יום ראשון, 13 במאי 2012

לחזור הביתה

ימי הקיץ החמים (עוד לא שיא הקיץ אבל זה כבר מתחיל להעיק) מביאים איתם עייפות קשה.
הכל נעשה קשה יותר.
קשה יותר לקום, קשה יותר לצאת, קשה יותר לאכול, קשה יותר להרחיק ברגל, קשה יותר לנשום וקשה יותר הכל.

עוד דבר שקשה לעשות הוא לכתוב כאן בבלוג כי הרי הכתיבה מבוססת על כל הנ"ל, ואי אפשר לעבור חוויות קשורות אוכל אם כל הסעיפים למעלה מתקיימים.
בימים כאלה בא להשאר במיטה מתחת למזגן, אחר כך לעבור לספה, גם זה מתחת למזגן.
מדי פעם עושים טעות ומכבים את המגזן, אבל אז מדליקים אותו שוב.

עבודת הבלוג נעשית קשה יותר אבל למזלנו אנחנו עדיין צריכים לאכול לפעמים.
באחד מהימים האלה שבהם צריך לאכול יצא לי (למזלי הרב) לקפוץ לארוחת צהריים מאוחרת בסאלם בומביי.
היה תענוג, כרגיל, אף פעם לא יצאתי משם מאוכזב.


אוכל הודי


הפוסט הזה הוא סוג של התנצלות כי באמת שבזמן האחרון נהיה יותר ויותר קשה לשמור על כמות פוסטים שוצפת.
באמת שגם אני הייתי רוצה להכנס לפה ולקרוא פוסטים של הכותבים האחרים אבל לכולנו קשה כאחד.
כולי תקווה שתמצאו בליבכם מקום לסלוח לנו ולזרום בקצב האיטי של הקיץ, מסיקור לסיקור.

5 תגובות:

  1. מזל ששותפי לפיצריה לשעבר מריו, השם יקום דמו, לא רואה את התמונה הזו. סלח לי על הביטוי אבל זה נראה כאילו מישהו שילשל לך באמצע הצלחת, ואחך כך הקיא על זה. מסכנים ההודים שנאלצים לאכול ארוחה כזו כל יום. ויוה איטליה!

    השבמחק
    תשובות
    1. צודק מאה אחוז.
      הייתי מוסיף ואומר שמי שהכין הוסיף יריקה עסיסית באמצע או כפי שהנוער היום אומר "נתן בשפאי".

      מחק
    2. הנוער נותן בשפאי, אבל הוא ינהג אחרת

      מחק
    3. לואיג'י, אתה חתיכת אידיוט ובור.
      האוכל הזה נראה בדיוק כמו כל דייסה או תבשיל ואם יש לך בעיה אז היא כנראה נובעת מחוסר בטחון או גזענות, ושניהם לרוב נובעים מפין קטן מאוד.
      האוכל ההודי הוא אוכל מצויין ובריא ואתה ומריו יכולים מבחינתי ללכת לחפש את החברים שלכם מעבר לפינה.

      מחק
  2. האוכל ההודי הכי טוב בישראל, כל האחרים פשוט לא יודעים מה הם עושים.

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג