מפגש שאול סניף המסגר | עדכון ואכזבה

לפני כשבועיים סיקרתי את מפגש שאול סניף המסגר והתרשמתי לטובה.
אני חייב לעדכן ולהזהיר, כי הביקור האחרון (השני במספר) שלי במקום היה פחות טוב.

ביקרתי עם ידידה מהעבודה.
לצערי לא הייתה שווארמת עגל ולכן לקחתי שווארמה הודו בלאפה.
אני לא יודע לציין מה היה רע, אבל לא הצלחתי להגיע לחצי הלאפה, וגם את מה שאכלתי בלעתי רק כי הייתי צריך והיה לי חבל על הכסף. בנוסף הצ'יפס היה לח וקשה מבפנים והחמוצים שאהבתי בביקור הקודם היו פחות מטריים ולא ממש טעימים.

אחזור לבקר פעם נוספת כדי לבדוק אם היה שיפור.
אנא ספרו לנו אם גם אתם חוויתם משהו דומה במקום המדובר או בכלל, למה שלא תספרו לנו דברים, זה נחמד.

מפגש שאול סניף המסגר | חם מהשטח

הבולס ואני נפגשנו לארוחת צהריים.
שנינו חלפנו לאחרונה ליד הסניף החדש של מפגש שאול (המסגר 45 תל אביב) והשילוט סיקרן אותנו, שלא לדבר על הריחות.
בהתחלה זה לא נראה מזמין במיוחד - אבל אחרי שהם השקיעו בשילוט ומדבקות ענקיות עם תמונות של המנות כבר היה טיפה יותר מעניין בעין.

שנינו בחרנו בשווארמה עגל - בפיתה.
האפשרות השניה הייתה פרגית.
הודו ופרגית אפשר לרוב לתבל ולצלות ובכך לעבוד איכשהו על החיך או סתם לעבור בבינוניות עם חומר גלש שקשה לקלקל (אך יש כאלה שהורסים עד הסוף).

הטעם והמחיר היו מפתיעים. עוד פרטים אחרי התמונה.

שווארמה עגל בפיתה | מפגש שאול

ראשית - השוואה קצרה:
בכדי לרכוש שווארמה בפיתה אצל דבוש (כולנו מסכימים שדבוש הוא מדד לשווארמה לא רעה במחיר גבוה אבל לא מהקיצוניים ביותר) תאלצו להפרד משלושים שקלים (30ש"ח למקרה שאתם מעדיפים מספרים).
עכשיו תחזיקו חזק.
שווארמה עגל + בקבוק פלסטיק של קולה זירו עלו לי 32ש"ח סה"כ, עם תוספת צ'יפס בצד.
זה נכון שיש זולים יותר, חלק אפילו באזור הליכה (אם כי באותו הבניין וממול אפשר לדעתי למצוא גם שתי שווארמות הרבה יותר יקרות) אבל כאן מדובר במשהו אחר.

הבשר היה מעט מלוח, עסיסי מאוד, לא עשוי עד מצב של "שרוף", זו לא הייתה שווארמת גורמה (האיטליז למשל) אבל היה מדובר במנה מהנה ומשביעה במחיר מניח את הדעת.
במחיר שאותו דורשים כיום על פיתה של שווארמה פרגית - זה בהחלט שווה.

לסיכום:
אתם מוזמנים לנסות, אני ממליץ.
אני בטוח שאם פיספסתי משהו אז הבולס יוסיף בתגובות.

אינדירה | אליה וקוץ בה

שבת בצהריים, זמן נהדר לאכול משהו.
לפעמים בשבת יש כוחות נפשיים לבשל ולהתפנק בבית, אבל בשבתות אחרות רק רוצים לברוח החוצה ולאכול משהו טעים שיהפוך את סוף השבוע לחוויה.
השבת שעליה מדבר הפוסט הזה אכן הכילה חוויה, אבל לזה נגיע בסוף.
קריאה מהנה!

פאקורה: ירקות בבלילה בטיגון עמוק

זוגתי ואני אכלנו באינדירה לאחרונה לפני ארבע שנים.
מה שזכרנו מהביקור ההוא היו מחירים מופרזים ומגוון מנות שלכולן היה את אותו הטעם.
עוד זכרנו שאת רוב השתיה מוזגים במטבח מבקבוקים בלתי נראים והיא מגיעה לשולחן בכוסות.
הפעם המחירים הרגישו סבירים, לאוכל היה טעם מצויין ומגוון ולגבי השתיה פשוט הזמנתי את מה שהיה בבקבוקים כי לא התחשק לי להמר.
הארוחה החלה מצויין בפלטת מטוגנים.

לחם נאן שום

מיד הגיע גם לחם הנאן שהזמנו.
לא בדיוק הלחם שהזמנו אלא גרסא משודרגת ומעט יקרה יותר (שלושה שקלים למיטב זכרוני) שלו עם שום ועלווה כלשהי.
זרמנו עם הטעות, שיהיה לתרופות כמו שאומרים הצעירים.
לא עבר זמן רב והגיע גם האוכל.
בין לבין הצצתי סביב, היו כמה זוגות וכולם נראו כאילו הם נהנים.
האווירה הייתה נעימה, העיצוב היה קצת משנות התשעים אבל לא היו לי תלונות.

עופות, אורז, קארי, תענוגות לחיך

האוכל היה מצויין.
זו הייתה ארוחה שבה קולות הנאה הושמעו, צלחות לוקקו, שאריות נארזו הביתה עם תאוות גדולות והייתה הרגשה של ערך לכסף למרות שמנות עיקריות היו יכולות להגיע עם תוספות \ לחמים כלולים במנה (תמחור של 70-80ש"ח לקערית של עיקרית עלולה להרגיש כמו שוד במקרים מסויימים).
כאמור, היה טוב וטוב שהיה.
הטעמים היו מדוייקים, עזים, הצבעים היו משמחים ומגרים, כולם היו מרוצים.

לסיכום:
היה שווה לבוא, נהנינו מאוד, אני ממליץ בחום אבל ישנה הסתייגות אחת. בערב של אותו היום אני הקאתי בצבעים עזים למשך דקות ארוכות. זוגתי דווקא הרגישה מצויין.

סאלם בומביי | אם כבר הודי אז עד הסוף

בוודאי שמתם לב שיש היום אווירה הודית בבלוג.
אם כבר אנחנו במטבח הנהדר הזה, אי אפשר בלי לתבל בפוסט על אחד המקומות האהובים עליי בעולם.

בתמונה מטה תוכלו לראות שתי כוסיות של צ'אטני ולצידן שני לחמי פאפאדאם.
את השאר אתאר לפי כיוון השעון: ירקות חריפים, תבשיל בקר, עוף מסאלה ועוף טיקה, תבשיל כרובית וקוקוס, חצילים וקישואים. במרכז נחה ערימה יפיפיה של אורז שבתוכה מסתתר דאל וגם עדשים ירוקות.

בתאבון!

צלחת עמוסה כל טוב | סלאם בומביי

פוסטים קודמים על סלאם בומביי:

סאלם בומביי | אוכל הודי עם נשמה
סאלם בומביי כשחולים
אוכל הודי, בריאות ומשפחה
לחזור הביתה

סאלם בומביי | פתוחים בחג

טנדורי | אוכל הודי בצבעים טעימים

קוראים וקוראות ותיקים וותיקות של הבלוג בוודאי זוכרים איזכורים של טנדורי בעבר.
יצא לנו כבר לסקר אותם בארוחת בופה, במשלוח עסקית ובמשלוח רגיל בשעות הערב.
ארוחת הבופה (אותה חווינו פעמיים) הייתה סבירה בפעם הראשונה ובינונית ומטה בפעם השניה, בגלל האוכל ולצערי גם בגלל שירות לא ידידותי בעליל.
לשמחתי הפוסט הזה בא לעדכן על שיפורים בצורת ההגשה, השירות ואפילו ברמת המזון עצמו. 

תבשיל גרגרי חומוס, תפוחי אדמה עם פלפלים, תבשיל אפונה וירקות, אורז, רטבים וצ'אטני, לחם נאן בפינה

הסיפור האישי ברקע הוא מקרה פשוט של לחץ חברתי ורצון לאכול אוכל טעים בלי סוף.
חברים הלכו לשם עם קופון שרכשו מבעוד מועד (חצי מחיר על ארוחת הבופה - 35ש"ח במקום 70), ואני הצטרפתי ברגע האחרון, מוכן ומזומן להעמיס עוד ועוד ועוד ועוד.
למעשה אכלתי לפני כן ארוחת בוקר די גדולה כך שהקיבולת שלי לא הייתה במיטבה, אבל עדיין היה די והותר חלל וכל הכתום והחום וגם הירוק והטעים.
הצלחתי לסיים שתי צלחות עמוסות מבלי להגיע למצב בו אני רוצה למות ושונא את החיים שלי מרוב שובע.

עוף טנדורי חם ועסיסי מהשיפוד

השיפור ניכר כבר ברגע בו ראיתי שהמלצר התוקפני לא נמצא.
לאחר שהתיישבתי הבנתי גם שאת העיקריות (עוף \ דג) כבר לא צריך לקחת מתוך קונטיינרים אלא הן מגיעות על צלחת לוהטת מהמטבח. מה שאומר שמכינים לפי ההזמנה כדי לא לבזבז אוכל, אבל למעשה זה גם אומר שיותר תשומת לב מוקדשת - ההיפך מבישול בכמויות ענק, וגם האוכל עצמו מגיע חם וטרי - להבדיל ממזון שמחכה לאנשים שיבואו לקחת אותו עד שהכמות נגמרת וצריך לרענן.

לסיכום:
האוכל היה מצויין, השירות היה ידידותי, כל מה שהזמנו לשולחן הגיע מהר ואת הבופה דאגו לרענן בקצב מסחרר.
ממליץ בחום להגיע, בעיקר עם הקופון - הרבה יותר משתלם.

ויטרינה | נקניקיות או לא להיות

אם יש משהו שבית העסק הזה משדר זו נינוחות והסתפקות במועט.
אצל ויטרינה זה בא לידי ביטוי בתמחור הסביר, במיקום המרכזי אך הקטן יחסית, במבחר המנות המצומצם ואפילו בשעות העבודה: א'-ה': 12:30-23:00 ו': 12:00-17:00.
הם בוחרים לנוח בסוף השבוע, מה שמשדר ההיפך מחמדנות; המקום הצנוח יחסית מעוצב בטוב טעם ושוקק חיים לא פחות ממסעדת ענק; המנות עצמן טעימות, מוקפדות וייחודיות מאוד.
למראית עין אין כאן דבר וחצי דבר שאינם בסדר.

צ'יפס תפוח אדמה ובטטה, חמוצי הבית, נקניקיית חזיר ורוקפור, קטשופ סלק ואיולי מדהים

את המקוריות והטאץ' אפשר לראות כבר בתמונה הראשנה:
נקניקיית חזיר עם נגיעות רוקפור, צ'יפס מתובל שמגיע עם גרידת לימון ומורכב מ50% בטטה ו50% תפוח אדמה, כף מרק אסייתית הנושאת בתוכה קטשופ סלק ייחודי ורוטב איולי ששניהם כמובן הם פרי המקום. אפילו החמוצים הם מתכון הבית והם מדהימים.
קטשופ סלק!
חייב לציין גם את מבחר הנקניקיות המרשים - עמדתי מול חלון הראווה וחשבתי ארוכות מה לקחת, הכל נראה טוב ונשמע טוב בתיאורים אפילו לאדם כמוני שלא בהכרח אוהב בשר טחון.

מנת צ'יפס 50\50

זוגתי האהובה הצטרפה אלינו לקראת סוף הארוחה שלי והזמינה המבורגר (אליו אתייחס בהמשך).
ניצלתי את ההזדמנות כדי להוסיף סלסלה של צ'יפס ב"מיוחד" בשבילה, עליו התנפלתי בשמחה.
באמת שהשילוב המנצח של בטטה ותפוח אדמה עם התיבול וגרידת הלימון עשו לי חגיגה בפה.
חייב לציין שחזרתי מאז במיוחד בשביל הצ'יפס.

ייתכן וזה ההמבורגר הטוב בעיר

אם אתם עוקבים אחרי הבלוג אתם בוודאי יודעים שאני לא חובב המבורגרים.
זוגתי לעומת זאת דווקא אוהבת אותם מאוד.
היא אכלה את המנה שבתמונה בהתלהבות בלתי מרוסנת והכריזה שוב ושוב שהוא אחד הטובים שאכלה לאחרונה, תוך כדי שהיא מונה המבורגרים נחשבים ומספרת מדוע לדעתה הם פחותים.
השמועה ברשת אומרת שהסוד הוא חלקי צוואר מעושנים שנכללים בתערובת הבשר.

לסיכום:
מומלץ מאוד. המכשול היחידי שמצאתי היה שעות הפתיחה. זה לא סביב השעון וסופי השבוע יכולים להוות מכשול לזללני פנאי, אבל מומלץ לתכנן מראש ולהגיע בשעות הפעילות.