‏הצגת רשומות עם תוויות חמוץ. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חמוץ. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 2 בספטמבר 2012

חומוס אסף, ביקור נוסף

לפעמים פוסט חדש בבלוג הוא רק תירוף לחלוק כמה תמונות יפות.
במקומות טובים, כאלה שחוזרים אליהם שוב ושוב - מעטים הסיפורים. אפשר אולי לספר על אכזבה, על ארוחה טובה במיוחד, אבל אחרי כמות הארוחות שסעדתי בחומוס אסף כבר נהיה קשה לחדש לקוראים.
עם זאת, אני יודע שהקוראים והקוראות בבלוג זה ישמחו לראות תמונה טובה, צלחת מגרה, ארוחה מעניינת, אפילו אם כבר נתקלו בה, שהרי כל צלחת היא עולם ומלואו, לפחות לכמה רגעים.


כרוב חמוץ מתוק, צלוחית עם רוטב שום שמיר חריף, צלוחית עם שני סוגי חריף (אדום וירוק), סודה, גזוז בטעם פטל.
כרוב חמוץ מתוק נהדר, רוטב שום שמיר מעט חריף ומפנק מאוד, צלוחית עם שני סוגי חריף (אדום וירוק) מצויינים, סודה, גזוז בטעם פטל.


רק שתדעו, באמת שלא הגזמתי. יש בבלוג שלושה פוסטים על חומוס אסף, אחד מהם פורסם אפילו לא מזמן, ויש עוד כמה אזכורים לאסף בפוסטים אחרים, אני בטוח שאם תחפשו בגוגל "חומוס אסף" אנחנו נהיה שם, ובצדק.
אם אתם רוצים לנבור קצת: פוסט על חומוס אסף, עוד פוסט על חומוס אסף, והנה עוד אחד ישן יותר, מינואר.
וההייפ הוא לא לחינם, יש דברים בגו, זה לא חתול בשק, ההנאה מובטחת - כמו שאומרים.


כדורי פלאפל פריכים
כדורי פלאפל מפנגים שמגיעים לשולחן, קריספיים מבחוץ וירוקים ונימוחים מבפנים.


הפעם הלכתי עם זוגתי המקסימה, זה היה יום חם עד בוער אבל היינו להוטים על הארוחה.
ההליכה הייתה מעייפת אך למזלנו באנו מעט מאוחר, אחרי הגל הגדול של הצהריים ולכן היה מקום בפנים במזגן, ואפילו לא ישבו לידנו (שזה לא ישמע כאילו שהמקום היה ריק, היו בו מספיק אנשים בכדי שהצוות לא יוכל לנשום לרגע).
אני הזמנתי מנת חומוס גרגרים עם מעט טחינה, האישה הזמינה שניצל עם צ'יפס ואורז (הצ'יפס בשבילי) וקיבלה גם צלוחית חומוס קטנה משל עצמה כדי לנגב משהו עד שהאוכל מגיע. הנוהל הוא שאם שני אנשים יושבים בשולחן ומזמינים שתי מנות עיקריות - אפשר לקבל חומוס שכזה, בנוסף לסלטים, הרטבים וכדורי הפלאפל שמגיעים באופן אוטומטי.


חומוס גרגרים אסף
חומוס גרגרים נהדר עם המון שמת זית עשיר ומעט טחינה באמצע.


החומוס היה נפלא. כזה ששווה להזיע בשבילו, ללכת טיפה רחוק, לחכות בשמש, כל דבר שתגידו. זה חומוס שבשבילו אני מוכן לקום בשישי בבוקר וללכת כמה שצריך.
אני לא יודע מה הסוד שלהם, אבל הוא מיוחד, שונה, יציקתי, מתוק וחמצמץ, עדין בפה ומיוחד מאוד.
חומוס כ"כ טוב שאפשר פשוט לאכול אותו במזלג מבלי להשתעמם.


שניצל, צ'יפס, אורז, לימון, קטשופ
שניצל עצום שמגיע עם שתי תוספות (הפעם אורז וצ'יפס גדול ומפנק) וצלוחית קטנה של חומוס בשביל הסיפתח עם הסלטים והפלאפל.


אחרי הניגובים והכרוב, קצת פלאפל וטיפה שניצל - הגברת הגיעה למסקנה שהיא לא יכולה על המפלצת שהניחו לה בצלחת והשניצל ושאר הדברים נארזו הביתה. גם אני לא יכולתי להתמודד עם הצ'יפס מרוב שהייתי מפוצץ, אכלתי כמה בודדים.
כמו כל ארוחה טובה \ חומוס טוב, ארוחת צהריים באסף מתיישבת לך בבטן ואתה בכלל לא חושב יותר על אוכל עד שעה מאוחרת מאוד.

אני לא יודע מה איתכם, אבל התמונות, בשילוב עם שעת הצהריים עושים לי חשק ללכת לחפש משהו לאכול.
ניפגש בסיבוב!
אגב, אם תחפשו טוב באינטרנט אולי תמצאו מישהו שיסכים לעשות לכם משלוח של חומוס אסף.
לפעמים יש מקומות שמתחילים לעבוד איתם, לפעמים יש כאלה שמפסיקים.
תסתמכו רק על המזל הטוב.

יום שבת, 14 ביולי 2012

תעלומת החמוץ מתוק

כולם יודעים שבעבר הרחוק מסעדה סינית היתה בכל רחוב שני, ואפילו היתה להם קטגוריה משלהם בדפי זהב. כולם יודעים ש"סיני" בישראל הוא לא סיני בסין, או כנראה בכל מקום אחר בעולם, אלא איזו המצאה מוזרה.

בעבר, אם היה בא לשחק בכאילו, היתה האפשרות להביא מהסופר רוטב חמוץ מתוק, בטעם תעשייתי בדיוק כמו במסעדה הסינית הקרובה, לשפוך אותו על כל דבר כמעט, לעצום עיניים ולחלום. מאז השנים עברו, המסעדות נסגרו, המדפים בסופר הועמסו בכל טוב של מוצרי סושי שונים ממחצלת ועד סויה, אבל לאט לאט נעלם לו החמוץ מתוק והוחלף בצ'ילי מתוק, זאת למרות שיש מקום על מקום על המדף לכולם. הצ'ילי המתוק כבודו במקומו מונח, אבל זה פשוט משהו אחר.
לפני בערך חצי שנה הופיעו על המדפים רטבי חמוץ מתוק של קנור - אח! ההתרגשות!
מייד כמובן רכשתי אחד כזה הביתה וראיתי כי טוב - בחודש-חודשיים הקרובים חזרתי פעמים רבות אל אותו מדף , עד שיום אחד באתי, אבל הרוטב לא היה. חזרתי למחרת ושוב הוא לא היה, שאלתי לפשר העניין ונאמר לי שהוא לא יחזור.חיפשתי אחריו בחנויות אחרות, במכולות, אך ללא הועיל. את החודשים הבאים העברתי בעצב קולינרי, עד שיום אחד במכולת ראיתי רוטב חמוץ מתוק של אסם - חשבתי שזה חייב ניסיון - ופסק הדין הוא שזה הרבה פחות טוב מהקנור, אבל במדבר כל קוץ הוא פרח. להפתעתי - הסיפור שב על עצמו ! עם תום הבקבוק הרביעי\חמישי - לפתע אין יותר למצוא את הרוטב על המדפים, באף חנות, באף סופר.

ניסיתי מס' רטבים של חברות אחרות, מקצועיות יותר, כמו אלה עם הילד השמן, או "מזרח מערב" אבל לצערי הרוטב שלהם לא לטעמי, הוא חמוץ מאוד, ובהחלט מורגש שהוא "איכותי יותר" ופחות תעשייתי , אבל דווקא את הטעם התעשייתי אני מחפש.

אני מנצל את  הפלטפורמה הזו כקול קורא לחברות הרטבים (בעיקר קנור!!) דאגו שהרוטב ישוב למדפים!
עד אז מה שנשאר לי זה להתמודד עם החמיצות של הרטבים ה"איכותיים" אבל זה מגיע לרמה שאני מעדיף להשאר רעב :\
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג