שמתרכז באוכל.
זו לא הנקודה, למעשה אני לא יודע איך לגשת לנקודה.
בכל זאת, זה יהיה קשה, אבל אני אנסה, בלי נדר.
תאי פוד, באמת, אתם לא אשמים, סה"כ יש לכם פוטנציאל, נשאר רק להוסיף קצת טעם למנה.
לתבל אותה, להוסיף רכיבים שאולי לא חשבתם עליהם, אני מכיר אפילו משחות קארי ורטבים מהסופר שיכולים להקפיץ את האטריות שלכם לרמה הבאה.
אבל כבר דיברנו על זה בעצם, לא?
כמה אכזבות בטעם נודלס אפשר לאכול?
כמה מוקפצים דוחים יערימו לנו על הצלחת?
כמה מרורים עוד נאלץ לעטוף בבוטנים ורטבים כדי להסוות חוסר טעם?
עד מתי בני ישראל ימשיכו לתת את ידם ואת כספם למקומות שמגישים בינוניות לחה?
החיים בארץ הזו מספיק קשים, אין צורך בכישלון של המטבח האסייתי \ אוריינטלי כדי להמשיך לזרוע מלח על הפצעים.
לא ייתכן שמרבית המקומות העוסקים בהקפצה ונודלס יגישו אוכל סוג ב' במחירים מופרזים.
לא יתכן שלרוב המסעדות יש יום רע לאורך כל השנה.
הימים הטובים או הטבחים הספציפיים שלפעמים נמצאים במטבח ושולחים אליך מנה טעימה הם לא סטטוס קוו, ואי אפשר לחיות כל הזמן באזור השלילי. זה פשוט לא מסתדר.
זה לא שבתחומים האחרים כולם כשרונות עצומים, יש כשלונות בכל מקום ובכל מטבח, אבל כנראה שהתחום הקולינרי הזה הוא זה שמושך אליו הכי הרבה בינוניות.
אולי הם נפגשים כולם וצוחקים עלינו, על הדברים שהם מאכילים אותנו, על איך בתפריטים שלמים יש אולי שתי מנות טובות, על איך שמקום מגיש את אותה מנה בשני טעמים שונים, איך אפשר לשלם מאה ש"ח על מנה בינונית ומטה.
הרשו לי לחזור לתחילת הפוסט.
אם הייתי רוצה לאכול אוכל בשביל לשבוע הייתי יכול לדחוף פיתה עם טחינה או איזה חטיף.
הייתי יכול גם לרדת לסופר ולקנות נודלס ולא להשקיע בהם בשום צורה, סתם לבשל ולזרוק עליהם משהו.
אבל לא, אני הזמנתי אוכל ממקום שמתיימר להיות משהו.
והנה הם מוסיפים חטא על פשע, אין להם שירות משלוחים משלהם, המקום עובד עם ספר האוכל.
במקרה הזה כמעט ולא היו בעיות מלבד המתנה יחסית ארוכה לאוכל, אבל זה גם רע, לא?
גם על ספר האוכל כבר יצא לי להתלונן, אבל הפעם מתלוננים על עניין אחר.
אבל מספיק שלילי, תראו איזו תמונה מקסימה ואחריה אני אנסה להיות חיובי יותר.
האגרול היה רגיל, זה אומר שהוא היה אכיל, לא מגעיל, סביר אפילו.
ע"פ החבר ששיכנע אותי להזמין מהם ואכל יחד איתי זה היה יום רע, אבל הימים הטובים לא טובים בהרבה.
אני לא בטוח אם זה דבר חיובי להגיד, אבל היי, לפחות שבענו!
עכשיו ברצינות:
זה לא היה טעים. שום דבר חוץ מהאגרול לא היה טעים.
רק הרטבים שהגיעו שיפרו את האוכל, וכעבור זמן לא רב הייתה לי בחילה.
את הפוסט הבא כתבתי ביום רע.
גם לי מותר שיהיו לי ימים רעים, לא?
אי אפשר להיות סלחניים כלפי כולם, אי אפשר לשמוח כל הזמן, לפעמים פשוט מקיאים אמיתות לא נעימות החוצה.
זה היה יום כזה.
מאז אמרו לי שהפוסט הזה לא משהו, שאולי עדיף לא לפרסם, שאולי אני תוקף חזק מדי מקום שמפרס אנשים.
אני לא יודע מה להגיד.
הרי אני רק מספר את מה שהיה, מה שאני הרגשתי בפה, בלב ובמקומות אחרים בהם היה לי לא נעים אחר כך.
תחשבו מה שבא לכם על הפוסט הזה, זכותכם.
ייתכן ובשבילכם אוכל הוא לא יותר מתזונה, דבר פונקציונלי שמכניסים מצד אחד ומוציאים מהצד השני, לא משהו להתעמק בו. אם אתם אכן כך אז לא ברור לי למה שתרצו לקרוא בלוג שמתרכז באוכל.
זו לא הנקודה, למעשה אני לא יודע איך לגשת לנקודה.
בכל זאת, זה יהיה קשה, אבל אני אנסה, בלי נדר.
 |
| תמונה שווה לפחות עשר מילים |
תאי פוד, באמת, אתם לא אשמים, סה"כ יש לכם פוטנציאל, נשאר רק להוסיף קצת טעם למנה.
לתבל אותה, להוסיף רכיבים שאולי לא חשבתם עליהם, אני מכיר אפילו משחות קארי ורטבים מהסופר שיכולים להקפיץ את האטריות שלכם לרמה הבאה.
אבל כבר דיברנו על זה בעצם, לא?
כמה אכזבות בטעם נודלס אפשר לאכול?
כמה מוקפצים דוחים יערימו לנו על הצלחת?
כמה מרורים עוד נאלץ לעטוף בבוטנים ורטבים כדי להסוות חוסר טעם?
עד מתי בני ישראל ימשיכו לתת את ידם ואת כספם למקומות שמגישים בינוניות לחה?
החיים בארץ הזו מספיק קשים, אין צורך בכישלון של המטבח האסייתי \ אוריינטלי כדי להמשיך לזרוע מלח על הפצעים.
לא ייתכן שמרבית המקומות העוסקים בהקפצה ונודלס יגישו אוכל סוג ב' במחירים מופרזים.
לא יתכן שלרוב המסעדות יש יום רע לאורך כל השנה.
הימים הטובים או הטבחים הספציפיים שלפעמים נמצאים במטבח ושולחים אליך מנה טעימה הם לא סטטוס קוו, ואי אפשר לחיות כל הזמן באזור השלילי. זה פשוט לא מסתדר.
זה לא שבתחומים האחרים כולם כשרונות עצומים, יש כשלונות בכל מקום ובכל מטבח, אבל כנראה שהתחום הקולינרי הזה הוא זה שמושך אליו הכי הרבה בינוניות.
אולי הם נפגשים כולם וצוחקים עלינו, על הדברים שהם מאכילים אותנו, על איך בתפריטים שלמים יש אולי שתי מנות טובות, על איך שמקום מגיש את אותה מנה בשני טעמים שונים, איך אפשר לשלם מאה ש"ח על מנה בינונית ומטה.
הרשו לי לחזור לתחילת הפוסט.
אם הייתי רוצה לאכול אוכל בשביל לשבוע הייתי יכול לדחוף פיתה עם טחינה או איזה חטיף.
הייתי יכול גם לרדת לסופר ולקנות נודלס ולא להשקיע בהם בשום צורה, סתם לבשל ולזרוק עליהם משהו.
אבל לא, אני הזמנתי אוכל ממקום שמתיימר להיות משהו.
והנה הם מוסיפים חטא על פשע, אין להם שירות משלוחים משלהם, המקום עובד עם ספר האוכל.
במקרה הזה כמעט ולא היו בעיות מלבד המתנה יחסית ארוכה לאוכל, אבל זה גם רע, לא?
גם על ספר האוכל כבר יצא לי להתלונן, אבל הפעם מתלוננים על עניין אחר.
אבל מספיק שלילי, תראו איזו תמונה מקסימה ואחריה אני אנסה להיות חיובי יותר.
האגרול היה רגיל, זה אומר שהוא היה אכיל, לא מגעיל, סביר אפילו.
ע"פ החבר ששיכנע אותי להזמין מהם ואכל יחד איתי זה היה יום רע, אבל הימים הטובים לא טובים בהרבה.
אני לא בטוח אם זה דבר חיובי להגיד, אבל היי, לפחות שבענו!
עכשיו ברצינות:
זה לא היה טעים. שום דבר חוץ מהאגרול לא היה טעים.
רק הרטבים שהגיעו שיפרו את האוכל, וכעבור זמן לא רב הייתה לי בחילה.
