אחרי הכריכים המשביעים חלקית הגענו הביתה, עייפים מהטיולים ורעבים להרפתקאות שבסלון.
בשלב כלשהו ענבר רצתה פנקייק, התחילה להכין את הבלילה ואני נותרתי לסיים את העבודה. יש שיגידו שאני פראייר שלא נותן לעשות את העבודה שלו, ויש שיטענו שאני בכלל נדחפתי ורציתי מאוד לעשות הכל בעצמי.
בכל מקרה, בהתחלה היא עמלה, אח"כ שנינו, ובסוף אני.
 |
| פנקייק בצורת לב |
פרו טיפ: פנקייקים לא זורמים עם מחבת קרמי. משום מה זה נדפק ואפילו שימון לא עוזר במקרה הזה. יש צורך להשתמש בתרבד או מרית מעץ או פלסטיק כדי להפוך, או חלילה מזלג פשוט שעלול לשרוט את הציפוי.
רפי גינת עשה לא מזמן ספיישל על כמה מסוכן לשרוט את הציפוי הזה, אז תיזהרו, וגם תיזהרו שלא יידבק.
 |
| ערימת פנקייקס + מזלג |
ערמתי אט אט את החמיטות למקבץ יפה, ואפילו שהתקשיתי טיפה עם ההיפוך בסופו של דבר מצאתי את השיטה והתקדמתי לסיום הבלילה. אני יודע שהבלוג מספר בד"כ על אוכל שנרכש מחוץ לבית, אבל תתנחמו בעובדה שהבלילה הוכנה מאבקה של פילסברי אז לא באמת הכנו את הכל לבד.
 |
| חביתיות או לא להיות |
הבלילה של פילסברי הייתה מבושמת בניחוח וניל, וגם הפנקייקים לא היו רעים. ניסיתי להתעלם מהעבודה שהאבקה הכילה חלב מיובש או תחליף חלב, אבקת ביצים או תחליף ביצים, ושאר תחלואות של החברה המודרנית והמזון המתועש.
 |
| בתמונה רואים פנקייק, קונפיטורת תות עם גוש תות על המזלג, וממרח נוטלה על הסכין |
שוב, אם תשימו לב לתמונה תראו שענבר אכלה קונפיטורת תות ונוטלה עם הפנקייקים שלה. אני גם אכלתי אחד, אולי אחד וחצי ואז גילינו את מה שאנחנו תמיד מגלים אחרי פנקייק. אחרי שאוכלים פנקייק נורא מתחשק משהו מלוח, ולרוב אנחנו הולכים על צ'יפס. אני לא זוכר בדיוק מה ענבר עשתה, כי אני הייתי באטרף למלוח שלי. לא היה לי כח להתעסק עם צ'יפס, אז הלכתי על ירק מטוגן אחר.
 |
| קישואים חצויים מטוגנים בשמן חמניות, עם מעט פלפל גרוס |
רחיצה מהירה של המחבת ועפתי לדרכי. חציתי קישואים, השחמתי את הצד של הקליפה קודם, ואז הבאתי את הצד הפנימי למצב של כמעט שרוף. הם היו רכים וחמים ומלוחים (כי שמתי מלח + פלפל גרוס) ואכלתי אותם ישר מהמחבת ובהתלהבות רבה. תודה רבה.
