רבות דובר פה הפלאפל של דוד, הפינה של דוד, המקום של דוד וכו', הנה, את הלינקים שהרגע הזכרתי אני מצאתי תוך פחות מעשר שניות.
הסיבה שאני מגיע כ"כ הרבה למקום הזה היא די פשוטה - איכות (וגם מיקום).
על איכות כידוע משלמים, אבל כאן המחירים סבירים, אפילו נמוכים ממקומות אחרים בסביבה, והאיכות עולה על המתחרים בתחום (גם ברחוב, גם בשכונה וגם בסביבה הקרובה).
הפעם אכלתי שניצל בבגט, בחירה די פשוטה.
היו לנו כמה רגעים פנויים אז במקום לרוץ חזרה למשרד התיישבנו לנו על השדרה (הפינה של דוד מציעה שולחנות נקיים לשבת בהם ולהנות כשיש מזג אוויר נאה וגם גגון למזג פחות נאה).
אמנם אין כאן מה להרחיב ולהפריז אבל כשדברים עשויים במידה הנכונה, מוגשים באהבה ומגיעים לפה בעודם טריים - זה בהחלט מדבר בעד עצמו.
להלן סט של תמונות שנראות ברובן אותו הדבר (אח"כ דברי סיכום), למעט שינויי זווית, תאורה, והצטרפותו של סועד נוסף:
 |
| קצת פלאש והתמונה של השניצל מקבלת גוון אחר |
 |
| תאורת שמש טבעית, בגט בפריכות מדוייקת שלא פוגעת בחיך, צ'יפס עסיסי |
 |
| כשרואים אנשים מעמיסים סלטים וחמוצים ואז חוזרים לתוספת אפשר להבין שזה טעים (או שהם ממש רעבים) |
 |
| ארוחה לשני אנשים שלא הצליחו לסיים - ברקע רואים גלגל של זוג מבוגר ומאוד מעצבן שהגיע למקום |
 |
| הדבר הכי רע שאפשר להגיד על הבגט או הארוחה כולה הוא שהקטשופ לא היה הכי טוב בעולם |
 |
| תמיד כיף ללכת למקומות ששמים לך צ'יפס בצד, לדרך, במנה ועוד אם תבקש, משני ציד המגש |
 |
| החמוצים בחומץ שיש בפינה של דוד הם ממש אחלה |
דברי סיכום:
אחלה בגט ואחלה סלטים, ואחלה טחינה ואחלה עמבה ואחלה צ'יפס ושניצל בן זונה והכל טרי והכל עסיסי ומשביע ולא עולה יותר מדי והמחיר של השתיה אחיד ככה שאם אתה צמא אז אפשר לקחת בקבוק של חצי ליטר במקום פחית ולשלם את אותו המחיר.
ארוחות צהריים טעימות ופונקציונליות הן השיא, את הגימיקים נשמור לערב.
