השלב הראשון מבחינתי היה להיות רעב בלילה. כשאתה רעב בלילה אתה פשוט יודע שדברים הולכים להתרחש ובגדול. זרקתי על המחבת קישואים שכבר היו מטוגנים מבעוד מועד, כמה פיסות של פפרוני, וכשהפפרוני החל להתחמם הנחתי מעליו גבנ"צ.
בנתיים, בצד אחר של המטבח, הכנתי לחם צרפתי כפרי, ועליו פיזרתי סילאן. אם אתם באמת עוקבים אחרי הבלוג אתם מבינים שאני אוהב לשים מתוק בתוך הדברים שאני אוכל, לצד חריף ומלוח, אבל גם שיהיה מתוק.
מעל הסילן פוזר רוטב וואסאבי, רוטב סריראצ'ה, רוטב HP ומעט קטשופ באזורים מסויימים. חוסר האחידות הוא מובנה כדי שכל ביס ירגיש טיפה אחרת. ככה מנעד הטעמים המשתנה יותר חגיגה בפה. כל סנדוויץ' צריך להיות מסיבה, אפילו אם יש כמה מאותו סוג.
פיזרתי את כל המרכיבים מהמחבת ישר אל הלחם, לפני כן הנחתי את החלקים הסוגרים של הסנדוויץ' על החלקים המרוחים רוטב - כדי ליצור לחות גם בצד השני של הלחם (זה גם מונע מצד אחד להיות ממש רטוב בזמן שהצד השני יבש.
סגרתי את הכריכים ובלסתי לי בשקט אל תוך הלילה.
זה אמנם לא בריא במיוחד, לא ידידותי לסביבה, אבל זה ממש טעים ומומלץ - אם אתם בקטע כמובן.
הפפרוני אגב היה של מזרע, הם עושים אותו חריף ועסיסי במידה כזו שגם אם כל השומן נמס על המחבת עדיין יש לבשר מרקם נעים ומיצים כלשהם. הוא גם עטוף בקראסט של פלפל שחור ולבן גרוסים. יאמי.
אתה ממש משקיע באוכל אם אתה מטגן דברים במחבת באמצע הלילה. הסיבה היחידה שאני משתמש במחבת בלילה זה כדי להרחיק פושטקים שמנסים לפרוץ לי לדירה.
השבמחקלהרביץ לאנשים במחבת במידה והם פורצים אליך הביתה בלילה - זה מוגן בחוק דרומי?
מחקזה מה שסבא שלי עשה קצת לפני שהוא עבר לבית אבות
מחקמזל שיש תמונות כי המילים לא מעבירות את העוצמה של הרכיבים.
השבמחקנראה טווווובבבב ממש אבל
השבמחקאחלה סנדוויץ'