יום ראשון, 20 במאי 2012

מייקס פלייס דיזינגוף

לא צילמתי תמונות כי לא רציתי להבזיק בחלל חשוך ולמשוך אליי תשומת לב מיותרת.
גם אין לי יותר מדי מה לספר, למרות שאכלתי גם מנה של גבינה מתוגנת בשמן עמוק במעטפת פירורים (היה לא רע בכלל) וגם מנה של צ'יפס מוקרם עם ערימה של בייקון (מצויין בדיוק כמו שזה נשמע).

על השלחן שלי כיכבו גם משקאות צבעוניים (סחבק חולה על קוקטיילים מתוקים), ומנות של אנשים אחרים (קנאי אחד הזמין צ'יפס כמו שלי, מישהו אחר הזמין נאצ'וס, ענבר הזמינה המבורגר שלטענתה לא היה משהו.

המנות היו גדולות וחביבות, האווירה הייתה של אמריקאים שצועקים לך באוזן לצלילי להיטי רוק מכל הזמנים, המיקום הוא על הריסות יאקוזה שזכורה לטובה מארוחות סושי "כפי יכולתך" ומסוע חביב, אולם היא זכורה גם לרעה מהתקופה שקדמה לסגירתה כשאיכות האוכל ירדה לרמות מפתיעות.

הייתה לי חשבונית איפשהו אבל איבדתי אותה, ככה שאני כבר לא זוכר כמה הכל עלה ולא בא לי להשוות.
בשביל לילה של שכרות ורעב זה היה לא רע בכלל.
חשוב לציין שלמייקס פלייס על החוף יש סטייקים ממש טובים - לא יודע אם הם עומדים בכבוד גם בסניף הזה.

בנוסף להכל - באמת כל הכבוד להם שהם פותחים עוד ועוד סניפים והולך להם.
התפריט שלהם עשיר ואפשר למצוא בו מלא דברים, כך שאחזור לנסות גם אחרים.
יאללה, לרוויה.

5 תגובות:

  1. אכלתי פעם סטייק במייקס פלייס על החוף. מה אומר לך, יש סוליות נעליים יותר רכות מזה. ניסיתי להחזיר אבל קיבלתי חזרה משהו בלתי לעיס בפעם השניה. פה כבר התייאשתי. מאז אני מזמין שם רק את הדברים המשמינים שהאמריקאים מומחים בהם ויגרמו לך התקף לב עד גיל 40 : צי'פס עם גבינה מעל, בייקון למיניהם וכו'.

    השבמחק
    תשובות
    1. ייתכן וזה היה בתקופה אחרת \ ביום טוב?
      אכלתי שם פעמיים סטייק (לא לאחרונה ובזה אני מתכוון ללפני כמה שנים טובות) והם שניהם נמסו על הלשון.

      אבל כן, דברים אמריקאיים משמינים זה תמיד אחלה וגם הולך נהדר עם אלכוהול.
      הסניף על החוף אבל סובל משירות נוראי לצד עומס, ואפילו אם באיזה נס אתה בא בשעה ריקה - אתה יכול בקלות לבלות שעה עד שיתייחסו אליך.

      מחק
    2. הכי טוב ללכת לשם בשעות ההפי האוור באמצע השבוע, שבהן אתה יכול להשתכר ולבלוס כהוגן. הבעיה היא שבשביל זה אתה צריך להיות תייר או מובטל.

      מחק
  2. כתושבת שדרות גם אני ביקרתי בסניף לים הים, איפה שהנכדים אמרו לי שמשהו משהו. חשבתי הגעתי לאנגליה. במקום בני הטובים הכהים של ישראל, מצאתי שם בריטים לבנים כמו סיד, קוזינות עם עגיל באף וקעקועים, ואפילו המלצרית התחילה לדבר איתי אינגלזית. זה הספיק לי, לא באתי לפרנס פה את הגויים ולכן ישר הלכתי עם בעלי מאיר לסניף מקדונלדס הקרוב, כמו שפתחו בדיוק בשדרות.

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג