עגלה מתוקה

איש אלמוני הופיע במשרד.
לא יודע איך קוראים לו.
הוא לא אלמוני כי אני בטוח שאנשים התקשרו אליו כדי להזמין אותו, וגם בטח יש לו שם שנתנו לו הוריו, אבל בשבילי הוא אלמוני.
הוא האיש שהכין לי קרפ עם נוטלה לפני מספר חודשים.
זה הכל.

ממתקי מוטראן | רח' יפת 99, יפו

על שיפודי זיקה סיפרתי כבר לא פעם ולא פעמיים.
מה שלא סיפרתי הוא שאחרי שיפודי זיקה יש עוד דברים לעשות, והם ממש קרובים.
הבית שלנו מתחלק לשניים, אלה שרוצים לאכול בממתקי מוטראן ואלה שרוצים לאכול בגלידה אנדריי.
אני נמנה עם חובבי מוטראן, גם כי למי בא גלידה אחרי שיפודים וגם כי אני לא חובב של פרוזן יוגורט (בגלל היוגורט).
אבל קודם תראו את התמונה ואז נדבר.





זה היה יום שבת האחרון בצהריים המוקדמים.
עשינו סיבובים בשני פארקים שונים, השתובבנו, נשמנו אוויר ואז שמנו לב שכל המנגלים מסביב עושים חשק לקצת מנגל משלנו. בגלל שלא היה חשק ללכת להוציא את הציוד מהמחסן וללכת לרכוש בשר במיוד - גיחה קצרה ליפו הייתה הפתרון המושלם.
אצל זיקה מרואן (אלא מי) נפרדנו מ205 ש"ח בעבור שני שיפודי אדום, שני שיפודי פילה ושניים כבש, בליווי חומוס מדהים, צ'יפס גדול, סלט לפי בקשתנו (בלי עגבניה ובצל), רטבי וסלטי הבית (בסוף ביקשנו גם כלי עם צ'ימיצ'ורי לקחת), חציל בגריל בגודל של בית (מקושט בטחינה, תיבול וגרגרי חומוס רכים), בקבוק ליטר וחצי של קולה זירו ובקבוק קטן של מים מינרליים.
תעשו שניה חשבון בראש איפה הייתם יוצאים עם סכום כזה בעבור ארוחה בהיקף כזה.


בכל מקרה, חזרה למוטראן.
אם אתם בקטע של קפה ומתוק אז זה המקום.
אם אתם בקטע של לקחת הביתה איזה פינוק לערב או לילדים וכו', זה בהחלט המקום.
אומרים עליהם הרבה דברים, שזה משמין, שזה מתוק מדי, בסופו של דבר הם שם והם טובים, עם זה באמת קשה להתווכח.





ונחזור שניה ברשותכם לאנדריי.
גלידה ויוגרט בשבילנו זה בעיקר משהו שהולכים איתו עד האוטו (מקסימום לוקחים איזה קלקר הביתה).
הפעם דווקא נהניתי מאוד ממנה של פרוזן יוגורט עם המון חלבה, פקאן, סילאן ותותים.
היא אמנם לא הייתה שלי ולא הייתי מסוגל לאכול את כל הכוס (הקטנה) אבל באמת שהיה טעים.

השורה התחתונה: סוכר אמנם עושה סכרת, אבל גם את החיים טיפה יותר מתוקים.

טרופית - הטעם של פעם

אני לא יודע איפה אתם גרים, אבל בסופרים שאני מסתובב בהם כבר כמעט ואי אפשר למצוא טרופית.

אם כבר פותחים את הנושא, כבר אי אפשר למצוא את המותג "טרופית" בכלל.

בשנים האחרונות המשקאות בשקית שהיו נפוצים בכל מקום היו "בוסתן" ומדי פעם היו כל מיני משקאות עם ציורים של ספיידרמן. בתי קולנוע מסויימים מחזיקים לסירוגין סוגים שונים של אותו משקה ענבים אהוב, אבל כרגע לא זכור לי איזה סוג בדיוק.

משקה ענבים הכוכב

חשבתי לרגע לנסות להעביר טעמים וחוויות של המשקאות שטעמתי לאחרונה, אבל הקריטריונים לא יכולים להיות רבים מעבר לטעם מלאכותי יותר או פחות, הרגשה סינטתית על הלשון, מתוק יותר או פחות וקשית אל מול פקק מתברג.
החלטתי לוותר וסתם להציג לראווה שלושה סוגים שיצא לי לשתות.
מספיק טוב?

משקה ענבים קולר

אז כמו שאמרתי בהתחלה, אני לא יודע איפה אתם גרים, אבל אולי לכם יש משקאות מסוג אחר.
אני הצלחתי למצוא רק קולר, פאנקי והכוכב.
המחירים משתנים בהתאם למקום בו קונים, סופר, פיצוציה, פיצריה, קולנוע וכו'.
בכמה אתם קונים את משקה הענבים שלכם?
משום מה יש לי הרגשה שלא מדובר במשקאות פופולריים, כשאני רוכש אותם זה תמיד מלווה בהרמת גבה.

משקה ענבים פאנקי

טוב, זה יצא פוסט די קצר.
הייתי בטוח שיהיה לי הרבה יותר לספר, אבל בסה"כ מדובר בפינה צרכנית חסרת חשיבות.
בסופו של יום אני בטוח שכל מחיר שנשלם על המשקה יהיה גבוה מדי, במיוחד לאור הזינוק האחרון במחירים וכל התקופה האחרונה בה יוקר המחיה הופך למוגזם ממש.
כאמור, אנחנו נשמח לשמוע מכם סיפורי טרופית, או איך שלא קוראים לרעל המתוק שאתם קונים במקום בו אתם גרים.

תעלומת החמוץ מתוק

כולם יודעים שבעבר הרחוק מסעדה סינית היתה בכל רחוב שני, ואפילו היתה להם קטגוריה משלהם בדפי זהב. כולם יודעים ש"סיני" בישראל הוא לא סיני בסין, או כנראה בכל מקום אחר בעולם, אלא איזו המצאה מוזרה.

בעבר, אם היה בא לשחק בכאילו, היתה האפשרות להביא מהסופר רוטב חמוץ מתוק, בטעם תעשייתי בדיוק כמו במסעדה הסינית הקרובה, לשפוך אותו על כל דבר כמעט, לעצום עיניים ולחלום. מאז השנים עברו, המסעדות נסגרו, המדפים בסופר הועמסו בכל טוב של מוצרי סושי שונים ממחצלת ועד סויה, אבל לאט לאט נעלם לו החמוץ מתוק והוחלף בצ'ילי מתוק, זאת למרות שיש מקום על מקום על המדף לכולם. הצ'ילי המתוק כבודו במקומו מונח, אבל זה פשוט משהו אחר.
לפני בערך חצי שנה הופיעו על המדפים רטבי חמוץ מתוק של קנור - אח! ההתרגשות!
מייד כמובן רכשתי אחד כזה הביתה וראיתי כי טוב - בחודש-חודשיים הקרובים חזרתי פעמים רבות אל אותו מדף , עד שיום אחד באתי, אבל הרוטב לא היה. חזרתי למחרת ושוב הוא לא היה, שאלתי לפשר העניין ונאמר לי שהוא לא יחזור.חיפשתי אחריו בחנויות אחרות, במכולות, אך ללא הועיל. את החודשים הבאים העברתי בעצב קולינרי, עד שיום אחד במכולת ראיתי רוטב חמוץ מתוק של אסם - חשבתי שזה חייב ניסיון - ופסק הדין הוא שזה הרבה פחות טוב מהקנור, אבל במדבר כל קוץ הוא פרח. להפתעתי - הסיפור שב על עצמו ! עם תום הבקבוק הרביעי\חמישי - לפתע אין יותר למצוא את הרוטב על המדפים, באף חנות, באף סופר.

ניסיתי מס' רטבים של חברות אחרות, מקצועיות יותר, כמו אלה עם הילד השמן, או "מזרח מערב" אבל לצערי הרוטב שלהם לא לטעמי, הוא חמוץ מאוד, ובהחלט מורגש שהוא "איכותי יותר" ופחות תעשייתי , אבל דווקא את הטעם התעשייתי אני מחפש.

אני מנצל את  הפלטפורמה הזו כקול קורא לחברות הרטבים (בעיקר קנור!!) דאגו שהרוטב ישוב למדפים!
עד אז מה שנשאר לי זה להתמודד עם החמיצות של הרטבים ה"איכותיים" אבל זה מגיע לרמה שאני מעדיף להשאר רעב :\

משהו מתוק

אני מחשיבה את עצמי לבן אדם של מלוחים. בניגוד לרוב האנשים שאני מכירה, אני הייתי מעדיפה ביסלי על שוקולד בכל עת. למרות זאת ואף על פי כך, גם לי לפעמים מתחשק משהו מתוק.

הרבה אנשים שואלים אותי איך אני יכולה לחיות בלי שוקולד בתור טבעונית. אז קודם כל אני אומרת להם שאני בכלל בן אדם של מלוחים, ואז אני מסבירה להם שיש מלא שוקולד שהוא לא חלבי ושטבעונים יכולים להנות ממנו. שוקולד מריר, כמובן- אחת מאבני הייסוד של התפריט הטבעוני, מגיע בשלל סוגים, תוספות ואיכויות.

אבל אני גיליתי מה אני באמת אוהבת: שוקולד צ'יפס. כן, מהסוג הכי מעאפן וזול. שוקולד צ'יפס הם פרווה, כנראה בשביל שיוכלו להתאים גם לאוכלוסיות שומרות הכשרות על שלל קינוחיהם. אני אוהבת מאוד להשתמש בצ'יפסים בצורות קצת לא קונבנציונליות (עוגיות, עוגות, מאפים וכדומה) אלא בתור תוספת מתוקה לארוחות הבוקר שלי או סתם למתי שבא לי משהו מתוק (וזה לא קורה הרבה). משהו בגודל ובמרקם שלהם הופך אותם להרבה יותר נוחים (לעצלנית כמוני) והרבה יותר כייפים. 

אני לא כל כך טובה עדיין עם דייסות קוואקר (שעד לא מזמן בכלל הגעילו אותי) אבל הגעתי למסקנה שאני חייבת להתחיל להתנסות איתן כי הן באמת יכולות להעשיר ולגוון לי את הבוקר. 

לפעמים סתם בא לי את הדבר הכי פשוט: חלב סויה, בננות מיובשות וכמובן הצ'יפסים שלי. כמה פשוט, ככה טוב.

כל מי שמבין משהו במשהו יודע שחמאת בוטנים ושוקולד זה שילוב מנצח! תוסיפו לזה צנים שכרגע יצא מהטוסטר ויש לכם נשנוש בלתי נשכח.

עוד דבר שיכול להמתיק את ארוחת הבוקר הם כמובן פירות,  שאני לפעמים מוסיפה לקונפלייקס-הבריא-של-הבחורות-שלי כדי להעשיר אותו ולהפוך אותו לקצת יותר מעניין. 

טוב, ממש עשיתי לעצמי חשק למתוק...אני הולכת לשפוך לי כמה שוקולד צ'יפסים בקערית.

נתראה בפוסט הבא (:

ליוי

אני עוגת גזר טעימה - הכינו אותי!

 עוגה בחושה = חיים קלים
כל שתצטרכו לעשות הוא לערבב בקערת עבודה את הרכיבים הבאים:

1 כוס קמח (אני הכנתי רק מקמח כוסמין ויצא אלוהי, אבל אפשר גם רגיל), מומלץ לנפות
1/2 1 כפית אבקת אפיה
1 כף קינמון
1 כפית אגוז מוסקט טחון
קורט מלח
1/3 כוס סוכר (מומלץ חום)
3 כפות סילאן
1/3 כוס שמן קנולה (או לחלופין קצת פחות מ-100 גר' חמאה מומסת)
2 ביצים L
גרידה מחצי לימון
כפית תמצית וניל שווה (אם אין לכם אז תוותרו)
2 גזרים גדולים מגורדים

תוספות אופציונליות:
למרקם:
אגוזי מלך קצוצים
צימוקים
שברי שוקולד מריר
לטעם:
ג'ינג'ר טרי מגורד
ציפורן טחון ו/או הל טחון (בזהירות עם הכמות)

מערבבים הכל ומעבירים לתבנית אינגליש קייק סטנדרטית
אופים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות במשך 20-30 דק'
מוודאים עם קיסם שהעוגה לא נוזלית במרכז, אבל שימו לב - היא בהחלט אמורה לחה

בראוניז שיכורות על קלואה

למתכון זה תזדקקו לעזרים הבאים:

קערה עמידה לשימוש במיקרו

תבנית אפיה מרובעת או מלבנית 

ניר אפיה - מומלץ

תנור/ טוסטר אובן גדול

מרית

כוסית צ'ייסר

שותף שחזר מטיול בחו"ל עם בקבוק מנצנץ מהדיוטי

הנגאובר - בגדר המלצה

מצרכים:

200 גר' שוקולד מריר - מנסיוני רצוי להשתמש בפושט, לאלו עם אחוזי מוצקי קקאו גבוהים יש נטייה להתפרק מהשומנים שלהם תוך כדי עבודה ואז יש לכם בלאגן לא אכיל ויבש. אני לא קונדיטורית ובטח יש כאלו שיחלקו עליי, אז הם מוזמנים לחלוק ולהכין בדרכם.

200 גר' חמאה

2-3 צ'ייסרים של קלואה (ליקר קפה), אפשר גם אמרטו, אפשק ויסקי או ברנדי, אפשר כל אלכוהול שהשילוב שלו עם שוקולד עושה לכם נום בראש.

3 ביצים L

1/2 כוס סוכר (אפשר גם חום)

1/2 1 כוסות קמח רגיל (לא לאפיה)

צביטה נדיבה של מלח

מכאן הכל דיי פשוט :

שלב א' - מכניסים את החמאה+שוקולד מריר למיקרו לפרקים קצרים (10-20 שניות בכל פעם נניח, תלוי בעצמת המיקרו שלכם) עד שהם נמסים ומתערבבים יפה יחד - ממש לא רצוי לחמם יותר מדי. מה שצריך להיות לכם זו קערה מלאה שוקולד נמס חלק ומבריק.

שלב ב' - אלכוהול :) מוזגים פנימה שוט אחד בכל פעם ומערבבים, מותר לטעום כי זה עוד בלי ביצים, וצריך לבדוק אם זה שיכור מספיק לטעמנו לה לה לה, וזה שוקולד עם אלכוהול אללי! רק תדאגו שישאר עם מה לעבוד אחר כך.

שלב ג' - את הביצים מוסיפים כמו האלכוהול - אחת בכל פעם ומערבבים עד שהתערובת חלקה לפני שמוסיפים את הבאה בתור.

שלב ד' - סוכר, קמח וצרות אחרות - מי שאוהב מתוק שישים יותר סוכר, אני שונאת עוגות מתוקות מדי ובדרך כלל חותכת את הכמות שרשומה במתכון לחצי, כך שלפני שטיפלתי במתכון הזה היתה בו כוס שלמה (מ-י-ו-ת-ר), מוסיפים גם צביטה של מלח כי עוגה בלי מלח היא עוגה מתוקה מדי. אחרי שערבבנו את הסוכר זורקים את כל הכוס וחצי קמח במכה פנימה ומערבבים נמרצות עד שיש לנו משהו שנראה כמו תערובת עוגה חלקה וסמיכה, משתדלים לעשות את זה במהירות ובכמה שפחות ערבובים כדי שיצא לח וטעים ולא יבשושי. אחרי זה אלוהים הוא גדול ואפשר להוסיף דברים טעימים כמו אגוזים, אבל לא חייבים.

שלב ה' - מעבירים את התערובת לתבנית מרופדת בנייר אפייה ומשומנת בחמאה ומכניסים לתנור בחום בינוני (180 מעלות), אם אתם כמוני - עם טוסטר אובן, תלכו על בטוח ותשארו על 150 מעלות ותדאגו שהתבנית תשב ממש באמצע כדי לא לקבל משהו חרוך למעלה. אופים כ-15 דקות, אם המרכז עדיין רוטט קלות כשמזיזים את התבנית סימן שאתם בסדר. רצוי לא לאפות יותר מדי, אחרת זאת סתם קובייה יבשה

.

חשוב! מחכים יפה ובסבלנות למרות שבא לטרוף את הכל, עד שהתבנית פושרת, אחרת זה מתפרק, חותכים לריבועים ובולסים.

מי שאוכל לבד מת לבד.

פנקייק, חביתית או חמיטה או קישוא

אחרי הכריכים המשביעים חלקית הגענו הביתה, עייפים מהטיולים ורעבים להרפתקאות שבסלון.
בשלב כלשהו ענבר רצתה פנקייק, התחילה להכין את הבלילה ואני נותרתי לסיים את העבודה. יש שיגידו שאני פראייר שלא נותן לעשות את העבודה שלו, ויש שיטענו שאני בכלל נדחפתי ורציתי מאוד לעשות הכל בעצמי.
בכל מקרה, בהתחלה היא עמלה, אח"כ שנינו, ובסוף אני.

פנקייק בצורת לב

פרו טיפ: פנקייקים לא זורמים עם מחבת קרמי. משום מה זה נדפק ואפילו שימון לא עוזר במקרה הזה. יש צורך להשתמש בתרבד או מרית מעץ או פלסטיק כדי להפוך, או חלילה מזלג פשוט שעלול לשרוט את הציפוי.
רפי גינת עשה לא מזמן ספיישל על כמה מסוכן לשרוט את הציפוי הזה, אז תיזהרו, וגם תיזהרו שלא יידבק.

ערימת פנקייקס + מזלג

ערמתי אט אט את החמיטות למקבץ יפה, ואפילו שהתקשיתי טיפה עם ההיפוך בסופו של דבר מצאתי את השיטה והתקדמתי לסיום הבלילה.  אני יודע שהבלוג מספר בד"כ על אוכל שנרכש מחוץ לבית, אבל תתנחמו בעובדה שהבלילה הוכנה מאבקה של פילסברי אז לא באמת הכנו את הכל לבד.

חביתיות או לא להיות

הבלילה של פילסברי הייתה מבושמת בניחוח וניל, וגם הפנקייקים לא היו רעים. ניסיתי להתעלם מהעבודה שהאבקה הכילה חלב מיובש או תחליף חלב, אבקת ביצים או תחליף ביצים, ושאר תחלואות של החברה המודרנית והמזון המתועש.

בתמונה רואים פנקייק, קונפיטורת תות עם גוש תות על המזלג, וממרח נוטלה על הסכין

שוב, אם תשימו לב לתמונה תראו שענבר אכלה קונפיטורת תות ונוטלה עם הפנקייקים שלה. אני גם אכלתי אחד, אולי אחד וחצי ואז גילינו את מה שאנחנו תמיד מגלים אחרי פנקייק. אחרי שאוכלים פנקייק נורא מתחשק משהו מלוח, ולרוב אנחנו הולכים על צ'יפס. אני לא זוכר בדיוק מה ענבר עשתה, כי אני הייתי באטרף למלוח שלי. לא היה לי כח להתעסק עם צ'יפס, אז הלכתי על ירק מטוגן אחר.

קישואים חצויים מטוגנים בשמן חמניות, עם מעט פלפל גרוס

רחיצה מהירה של המחבת ועפתי לדרכי. חציתי קישואים, השחמתי את הצד של הקליפה קודם, ואז הבאתי את הצד הפנימי למצב של כמעט שרוף. הם היו רכים וחמים ומלוחים (כי שמתי מלח + פלפל גרוס) ואכלתי אותם ישר מהמחבת ובהתלהבות רבה.  תודה רבה.