בראנץ': קוויק קפה

טוסט עם גבינה צהובה ועגבניה, סלט טרי, רוטב ויניגרט חרדל וצ'ייסר של טחינה.
בסה"כ היצע לא רע לארוחת ביניים משביעה וטעימה.
מסתבר שבסניפי קוויק קפה יש יותר מקפה ומאפה. בעבר אכלתי את כריך הסביך שלהם שהיה קסום (אם כי עלה 20ש"ח), והנה רק אתמול אכלתי את המנה החביבה שבתמונה למטה.
אמנם זה רק טוסט וסלט, אבל עדיין.
היה לא רע בכלל.

טוסט צהובה עם עגבניה, סלט: מלפפון עגבניה כרוב גזר

משהו מתוק

אני מחשיבה את עצמי לבן אדם של מלוחים. בניגוד לרוב האנשים שאני מכירה, אני הייתי מעדיפה ביסלי על שוקולד בכל עת. למרות זאת ואף על פי כך, גם לי לפעמים מתחשק משהו מתוק.

הרבה אנשים שואלים אותי איך אני יכולה לחיות בלי שוקולד בתור טבעונית. אז קודם כל אני אומרת להם שאני בכלל בן אדם של מלוחים, ואז אני מסבירה להם שיש מלא שוקולד שהוא לא חלבי ושטבעונים יכולים להנות ממנו. שוקולד מריר, כמובן- אחת מאבני הייסוד של התפריט הטבעוני, מגיע בשלל סוגים, תוספות ואיכויות.

אבל אני גיליתי מה אני באמת אוהבת: שוקולד צ'יפס. כן, מהסוג הכי מעאפן וזול. שוקולד צ'יפס הם פרווה, כנראה בשביל שיוכלו להתאים גם לאוכלוסיות שומרות הכשרות על שלל קינוחיהם. אני אוהבת מאוד להשתמש בצ'יפסים בצורות קצת לא קונבנציונליות (עוגיות, עוגות, מאפים וכדומה) אלא בתור תוספת מתוקה לארוחות הבוקר שלי או סתם למתי שבא לי משהו מתוק (וזה לא קורה הרבה). משהו בגודל ובמרקם שלהם הופך אותם להרבה יותר נוחים (לעצלנית כמוני) והרבה יותר כייפים. 

אני לא כל כך טובה עדיין עם דייסות קוואקר (שעד לא מזמן בכלל הגעילו אותי) אבל הגעתי למסקנה שאני חייבת להתחיל להתנסות איתן כי הן באמת יכולות להעשיר ולגוון לי את הבוקר. 

לפעמים סתם בא לי את הדבר הכי פשוט: חלב סויה, בננות מיובשות וכמובן הצ'יפסים שלי. כמה פשוט, ככה טוב.

כל מי שמבין משהו במשהו יודע שחמאת בוטנים ושוקולד זה שילוב מנצח! תוסיפו לזה צנים שכרגע יצא מהטוסטר ויש לכם נשנוש בלתי נשכח.

עוד דבר שיכול להמתיק את ארוחת הבוקר הם כמובן פירות,  שאני לפעמים מוסיפה לקונפלייקס-הבריא-של-הבחורות-שלי כדי להעשיר אותו ולהפוך אותו לקצת יותר מעניין. 

טוב, ממש עשיתי לעצמי חשק למתוק...אני הולכת לשפוך לי כמה שוקולד צ'יפסים בקערית.

נתראה בפוסט הבא (:

ליוי

טוסט גבינה עם פטריות וסריראצ'ה

איזה מן אדם נכנס לחנות ויוצא ממה רק עם פטריות?

ובכן, אני.

אדם פשוט שרוצה רק פטריות, או חושב על פטריות, בכלליות מפנטז על בשרן הרך בתוך הפה שלי.

ההחלטה נפלה ואמש אחרי העבודה התחלתי לעמול על טוסט עם פטריות.

כך זה קרה:

לחם לבן פרוס עם צורות של רוטב סריראצ'ה

מכיוון שרוטב סריראצ'ה הוא גם חריף וגם מתוק וגם מעושן - לא הרגשתי צורך להוסיף לו שום דבר כי גם ככה הייתה גבינה והיו פטריות כך שרציתי להמנע מעומס.
במבט לאחור אולי הייתי מוסיף מהפפרוני החריף שהיה לי במקפיא אבל זה היה מספיק ועמוס ממילא.
על הרוטב החריף שמתי פרוסות של גבינת גלבוע, מפוזרות כך שיכסו את רוב שטח הפנים.
התחלתי לרחוץ פטריות.

גבינת גלבוע מעל - בכמות מספקת בכדי שהגבינה תנזול קצת החוצה ותתקבל גבינה קריספית מסביב

שפים בטלויזיה ומתכונים למיניהם מבקשים מכם לרוב לקטום את הרגליים ולהשליכן או להשתמש בהן לדברים אחרים. אני דווקא מאוד אוהב את הרגל או הגזע של הפטריה, זה הרי בדיוק אותו טעם, וככה גם יש יותר פטריה.
הפעם דווקא כן הסרתי אותן מכיוון שנאלצתי לצמצם את הנפח והשטח כדי שהכל יכנס לטוסט במידה שווה.
את הרגליים אכלתי. תוך כדי גם אכלתי כמה פטריות.

פטריות שמפיניון קטועות רגל - אם הייתה לי פטריית פורטובלו ענקית הייתי משתמש גם בה

כל מה שנשאר לעשות היה פעולת מעיכה כדי להצמיד את החתיכות לצורה של כריך.
הרוטב קצת עלה דרך הלחם, וגם הפטריות החלו להגיר נוזלים בעדינות.
ועכשיו לטוסטר.

דייג אוהב דגים

הנוזלים מהחלק הקודם פלוס נוזלים שיצאו מהפטריות עזרו ללחם לקבל גוון קריספי מקורמל, יחס עם סוכרים מהרוטב והסוכים שבלחם עצמו.
בסה"כ יצא גוון חום זהוב נהדר ופריך.
הטוסט עצמו התקרר טיפה בטוסטר כבוי, ככה הוא לא נרטב מלמטה (עיבוי נוזלים שקורה במגע עם צלחת קרה) ונשאר חמים.

כמה פשוט - ככה טעים

תראו איזה בפנים יפה יש לטוסט הזה.
כמה שהוא יפה ככה הוא גם היה טעים. הרוטב נהיה מתוק יותר אחרי שהוא מחומם ומעט פחות חריף.
הטוסט היה עסיסי מבפנים ולפטריות היה מרקם נגיס וכיפי, כמו שאמרתי - הוספת בשר או טעמים אחרים הינה ממש מיותרת כשיש עושר כזה בין שתי חתיכות לחם.

הטוסט של הלייף

אחרי כמה שעות נהייתי שוב רעב ומכיוון שכבר אכלתי את כל הפטריות אבל עדיין התחשק לי טוסט - החלטתי לחפש במקרר פתרון נוסף וטעים לא פחות.
איתרתי צנצנת של רוטב צ'ימיצ'ורי ביתי שאמא של ענבר הכינה והביאה לנו בשבת.
הרוטב הזה התמקם נהדר בתוך טוסט חדש וטעים.

רוטב צ'ימיצ'ורי ביתי הוא קסום וגם בריא (זה לא חרוז, אבל נשמע טוב וגם נכון)

מקווה שאהבתם - ספרו לי כיצד!

רצף של ארועים צפויים (סיילנס)

כרגע סיילנס מוכרים לחמניות כשרות לפסח, צדיקים, אבל לפני החג קפצתי אליהם כדי לאסוף לעצמי איזה טוסט קסום לארוחת הצהריים.
למה קסום בוודאי תשאלו, ואומר שזה מכיוון שיש להם מגוון מטורף של תוספות, מלא מלא רטבים, וזהו בערך, מה עוד אפשר לבקש מטוסט.
הקטע הוא שיש להם גם לחץ ובלבול ובעיות ביצוע, כבר סיפרתי על זה בעבר:
סיילנס פעם ראשונה
סיילנס פעם שניה
סיילנס פעם שלישית
סיילנס פעם רביעית

ובכן, מה נשתנה הפעם הזו?
הפעם קיבלתי בתוך הטוסט גם את הנייר של הגבינה.

ניתן לראות את הנייר מתחת לעגבניות. חוץ מזה - אחלה טוסט.

חתיכה עסיסית של נייר

גם בצד השני הייתה חתיכה של נייר

לא כעסתי, טעויות קורות והאמת היא שהתפלאתי שהן לא קרו כבר הרבה זמן.
חוץ מזה היה טוסט ממש טעים. שמחתי שלא היו יותר חתיכות נייר חוץ מהזו, שנפרסה באמצע בזמן חיתוך הטוסט.
כמה אני יכול להתלונן, גם טוסט ממש טעים, גם עלה רק 18ש"ח וגם חתיכה של נייר?
אי אפשר לקבל את כל העולם על צלחת, אחרת לא הייתי תקוע בעבודה בחול המועד, חולה וסובל.

מאחל לכם רק בריאות וטוסטים שיעשו לכם טוב על הלב.

סודוך | מילה חדשה בעברית

זה היה לפני כמה שנים טובות כשחברי אדם (הכתוב בבלוג תחת השם NISH) ניסה לשכנע אותי לאכול סודוך.

אני לא זוכר למה סירבתי, אבל לדעתי זה היה בגלל הסניף במסגר (שהוא כיום הסניף שאני אוכל בו הכי הרבה) שנראה לי מקום לא משהו לאכול בו, גם בגלל המיקום וגם בגלל עשן המכוניות, ואולי אפילו כי לא מצא בן בעיניי ערימות גבוהות של פסטרמה בצבעים.

עברו מאז שנים ואיכשהו טוסט פסטרמה נכנס חזק לאופנה - בעיקר בזכות בליינים רעבים שמחפשים משהו לנשנש אחרי תדלוקים וריקודים, או אנשים שהקיאו מחוץ למועדון שרוצים להכניס משהו לבטן.

יותר מזה, סודוך הוא פתרון אולטימטיבי לרעב של בוקר (פתוחים מוקדם), רעב של לילה (פתוחים מאוחר), רעב של צהריים כי זה באמת מהיר ומשביע, ואפילו רעב של שאר השעות כי הם פתוחים 24 שעות ביממה.

אז מה בלאפה?

לחמניה רגילה או חומה, מבחר בשרים פרוסים, נקניקיות, רטבים, עדיף לבוא לראות.

עד 16:00 מקבלים גם כוס לימונדה.

יש חמוצים בצד, ואם אתם לוקחים אז מפנקים אותכם בחמוצים ארוזים יפה, קיסמים, מפיות, מזלגות קטנים, שקיות יפות וכל זה בעשרים וקצת שקלים.

כבר שכבר כתבתי בעבר, באמת שאין מה לכתוב הרבה על סודוך, אבל זה טעים, משביע, נראה טוב ובעזרת כמות הבשרים והרטבים אפשר לגוון בטעם ולאכול כל יום שילוב חדש.

יש גם עגבניה.

 

מוקדש באהבה לאדם נישמע.

סודוך קטן לנשמה

כשאני לא יודע מה לאכול - סודוך יכול לסגור את הפינה בקלות.

רבות עוד יסופר על נפלאות הטוסט החם עם מבחר של שישה רטבים ושמונה נתחים.

בנתיים פשוט תתענגו על התמונה המלבבת.

סודוך מכל הלב

מתנסה בטוסטים (החזרה לסיילנס)

בסדרת הכתבות האחרונה על בר הסלטים סיילנס סיפרתי על כל מה שקרה לי איתם, על הכשלונות וההצלחות וגם הואשמתי בקידום מכירות לסניף החדש שלהם שבמקרה נמצא קרוב למקומות אחרים בהם אני נוהג לאכול.

[זה לא נכון אגב, אני סתם נוטה להתביית על מקומות מוצלחים]

ניתן לומר רבות בשבחו של טוסט ב18ש"ח עם מבחר תוספות רחב וחופשי, אבל הדבר הכי טוב לדעתי הוא האפשרות להתנסות. זה בדיוק מה שבחרתי לעשות הפעם, ועל תעויוט משלמים.

טוסט שמרכיביו מלחיצים: עגבניות, אננס, חצילים, תירס גמדי, פסטו, רוטב בלסמי, צ'ילי מתוק ורוטב חרדל דבש, וגם גבינה כמובן

זה לא שהטוסט לא היה טעים, הוא לא היה יכול להיות לא טעים עם כ"כ הרבה מרכיבים איכותיים, אבל שילובי הטעמים שעשיתי לא היו נכונים. לדעתי הטעות העיקרית ואולי היחידה הייתה הניסיוון לשלב תירס גמדי בטוסט שהיה יכול להיות מושלם בלעדיו.
מה יכול להיות רע בטוסט עם אננס, חצילים מטוגנים וקוביות של עגבניה?
טוסט שמרוח עליו פסטו, עם רוטב בלסמי, חרדל ודבש, רוטב צ'ילי מתוק? אין בו שום פסול.

תירס גמדי חם בשילוב טעמים אחרים הוא סתם גוש רוטב וחסר טעם. למעשה יש הרבה סוגים של תירס גמדי שהם לא טעימים, אולי הסוג הזה היה לא טעים כבר בפחית השימורם שלו.
לפחות למדתי לקח לפעם הבאה!