טנדורי בחצי מחיר

רשת טנדורי מציעה קופון לבופה בשיטת "אכול כפי יכולתך" בחצי מהמחיר הרגיל.

בעבר כבר כתבתי בבלוג על כמה שהאוכל שלהם טעים, וקיללתי את שירות המשולחים ואופן הגעתו.
עם זאת, אני חייב לציין שוב שהאוכל מצויין ולכן מיהרתי ושריינתי קופונים לחבר'ה.
כתבתי בעבר גם על כמה שאני לא אוהב קופונים כי הם מאלצים אותך לעשות דברים בשעות מסויימות ובאילוצים כאלה ואחרים, אבל כשדיל משתלם אז אני לא מהסס.

טוב, אז אשאיר אותכם עם ההמלצה ועם תמונה של העוף שלהם.

חוץ מהבצל זה העוף המושלם

תזכרו שאף אחד לא מכריח אתכם לעשות שום דבר, אבל אם אתם יודעים מה טוב בשבילכם ועל הדרך גם אוהבים אוכל הודי - ניצחתם ובגדול. הקופון הזה הוא דרך לדפוק את המערכת.

סודוך | מילה חדשה בעברית

זה היה לפני כמה שנים טובות כשחברי אדם (הכתוב בבלוג תחת השם NISH) ניסה לשכנע אותי לאכול סודוך.

אני לא זוכר למה סירבתי, אבל לדעתי זה היה בגלל הסניף במסגר (שהוא כיום הסניף שאני אוכל בו הכי הרבה) שנראה לי מקום לא משהו לאכול בו, גם בגלל המיקום וגם בגלל עשן המכוניות, ואולי אפילו כי לא מצא בן בעיניי ערימות גבוהות של פסטרמה בצבעים.

עברו מאז שנים ואיכשהו טוסט פסטרמה נכנס חזק לאופנה - בעיקר בזכות בליינים רעבים שמחפשים משהו לנשנש אחרי תדלוקים וריקודים, או אנשים שהקיאו מחוץ למועדון שרוצים להכניס משהו לבטן.

יותר מזה, סודוך הוא פתרון אולטימטיבי לרעב של בוקר (פתוחים מוקדם), רעב של לילה (פתוחים מאוחר), רעב של צהריים כי זה באמת מהיר ומשביע, ואפילו רעב של שאר השעות כי הם פתוחים 24 שעות ביממה.

אז מה בלאפה?

לחמניה רגילה או חומה, מבחר בשרים פרוסים, נקניקיות, רטבים, עדיף לבוא לראות.

עד 16:00 מקבלים גם כוס לימונדה.

יש חמוצים בצד, ואם אתם לוקחים אז מפנקים אותכם בחמוצים ארוזים יפה, קיסמים, מפיות, מזלגות קטנים, שקיות יפות וכל זה בעשרים וקצת שקלים.

כבר שכבר כתבתי בעבר, באמת שאין מה לכתוב הרבה על סודוך, אבל זה טעים, משביע, נראה טוב ובעזרת כמות הבשרים והרטבים אפשר לגוון בטעם ולאכול כל יום שילוב חדש.

יש גם עגבניה.

 

מוקדש באהבה לאדם נישמע.

סיילנס (Silence) בר סלטים

פתאום קם אדם בבוקר ומגלה שעסק נסגר.

בהתחלה זו הייתה הסושיה קאזויה.

ניקו את המקום, ריהטו אותו מחדש, שיפצו וצבעו, ופתאום זה הפך להיות מקום של סלטים וכריכים (קראו לו גרין).

הכריכים היו לא רעים בכלל, ואז פתאום באתי הבוקר וראיתי שיש שלט חדש, עכשיו קוראים לזה Silence, ויש אפילו ציור של שף שעושה לכם "ששששש", הנה, תראו:

סיילנס, בר סלטים בהרכבה עצמית - יש גם כריכים לא רעים

התפריט היה מבלבל, בלשון המעטה.

הכריך שרציתי הופיע לפחות שלוש פעמים, בוריאציות שונות - עם רטבים, בלי רטבים, כחלק מעסקית, בהרכבה עצמית וכו.

מכיוון שהחבר'ה מאחורי הדלפק לא היו סגורים על עצמם ועל התפריט - החלטתי להרכיב בעצמי, ולא ברור לי ע"פ איזה מחירון חוייבתי, אבל סבבה, תקופת הרצה וזה.

זה היה אמור להיות כריך קורנביף ובסוף זה היה חזה עוף

הלכתי על קורנביף, די קלאסי. הנתחים בויטרינה נראו לא רעים, בחרתי את הרטבים בעצמי (בלסמי וחרדל), ביקשתי חסה, עגבניה ומלפפונים חמוצים. עד כאן היה מצויין. אפילו יש מבחר לחמים שאפשר פשוט להצביע עליו ולקבל מה שרוצים.

כשהגעתי למשרד עם הכריך שלי - גיליתי שהוא למעשה כריך חזה עוף.

בשלב בו בחרתי רטבים ותוספות גם אני וגם הבחור היינו סגורים בדיוק על המנה. שנינו אמרנו כמה פעמים קורנביף.

במשרד גיליתי שקורנביף הוא כנראה סלנג לחזה עוף מכובס (אם כי טעים מאוד).

י' מהעבודה שהזמינה ביחד איתי נאלצה להמתין עוד כעשר דקות לשניצל שלה (שלדבריה היה טעים).

אנחנו עוד נחזור לשם, לבקר, לראות מה נשתנה וכמובן לאכול צהריים. שווה לתת ניסיון נוסף.

העיצוב: בדיוק כמו שהיה במקום הקודם - נדמה לי שלא החליפו כלום.

השירות: מבולבל אך מחויך, אדיב ונחמד.

האוכל: לא רע בכלל (למרות שהרגע אמרו לי שמישהו אחר כבר קיבל שם קילקול קיבה).

המחירים: כאמור יש מנות שמופיעות מספר פעמים בוריאציות שונות. המחירים הם לא גבוהים, ויש כל מיני הפתעות - שווה להתבונן היטב בתפריט ולהסגר על מה אתם רוצים ואם אפשר לקבל את אותו הדבר בקומבינציה או מבצע או בלי תוספת אחת ובהנחה של עשרה שקלים ומעלה.

באגסי פלורנטין טעים

קורה לפעמים שאדם מוצא עצמו בפלורנטין.
זה קורה לטובים ביותר, ולא תמיד יש שליטה בנושא. לפעמים אפיל קורה שמגיעים לפלורנטין וחשים רעבים, השם ישמור.
אדם פשוט אולי היה הולך לרובן (שמתם לב שאני ממש אוהב רובן?), או לפיצה בזילי.קום, או לאיזה חור אחר - השם הטוב יודע שבפלורנטין עסקים של מזון צצים ונעלמים וצצים שוב, חלקם טובים, חלקם רעים, חלק נשארים לפרקים ארוכים.
לקראת סוף הפוסט אספר למה ישבנו היכן שישבנו.
אגב, מישהו טעם את חומוס בית לחם? שמעתי עליו רק משלושה אנשים, אחד מסנגר, אחד מקטרג ואחד אמביוולנטי.

אנחנו בחרנו לשבת בבאגסי.  זה אחד מהמקומות האלה שמרגיש כאילו היו שם תמיד (למעשה המקום בן 7 שנים), ותמיד יש בכל קבוצה מישהו ממליץ על האוכל שלהם. אני מצטער מראש על איכות התמונות לי - היה חשוך ולא רציתי להשתמש בפלאש כך שהייתי צריך להבהיר אותן בצורה מזעזעת.

למנה ראשונה הזמנו פרחי כרובית פריכים שמגיעים עם איולי לימונים כבושים (32ש"ח).

פרחי הכרובית הגיעו בסיר קטן וחמוד שהגיע על כלי זכוכית שעליו גם ישבה צלוחית המטבל. המטבל היה מצויין (אפילו שאני שונא מיונז, לא משנה אם קוראים לו איולי או לא), הכרובית הייתה אחלה, והמנה הייתה גדולה וחמה וכיפית.
החיסרון היחידי במנה היה שהיא נשכחה ע"י המלצרית. האוכל כולו הגיע, ואז שאלנו מה עם הכרובית והיא יצאה מהמטבח כשהיינו כבר לקראת סיום.
אולי סתם יש לנו נאחס, כי זו לא פעם ראשונה שזה קורה עם מנות ראשונות. הכרובית הייתה אחלה בכל מקרה, ולקחנו הביתה את מה שנשאר (הרבה).

כל כרובית פרח (ובצד סלט)

המנה העיקרית שלי הייתה סטייק אנטריקוט 350גרם, המוגש לצד רושטי בטטות, שורשים, עשבי טיבול וטחינה (98ש"ח).
הסטייק היה מצויין. אמנם לא הטוב ביותר שאכלתי, אבל הוא עלה על הציפיות שלי ממקום בפלורנטין. חיפשתי הרפתאה ויצאתי מרוצה. כשהזמנתי את הסטייק הסברתי למלצרית שאני מעדיף צ'יפס לצד הסטייק שלי, וכך קיבלתי צלחת גדולה ויפה של צ'יפס כפרי - כך הם קוראים למנת הצ'יפס שלהם, המורכבת מפרוסות עגולות של תפוחי אדמה. דמיינו ת'פוצ'יפס עבה מספיק בכדי שיהיה לו מרקם רך בפנים.

סטייק טעים שלא ירקתי אף חתיכה ממנו לתוך מפית

זוגתי שתחיה הזמינה קדירת בשר "7 שעות", הסיבה האמיתית שבגללה באנו לבאגסי מלכתחילה.

בתפריט המנה מתוארת כך: ב"פורט" בצלים מקורמלים ותבלינים אנדלוסים" מוגשת לצד אורז פראי שחור לבן או פירה קונפי שום (69ש"ח).
באמת שלא מפריע לי שיש שם סימן מרכאות מיותר באמצע, או שיש מרכאות סביב הפורט, שזה בעצם אומר שזה לא פורט או משהו כזה. המנה הזאת כ"כ טעימה שזה לא הגיוני בכלל להתווכח עם שום דבר. בסה"כ מדובר בכמה גושי בשר שמגיעים על הצלחת לצד התוספת וטיפה מעליה, אבל וואי, זה כזה טעים, ואני אפילו לא אכלתי את הכל, רק כמה חתיכות.
מקווה שהיא תכתוב על זה אח"כ, ולדעתי גם יש לה תמונה או שתיים של הדברים בטלפון שלה, עם פלאש.
טוב, ביי.

ככה נראה צ'יפס בכפר

צהריים במשרד \ אוכל מהעתיד

רכשתי סוג של מנה חמה במחיר של כ11ש"ח. מארז נודלס חביב המגיע בתוך קופסת קרטון הדומה לקופסאות של טייק-אוואי סיני קלאסי. הטריק הוא שהאיטריות מבושלות מראש ומגיעות בריזת וואקום (עם חומרים משמרים מלחיצים), וישנה שקית נוספת עם רוטב.
שתי דקות במיקרו והמנה מוכנה. סליחה שלא צילמתי גם השקיות שהיו בפנים, לא חשבתי בבירור מרוב רעב.

נודלס בוקס בטעם קונג פאו

ניסיתי את הקונג פאו הנראה בתמונה, ועוד מנה של נודלס ברוטב בוטנים וקוקוס.
הטעם לא רע בכלל, הרבה יותר טעים מנודלס של מסעדת River למשל (הם גרועים). הריח מוזר, כנראה שהם השקיעו יותר בחומרי טעם מאשר בחומרי ריח.
בקונג פאו אפילו היו חתיכות של תירס גמדי!

לא נראה משהו, אבל טעים.

לסיכום, לא מדובר בדבר הגדול הבא, אבל זה פתרון קל ומהיר לרעב. המנה משביעה למרות שהיא יחסית קטנה. היא טעימה למרות שהיא מריחה מוזר ונראית קצת לא טבעית כשמוציאים אותה מהמארז. היא בעיקר זולה, ונותנת אחלה ערך לכסף.
לא הייתי ממליץ עליה לכל אחד, אבל כן מדובר בתחליף סביר לאוכל אמיתי - וזה בהחלט מספק בעיר בה יותר מדי טבחים גרועים מרשים לעצמם לפתוח מסעדות אסייתיות.