‏הצגת רשומות עם תוויות שדרות יהודית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שדרות יהודית. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 26 בפברואר 2014

עובדים חזק בשביל הכבוד: קפה מונטיפיורי

קוראים אהובים,
אני רוצה לחלוק איתכם אימייל שהגיע לפני כשבועיים אל תיבת הדואר שלנו.
אשמח אם תקראו אותו בטרם תראו את ההתייחסות שלי אליו במספר נקודות חיוביות עד מאוד.



ניר היקר, קודם כל תודה לך שקראת את הפוסט.
אני רוצה גם לפרגן לך על זה שאתה טורח לחפש את העסק שלך באינטרנט ולראות את תגובות הקהל.
יתרה מזאת, חשוב לי שתדע שזה מחמם את ליבי כאשר בעל עסק בוחר לנסות לתקן נזק שנוצר - להבדיל מלמשל להשאיר טוקבקים מתלהמים (או עשרים כאלה - יש אנשים שנורא אוהבים לעשות את זה בבלוג שלנו אחרי ביקורת שהיא פחות ממושלמת).

אני ושאר כותבי הבלוג יותר מנשמח לבוא לסעוד ואנחנו נעשה את זה מכספנו ובהחבא כי אנחנו לא באים כדי להתפרע על התפריט שלך אלא כי אנחנו מכבדים בתי עסק קטנים ומקומיים, וגם כי אנחנו עושים הכל כדי להיות אמינים ולא משוחדים.

תודה שכתבת, תודה על ההצעה, ותודה לך על שאתה באמת ובתמים מנסה לשפר את העסק שלך.
ראינו אותך מסתובב השבוע בשכונת מונטיפיורי, מחלק את הפלאיירים שלך ומדבר עם אנשים וחשוב לנו שתדע שאנחנו מכבדים את פועלך מאוד, במיוחד בתור אדם שעשה מיתוג מחדש [ואפילו מוצלח] לבית קפה שנסגר בבעבר בצורה סדרתית.
ישר כח.

ולציבור הקוראים, אם אתם רוצים לאכול במקום בו לבעלים אכפת מכם ומהרושם שיש לכם על בית העסק שלו - תנסו את קפה מונטיפיורי, שדרות יהודית 21, תל אביב.
ובגלל שאנחנו בקטע של צרכנות נבונה: הנה קופון לארוחה במקום.
הנה גם התפריט, שיהיה לכם נוח.

יום שני, 23 בדצמבר 2013

קפה מונטיפיורי | פיצה רעה

ארוחת צהריים בקפה מונטיפיורי שבתל אביב הפכה לסיוט כאשר קיבלתי פיצה ממש יפה שהבצק שלה לא היה אפוי במרכזו.
לאחר בקשה והסבר החזירו אותה אל התנור, משם היא חזרה טיפה יותר שרופה מבחוץ אבל עדיין כמעט נוזלית.
החוויה הייתה דומה לכל הסועדים, וכולנו ישבנו וחיכינו שוב ושוב לאותו חימום נכסף שיאפה את הפיצה עד סופה האכיל.

קפה מונטיפיורי - פיצה פטריות

יום רביעי, 27 במרץ 2013

הודעה עצובה לציבור חובבי הפלאפל | אוכלים בחג


הפלאפל של דוד (סניף שדרות יהודית) יהיה סגור בחול המועד 2013 מכיוון שהם החליטו לצאת לחופש.
אפילו שהפצרתי בהם וסיפרתי כמה טעים היה בשנה שעברה (כשהם מכרו פאלפל בטורטיה) הם עדיין העדיפו לנוח קצת.

אני לא יכול להאשים אותם, אבל עדיין תוהה מה נשאר לאכול.

בצד השני של הכביש יש את קפה רוטשילד שמציעים גם השנה תפריט רגיל כאילו שום דבר לא קרה.

לדעתי ארוחת הצהריים של היום תתרחש דווקא בדונקי, שפתוחים כרגיל אבל מחזיקים גם טורטיות מקמח תירס - בשביל אלו שחייבים שהחזיר שלהם יהיה עטוף במשהו כשר לפסח.

כל אחד עושה את ההחלטות שלו בחיים.
שיהיה לכם חג שמח וטעים.
ביוש!

יום ראשון, 10 ביוני 2012

קפה רוטשילד

זה יכול להיות פוסט על כל דבר, אבל לא על קפה רוטשילד.
אולי קצת על קפה רוטשילד והרבה על כל דבר.
הבילבול נובע מהעובדה שלא אכלתי שם מאז השיפוצים והכריך שאתם רואים ביקר רק פעם אחת בתוך הפה שלי.
ביס אחד, זה כל מה שהיה.
בביס הזה גיליתי בצל מטוגן ומאותו הרגע הכריך הזה נעשה מיותר בעבורי.

יש לציין שברגע שביקשתי לארוז לי אותו לדרך (אני מיהרתי ולכן העדפתי לתת אותו למישהו אחר במקום להמתין לכריך אחר תחתו) ישר הציעו לי אלטרטיבות, שאלו אם לא טעים, אם קרה משהו.
שימו לב שלא אמרתי דבר ולא הרמתי את קולי, רק ביקשתי לארוז.
זה שירות, זו רגישות, אלה אנשים שמבינים שמשהו לא טוב קרה.
אדם שמקבל את מה שהוא רוצה לרוב מתיישב ואוכל אותו, אבל לא כך היה המקרה.
מחמאות.

אז כמו שאמרתי, לא אכלתי שם מאז השיפוצים.
אם אינני טועה הם החלו בפסח.
מדהים לראות איך מקום מרים את עצמו תוך חופשה קצרה לרמה ויזואלית אפילו יותר מרשימה מהעיצוב הקודם.
בית קפה נאה שממוקם בנוחות באזור יחסית רגוע, אפילו שזה על הפינה של הצומת השניה בגודלה בשכונה.
האוכל הוא אוכל של בתי קפה. 
ארוחות בוקר, כריכים, סלטים.
המחירים נסבלים, לא על הצד הזול אבל קצת לפני שמתחילים לזעוק גוועלד.
היחס כאמור מקצועי, מה שמפצה על המתנות ארוכות (יחסית ותלוי לאיזו מנה).

ועכשיו תמונות (ואז עוד דיבורים):

קפה רוטשילד, שדרות יהודית, תל אביב
הכריך באמת נאה, חבל שלא אכלתי אותו

כריך רוסטביף
הכל טרי וחם ופריך ומריח מצויין ורואים אפילו מעט פסטו

רוטסביף, בצל מטוגן, מלפפון חמוץ, חסה, ממרח כלשהו
לפעמים הקטע הזה עם השנאת בצל הורס לי את החיים

כריך כ"כ יפה שחבל לי שלא אכלתי אותו
כריך רוסטביף נאה בהחלט

התמונות של הכריך עושות אותי רעב.
זה לא הגיוני כי רק עשר בבוקר אבל להיגיון אין מקום בבטן ריקה.
בסוף כן יצא לי פוסט על קפה רוטשילד, וגם קצת על הכריך, אז בעצם סתם התלוננתי.
ספרו לנו אם אכלתם שם אי פעם ומה חשבתם על החיים תוך כדי שאכלתם שם.
ואולי לא היה לכם זמן לחשוב על החיים, אם אתם מהקהל השני, לא זה שחושב, זה שמגיע לארוחות מהירות וחוזר בריצה אל המשרד.
ואולי אתם סתם רציתם שווארמה אז בכלל המשכתם במורד הרחוב.
אי אפשר לדעת איתכם.

יום שני, 30 באפריל 2012

שניצל דוד - אותו הדבר אבל טוב

רבות דובר פה הפלאפל של דוד, הפינה של דוד, המקום של דוד וכו', הנה, את הלינקים שהרגע הזכרתי אני מצאתי תוך פחות מעשר שניות.
הסיבה שאני מגיע כ"כ הרבה למקום הזה היא די פשוטה - איכות (וגם מיקום).
על איכות כידוע משלמים, אבל כאן המחירים סבירים, אפילו נמוכים ממקומות אחרים בסביבה, והאיכות עולה על המתחרים בתחום (גם ברחוב, גם בשכונה וגם בסביבה הקרובה).

הפעם אכלתי שניצל בבגט, בחירה די פשוטה.
היו לנו כמה רגעים פנויים אז במקום לרוץ חזרה למשרד התיישבנו לנו על השדרה (הפינה של דוד מציעה שולחנות נקיים לשבת בהם ולהנות כשיש מזג אוויר נאה וגם גגון למזג פחות נאה).
אמנם אין כאן מה להרחיב ולהפריז אבל כשדברים עשויים במידה הנכונה, מוגשים באהבה ומגיעים לפה בעודם טריים - זה בהחלט מדבר בעד עצמו.

להלן סט של תמונות שנראות ברובן אותו הדבר (אח"כ דברי סיכום), למעט שינויי זווית, תאורה, והצטרפותו של סועד נוסף:

שניצל בבגט
קצת פלאש והתמונה של השניצל מקבלת גוון אחר

בגט שניצל
תאורת שמש טבעית, בגט בפריכות מדוייקת שלא פוגעת בחיך, צ'יפס עסיסי

ארוחת שניצל וצ'יפס
כשרואים אנשים מעמיסים סלטים וחמוצים ואז חוזרים לתוספת אפשר להבין שזה טעים (או שהם ממש רעבים)

ארוחת צהריים בפינה של דוד
ארוחה לשני אנשים שלא הצליחו לסיים - ברקע רואים גלגל של זוג מבוגר ומאוד מעצבן שהגיע למקום

הפלאפל של דוד
הדבר הכי רע שאפשר להגיד על הבגט או הארוחה כולה הוא שהקטשופ לא היה הכי טוב בעולם

אוכל עממי
תמיד כיף ללכת למקומות ששמים לך צ'יפס בצד, לדרך, במנה ועוד אם תבקש, משני ציד המגש

בגט שניצל
החמוצים בחומץ שיש בפינה של דוד הם ממש אחלה


דברי סיכום:
אחלה בגט ואחלה סלטים, ואחלה טחינה ואחלה עמבה ואחלה צ'יפס ושניצל בן זונה והכל טרי והכל עסיסי ומשביע ולא עולה יותר מדי והמחיר של השתיה אחיד ככה שאם אתה צמא אז אפשר לקחת בקבוק של חצי ליטר במקום פחית ולשלם את אותו המחיר.
ארוחות צהריים טעימות ופונקציונליות הן השיא, את הגימיקים נשמור לערב.

יום ראשון, 4 במרץ 2012

מעדני יקי או יקי מעדנים

הטעות הראשונה שלי בפוסט הזה הייתה שיצאתי יחסית מוקדם לארוחת הצהריים.
מצד אחד נורא רעבים, אבל מצד שני אתה לא חושב צלול, קונה יותר מדי אוכל, לא מקפיד על הבחירה ובסוף גם מתבאס.
את האכזבה הזו אני חייב בעיקר לעצמי, אבל קודם כל ללורה שאמרה "בוא נלך ליקי!", ואני כמובן הקשבתי לה, אמריקאית כמעט טיפוסית שהמרחק בינה לבין אוכל הוא כמו אבטיח שמנסה להגיע לירח בעזרת אופניים עם שני מושבים.

השניצל של יקי: שלום שלום ושלא תבוא לי בחלום, אלא אם אני ממש רעב, עם חרדל ועגבניות
בהתחלה הלכנו עם שאר האנשים שיצאו לצהריים אל הום-מייד, אך כשגיליתי שזה היעד עשיתי "אחורה פנה", והלכתי לחפש משהו אחר לאכול, לורה הצטרפה.
זה לא שהום מייד גרועים, נהפוך הוא, הם מצויינים במה שהם עושים ומה שהם עושים זה אוכל ביתי עם טאץ' בריאותי ומגע של שף.
לצערי הם לא קולעים לטעם שלי ולרוב יש שם קציצות, או דברים אחרים שלא באים לי בטוב.
אם הייתי נאלץ לתת הצעות לשיפור, אולי הייתי ממליץ להנמיך מעט את המחירים (למרות שזה יחסי לכמות ולאיכות שמקבלים) והעצה השניה הייתה פשוט לתבל יותר.
הטעמים שלהם עדינים מאוד ואני אוהב טעמים חזקים יותר, בהם התיבול מורגש, המלח מלוח וכו'.

בהמשך כמו שכבר הבנתם הגענו ליקי מעדנים, מקום קטן עם הרגשה ביתית אמנותית, מנוהל ע"י זוג כמעט חביב (בשעות הלחץ הם עצבניים ולא תמיד נעימים).
יש הטוענים שפעם זו הייתה אחד המעדניות הטובות בעיר, כיום המקום מתפקד כמסעדה שמגישה גם סנדוויצ'ים, מנות פסטה לצד מוקפץ, תבשילים ביתיים לצד דברים אחרים.
הויטרינה ארוכה ומלאה בדברים קרים שמחכים שמישהו יזמין אותם, הנקניקים לא מזמינים במיוחד וגם ההיצע לא עובר חמישה-שישה סוגים.
פעם אחת הזמנתי כריך נקניק מידידה שהלכה למקום ולהפתעתי קיבלתי את הנקניק והגבינה בעטיפתם המקורית והלא אכילה, מישהו נרדם בשמירה על מכונת הפריסה. כן, הכריך לא היה כשר והחסה הייתה חומה.
פעם אחרת אכלתי פסה בינונית.
היום לעומת זאת, אכלתי כריך שניצל, והוא לא היה רע, אם כי המסביב היה מתסכל.

הכל החל בקערה בה שכבו שניצלים מוכנים, בקירור.
יקי בחר כמה פיסות והעביר אותן לטוסטר לחיצה גדול. בנתיים הסתכלתי על ההיצע ותהיתי מה לשים בתוך הלחמניה שלי (לחמניית בגט רכה וארוכה). הסתכלתי על הכרובית המטוגנת שנחה ליד דברים מטוגנים אחרים, לא ידעתי מה יצא מתי, עד כמה זה טרי ומה הולך.
בעודי ממתין ראיתי אדם שאוכל מוקפץ ואחר שאוכל סלט.
לורה גם הזמינה מוקפץ. האטריות עם הירקות נראו גנריים לחלוטין, ובשלב כלשהו הוכנסו לתוכם פיסות חזה עוף שנחו בויטרינה גם כן.

לתוך הכריך שלי ביקשתי להוסיף חרדל ועגבניות (שלא היו טריות במיוחד).
התיישבתי לאכול כעבור חמש דקות, האוכל כבר היה קר מאוד. למזלי זה עדיין היה טעים, השניצל שמר על קראנצ'יות והלחמניה והחרדל הצילו את העסק.
שילמתי על הסנדוויץ' הסביר מינוס הזה 25ש"ח, כאשר בצד השני של הכביש, בפלאפל של דוד, היתי מקבל מנה גדולה יותר, חמה, עם יחס שמח, צ'יפס בצד, סלטים וחמוצים טריים, והכל כמובן במחיר מופחת.

להגנתם יאמר שיש להם קליינטורה קבועה, שאני שבע מאוד ושיש אנשים שדווקא מתלהבים מהם וזה כולל אנשים מהחיים האמיתיים, לא רק טוקבקים באינטרנט. 
לכו תבינו אנשים.

יום שלישי, 28 בפברואר 2012

טוסט אצל סיילנס

הבטחתי ולכן אקיים!
חזרתי שוב (ושוב) אל אותו המקום, במטרה לקבל את המנה שאני רוצה.
בפעם הראשונה רציתי (וביקשתי) כריך רוסטביף וקיבלתי כריך עוף.
בפעם השניה ביקשתי טוסט רוסטביף וקיבלתי כריך רוסטביף.
למקרה שיפספתם את הפוסטים הקודמים - האוכל היה ממש טעים, אבל לא בדיוק מה שהזמנתי, לכן חזרתי שוב ושוב כדי לתת להם הזדמנות לדייק. ובכן, קראו את עלילותיי.

בר סלטים \ מבחר תוספות
הנחת היסוד שלי אמרה שאם אני רוצה לתת להם מרחב לתקן אז אני צריך ליצור מרווח בין הביקורים שלי. זה גם נראה די מפגר לכתוב שוב ושוב על אותו מקום, כמובן שזה גם יוצר רושם של ביקורת מכורה מראש ככה שמזל שהיו לי דברים רעים לומר עליהם.
מהבחינה הזאת לא באמת הייתה לי שליטה, זו הייתה שעת יום מוקדמת אבל הייתי ממש ממש רעב כשעברתי שם, אז קפצתי על המציאה. טוסט!
(בתמונה הבאה רואים שקשוקה - אני לא אוהב כי יש לי בעיה עם ביצים נוזליות, אבל בגדול זה תמיד נראה ומריח טוב)

שקשוקה ממתינה לכם על הבר - לא כולם אוהבים אבל זה בהחלט נראה טוב
התוספות שבחרתי לטוסט היו: חצילים, עגבניות, אננס, זיתים ותירס.
זה מגוון מאוד ולא בהכרח מסתדר בטעמים, אבל הטוסט היה גדול וביקשתי מלכתחילה שיהיה פיזור עם טעמים שונים בכל ביס. הרטבים היו קצת חרדל דבש, בלסמי, פסטו, ומסתבר שהקטע שלהם זה לשים מעל הטוסט עצמו קצת רוטב שום, בתוך הטוסטר, מה שמוסיף טעם לא רע, קצת צריבה, אבל גם שמנוניות מבחוץ ואפילו מיונז שרוף שזה דבר שיכול לבאס אנשים שלא אוהבים.

השף בתמונה עושה ששששש, ומסתכל בחיוך בעודך תוהה אם תקבל את מה שביקשת
בזמן שהמתנתי לטוסט היו עוד צמד נשים שהזמינו טוסים גם כן, מה שכמובן עורר אצלי את החשש שאני אקבל איזה טוסט עם טונה או חלילה בצלים למיניהם. קשה מאוד לבדוק מה הולך בפנים כי הטוסט ישר נארז בנייר ואז בשקית נייר ואז בשקית ניילון, שזה טוב לטוסט ולסועד, אבל קשה לוודא ככה את זהות הטוסט - שוב הלכתי לאכול באזור הדמדומים והחששות.

אני בוחן את הטוסט בחשש בעודי פותח את האריזה
אז כן, אני סתם מושך זמן כי יש לי הרבה תמונות טובות, הייתי יכול לסיים את כל זה בשורה או שתיים.
גיליתי את הקטע עם הרוטב מבחוץ כשראיתי אותם עושים את זה לטוסטים של הבחורות שעמדו לידי. לא ראיתי שעשו את זה גם לי, אז כשפתחתי את השקית וגילית סימנים של רוטב - חששתי (ובצדק) שאני עומד לקבל את הטונה ממנה ניסיתי להמנע.

טוסט גדול ועסיסי עם רוטב שום מבחוץ
למזלי הרב הפעם זה באמת היה הטוסט שלי.
הוא היה טעים ונפלא ועלה רק 18ש"ח, הוא היה גם יפה וריחני - מה שגרם לאנשים במשרד להגיד דברים נוראיים כמו "אולי תביא לי חתיכה".
טוסט כזה לא חולקים עם אף אחד, אלא אם ממש ממש ממש ממש אוהבים אותו, ובמקרה של אהבה כזו מומלץ לתת לבחיר ליבך 18ש"ח שיקנה טוסט לעצמו וזהו.

טוסט סקסי עם גבינה ותוספות, רואים את החצילים והתירס והעגבניות וסימנים של פסטו והנה אני מתחיל להזיל ריר
אחרי הטוסט לא נשאר דבר מלבד כמה מהתוספות בצורתן השמנונית.
הידיים שלי היו מטונפות והבטן הייתה מלאה, אז השארתי אותן על הנייר.
באמת שהיה לי טעים וטוב, מה שמרגיע את הסאגה סביב סיילנס.
אז כן, שווה לחזור לשם, ואם באים בשעה טובה ומדברים עם הבחורים שעובדים ומדריכים אותם - הם מביאים לך את האוכל הטוב במחיר הטוב.
זו היא לא פרסומת, אני פשוט אדם רעב, אדם פשוט ורעב, והנה רבע ל12 ואני שוב רעב.
תהיו לי בריאים!


נ.ב.
תמונה אחרונה לקינוח

אם היה לי מזלג או משהו אולי הייתי אוכל גם את זה

יום ראשון, 26 בפברואר 2012

סיילנס (Silence) - כריך רוסטביף

כמעט שבועיים עברו מאז הפעם האחרונה שביקרתי את סיילנס בר סלטים (13 יום ליתר דיוק).
הרגשתי שאני רוצה גיוון מהדברים הרגילים, וגם ראיתי שלהבדיל ממקומות סמוכים אחרים - הלחץ בסיילנס היה פחות, משמע מסיימים מהר יותר והולכים לאכול עוד יותר מהר.

כמו שסיפרתי בפעם הקודמת, סיילנס מתאפיינים במגוון מנות מתוך תפריט מבולבל עם עושר גדול של פריטים לטעות בהם.
שלא תבינו אותי לא נכון, האוכל שלהם מצויין, ועליו ועל עלילותיי בביקור הנוכחי תשמעו מיד.

כריך רוסטביף בבגט שלום

מאז ביקורי הקודם (והראשון למעשה) חפרתי קצת וגיליתי שיש לסיילנס עוד סניף, באחד העם פינת אלנבי ושרבים ממליצים עליו. להזכירכם - גם אני המלצתי על האוכל שלהם, רק פחות על השירות. האוכל כאמור היה מצויין בפעמיים שהייתי, אבל יש טוויסט, ואני מקווה שלא מדובר במשהו קבוע אלא כאמור בתקופת הרצה או אפילו במעידות קלות מאוד.
הרי לא הגיוני שאדם פשוט יקבל משהו מושלם, יש עקיצה מאחורי כל זכיה ולכל קופון יש קוץ.
הישארו עימנו.

אם כבר כריך רוסטביף אז עם ד"ר פפר!

עברתי על התפריט והחלטתי שבא לי טוסט נקניק עם רוסטביף.
המקום עצמו כשר ללא תעודה ושמעתי את המוכר מסביר למישהי שהם מצפים לתעודה בקרוב, כך שידעתי לא לבקש גבינה בטוסט שלי, אפילו שהם באותה ויטרינה (בקצוות מרוחקים שלה).
בחרתי בבגט, אמנם לא הבחירה הקלאסית לטוסט כי בסופו של דבר זה נהיה קשה מדי, אבל זה היה בגט רך (היו גם לחמים אחרים) והייתי הראשון לזהות את הפוטנציאל.
לתוך הבגט נמזגו חרדל דיז'ון, חרדל דבש ורוטב בלסמי, בנוסף בחרתי בעגבניה וחצילים קלויים (תוספת מחיר). הרוסטביף יצא מהמטבח, מחומם ומעט קריספי בחלקים השונים. הציפיה הייתה רבה.

האחים לבית רוסטביף ישנים את שנת היופי שלהם בתוך בגט.

פתאום שמתי לב שהלחמניה לא הולכת לטוסטר אלא נארזת בעודה טריה בנייר, ומוגשת לי בתוך שקית.
מכיוון שהייתי רעב ומיהרתי - החלקתי את הנושא, שילמתי 25 ש"ח ורצתי למשרד לאכול.
זה לא היה שוד, הטוסט והכריך (רוסטביף בהרכבה עצמית) מתומחרים אותו הדבר (24ש"ח), מה שאומר שבפועל שילמתי שקל על החצילים (ייתכן והשקל הזה זיכה אותי בתוספות אחרות, אבל הבחור בדלפק לא היה אינפורמטיבי, גם לגבי אילו תוספות הולכות בחופשיות ואילו לא.
חלק נוסף שהפריע לי היה שהוא לא היה סגור על מה המנה מכינה (אני כזכור ביקשתי טוסט קורנביף מתוך התפריט, לא מנה בהרכבה, לכן גם הופתעתי כשהוא התחיל לשאול אותי מה לשים בפנים).
האוכל עדיין מצויין, המשך מתחת לתמונה.

תמונות אחרי ביס לא נראות טוב, אבל זה טעים.
הכריך היה מצויין. הכל בו היה נכון, הוא היה פשוט וטוב, למעשה בטח הייתי מפסיד קצת אם הוא היה טוסט, אבל מקום צריך לשים לב למה שמבקשים. אם אדם מגיע פעמיים ובשתי הפעמים מקבל מנה שונה מזו שהזמין - הסטטיסטיקה לרעתם.
מלבד זאת שום דבר לא השתנה, חומרי הגלם טריים וטעימים, השירות חביב ומחוייך, המחירים זולים והאוכל מצויין.
הפיספוס היחיד במקום הזה הוא בתשומת הלב לפרטים.
אני אתן להם עוד פרק זמן ואנסה שוב.

אני מקווה שהרגשתם מהטקסט שאני לא שש "לקטול" את המקום, האוכל מצויין, הוא לא יקר, הכל שם טוב ויפה למעט הטעויות הקטנות שעושות את ההבדל
אגב, הם טוענים שיש כ100גרם של בשר בכריך, אני הייתי מעדיף יותר, או לפחות אפשרות של להגדיל, אבל זה רק אני.

.

יום שני, 13 בפברואר 2012

סיילנס (Silence) בר סלטים

פתאום קם אדם בבוקר ומגלה שעסק נסגר.
בהתחלה זו הייתה הסושיה קאזויה.
ניקו את המקום, ריהטו אותו מחדש, שיפצו וצבעו, ופתאום זה הפך להיות מקום של סלטים וכריכים (קראו לו גרין).
הכריכים היו לא רעים בכלל, ואז פתאום באתי הבוקר וראיתי שיש שלט חדש, עכשיו קוראים לזה Silence, ויש אפילו ציור של שף שעושה לכם "ששששש", הנה, תראו:

סיילנס, בר סלטים בהרכבה עצמית - יש גם כריכים לא רעים
התפריט היה מבלבל, בלשון המעטה.
הכריך שרציתי הופיע לפחות שלוש פעמים, בוריאציות שונות - עם רטבים, בלי רטבים, כחלק מעסקית, בהרכבה עצמית וכו.
מכיוון שהחבר'ה מאחורי הדלפק לא היו סגורים על עצמם ועל התפריט - החלטתי להרכיב בעצמי, ולא ברור לי ע"פ איזה מחירון חוייבתי, אבל סבבה, תקופת הרצה וזה.

זה היה אמור להיות כריך קורנביף ובסוף זה היה חזה עוף
הלכתי על קורנביף, די קלאסי. הנתחים בויטרינה נראו לא רעים, בחרתי את הרטבים בעצמי (בלסמי וחרדל), ביקשתי חסה, עגבניה ומלפפונים חמוצים. עד כאן היה מצויין. אפילו יש מבחר לחמים שאפשר פשוט להצביע עליו ולקבל מה שרוצים.
כשהגעתי למשרד עם הכריך שלי - גיליתי שהוא למעשה כריך חזה עוף.
בשלב בו בחרתי רטבים ותוספות גם אני וגם הבחור היינו סגורים בדיוק על המנה. שנינו אמרנו כמה פעמים קורנביף.
במשרד גיליתי שקורנביף הוא כנראה סלנג לחזה עוף מכובס (אם כי טעים מאוד).

י' מהעבודה שהזמינה ביחד איתי נאלצה להמתין עוד כעשר דקות לשניצל שלה (שלדבריה היה טעים).
אנחנו עוד נחזור לשם, לבקר, לראות מה נשתנה וכמובן לאכול צהריים. שווה לתת ניסיון נוסף.

העיצוב: בדיוק כמו שהיה במקום הקודם - נדמה לי שלא החליפו כלום.
השירות: מבולבל אך מחויך, אדיב ונחמד.
האוכל: לא רע בכלל (למרות שהרגע אמרו לי שמישהו אחר כבר קיבל שם קילקול קיבה).
המחירים: כאמור יש מנות שמופיעות מספר פעמים בוריאציות שונות. המחירים הם לא גבוהים, ויש כל מיני הפתעות - שווה להתבונן היטב בתפריט ולהסגר על מה אתם רוצים ואם אפשר לקבל את אותו הדבר בקומבינציה או מבצע או בלי תוספת אחת ובהנחה של עשרה שקלים ומעלה.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג