על דה באן שמעתי מזמן באתר בייגלה. אחרי זמן מה שמעתי שיש להם גם כריכים של Pulled meat בתוך לחמניה מאודה, בליווי רטבים מתוקים. לאלה מכם אשר זוכרים מאמרי עבר שלי על העצב הרב ששורה מעליי מאז סגיר שיגי דיגי, על כריכי בשר הצלעות שלהם - אלה יבינו מה רבה הכמיהה שלי לנתחי שפונדרה ברוטב מתקתק, מוגשים בלחמניה ועשויים כמו שצריך.
ניסיתי לבקר במקום כבר כמה וכמה פעמים אבל דפוסי הבילוי שלי באזור מביאים אותי לשם כשהם בדיוק סוגרים או כבר סגרו מזמן.
בפוסט הבא אני מקווה להעביר לכם את העונג שמתרחש כשאתה גם נהנה במקום חדש וגם משחזר אהבה ישנה לשפונדרות רכות.
 |
| לא מספיק מתוק ולא בת שש עשרה |
את החמוצים שמוגשים בשביל הסבבה לא אהבנו.
הם הזכירו יותר מדי את החמוצים שג'ירף מגישים, אבל לצערם ולצערנו הם היו עשויים ביד גסה מדי, לא היו טריים מספיק, וגם לא היו עשויים לפי המתכון האסייתי העתיק שיש לכל המקומות המודרניים (החמצה עדינה, מעט מתוקה).
זה לא הפריע לי לזלול אותם כי בכ"ז הם היו ראויים למאכל.
להגיד שלא אהבנו אותם יהיה סתם לפגוע במקום כבר על הפסקה השניה, אז תתעלמו.
גם ככה מה שקרה לאחר מכן מפצה על הכל וגם היו לאחר מכן חמוצים קסומים בדיוק כמו אלה שעל חסרונם התבכיינתי.
 |
| לעיוורי צבעים: העראק מימין והתה משמאל |
עד שהאוכל יהיה מוכן רצינו להרטיב את הגרון.
מתוך התפריט בלט בייחודו התה הקר שמיוצר במקום, עם טעמי ג'ינג'ר ולואיזה.
מלבד היותו טעים ומרווה הוא היה גם זול מכל המשקאות הקלים בתפריט (שמונה שקלים אם אינני טועה).
העראק היה אף זול ממנו(!), אם אינני טועה מדובר היה בשישה שקלים לצ'ייסר או כפול לכמות אמיתית ונדיבה.
סליחה שלא זכרתי את המספרים והמחירים המדוייקים של כל דבר, כאמור שתיתי עראק בצהריים.
המחירים האלה יכולים בקלות להלבין את פניו של כל פאב תל אביבי.
 |
| צריבת לוגו המותג ע"ג הלחמניה היא מגע מתוכחם |
רבים אוהבים להתלונן על לחמניות מאודות, אבל למעשה הן לא רעות בכלל, במיוחד אם המילוי שלהן מחמיא.
במקרה הזה המרכיבים וטעמיהם ממילא מעמיסים את הפה בכל טוב כך שאולי אפילו היה אפשר להגיש את זה בדף נייר.
אגב, זה מוגש ע"ג דף נייר, שזה טאץ' נורא נחמד.
 |
| יפות יפות שבא לבכות |
ועכשיו לקטע העוד יותר טוב:
לא רק שהמנה הייתה נהדרת (הסכמה הדדית, ללא עוררין), מתוקה במידה ומתובלת במידה, עם בשר רך, מפורק מרוב בישול ועסיסי בנוסף לרוטב בו הוא שוהה... טוב נסחפתי.
הקטע הטוב הוא שהבחור בדלפק אמר לי שיש לו Pork belly, והציע לעשות סט עם בשר מעדן מחיה אחרת.
הלחמניות עם הבשר הלבן היו טובות לא פחות, בחתיכות גסות, רכות באזור השומן שנמס, קריספיות בחלקים שנצרבו ומלאות מיץ בכלליותן, עם נגיעה של מלח גס מתפצפץ, תענוג בפה.
 |
| סנדוויץ' חזיר הכי טוב בעיר |
המלפפונים החמוצים אגב, שהיו אמורים להיות בתוך הלחמניות אבל מקסימתי ביקשה להוציאם לכל מקרה - הם היו מצויינים, בדיוק מה שהיה חסר בחמוצים שאוזכרו מקודם, עשויים בעדינות עם טעם מתקתק.
הארוחה הזו (שתי מנות של שתי לחמניות כל אחת + פעמיים תה + מלוא כוס העראק) עלתה כ100 ש"ח, הייתה משביעה ויותר מכך היא הייתה מענגת.
ברור לי שאחזור לנסות את המנות האחרות שנראו מצויין ונטרפו ע"י שאר השוהים, אבל בעיקר ברור לי שמצאתי סוף סוף תחליף ראוי.
עוד לא יצא לי לנסות אותם, והדיווח שלך רק הגביר את החשק. תודה!
השבמחקאפשר ללכת ביום שישי אחרי הביקור אצל רינה
השבמחקלרינה לא מגיע להנות?
מחקבשר בקר מפורק מוגש בלחמניה עם רוטב ברקבקיו זה אחד התענוגות הגדולים שהמטבח האמריקאי הוציא אל העולם, וגם הוריאציות השונות על כל המיונזים המעושינים, הרטבים החריפים, כריכי הבקר והחזיר והעוף המפורקים בתיבולים שונים של מתיקות וחום הם הם גולת הכותרת של כל כריכיה או מקום שמתיימר להחזיק כריכים.
השבמחקכמובן שיש מקום גם לפסטרמה, הוט פסטרמי, קורנביף, רוסטביף, בריסקט ועוד נתחים שגורמים לך להזיל ריר.
בשר צלעות שבושל עד שהוא נופל מהעצם זה פשוט תענוג צרוף ואני מקווה לכולם לאכול לשובע מהנ"ל.
לחברים הצמחוניים והטבעוניים - אני מבין את כאב החיות והסבל והגועל נפש שבתהליך, ואני מוכן לאכול פטריות כשצריך.
גן ילדים ועד הורים סרחה בשוק מחיר הלחם אחוזי החלב מספר קלוריות עוסק מורשה עוסק זעיר נדבך מיסים שמאי רכב פנס חירום מדרסים לנעל - כל אלה ועוד, נושאים שבקרוב תוכל לדבר איתם עם שלל חבריך.
מחקתענוג לראות דברים בלחמניה שהם לא המבורגר או כל מיני טעויות סביח למיניהן.
השבמחקלא הבנתי מה מקבלים ב-50, לא נשמע מאוד זול
השבמחקדה באן הוא מקום מגניב וקליל שאפשר לקבל בו בפחות מארבעים שקלים זוג כריכים עם בשר, איפה שומעים על דברים כאלה בימינו?
השבמחקאפילו עראק עולה כבר מאה שקל בסופר.
מדינה של חארות גנבים, גם השוטרים נהיו אנסים וחכמים על בחורות.
בושה.