הקו הבריא: חטיף לילי

לגלות שאתה מורעב בשתיים לפנות בוקר, ועם זאת לזכור שאתה צריך לאכול בריא.

עם האמור לעיל ולאחר חיפוש במקרר, הורכבה המנה הבאה:

• עגבניות שרי
• נבטוטים של קטניות (חומוס, שעועית, עדשים)
• כף חרדל דיז'ון
• טחינה הגמל
• ארטישוק מוחמץ
• פטרוזיליה
• תפוח ירוק
• פלפל שחור גרוס
• מלח הימלאיה, אדום, גס

לקישוט: חתול ג'ינג'י

2am #snack: #cherrytomatoes, #greenapples, #parsley, #lentils #sprouts, #tahini, #mustard, #pickle #artichoke, #himalayan #redsalt, #groundpepper

A photo posted by אוכל בחוץ (@food_out) on Jan 7, 2016 at 4:02pm PST

אחר צהריים טבעוני של פורענות

שישי בצהריים.
בת הזוג רעבה, מישהו נדרש לעזוב את הכל וללכת אל המטבח.
בדרך עושים עצירה קטנה בסופר השכונתי (AM:PM), מצטיידים וממשיכים הלאה אל המשימה.
תוך כדי: גשם רב סוחף אותי.

It's a stormy day outside, not much to do. Made us a late #veganlunch 100% #comfortfood #spicy #tomatos cooked with a variety of #lentils, #quinoa w. #herbs, and #bean #sproutsand toms of #garlic served with an #almondmilk #tahini #sauce.

A photo posted by אוכל בחוץ (@food_out) on Jan 8, 2016 at 6:10am PST

הבסיס של הצלחת: קינואה עם עשבי תיבול (פטרוזיליה, כוסברה, שמיר), מבחר נבטוטים, והמון המון שום.

הממעל: תבשיל של עגבניות מרוסקות, פלפלים חריפים, חומוס, שעועית ירוקה, נבטים רבים,

לקישוט: רוטב טחינה ועשבי תיבול על בסיס של חלב שקדים.

פינתי - דרך מנחם בגין, ת"א

אתחיל מהחדשות הטובות - המקום נסגר.

בגלל שהוא נסגר, פחות חשוב לי להוציא את כל הרעל על המרור שאכלתי בפעמים שביקרתי.
מספיק לספר שהאוכל לא היה משהו, השירות לא היה משהו, ונראה שאנשים פשוט בחרו להצביע ברגליים.

הלקח צריך להיות פשוט: אין טעם לפתוח חומוסיה אם אתם לא יודעים להכין חומוס טוב, אפילו אם מדובר בזיכיון של מותג מוכר ומצליח.

יום טוב!

חומוס, פול, גרגירים וטחינה, וכל אחד מהם יותר מגעיל מהשני.

מועדון הקצינים החדש של ג'ירף

מי שמתיימר לאהוב אוכל אסייתי בוודאי שמע על ג'ירף, שלא לדבר על אכל באחד הסניפים הפזורים בארץ.
עם זאת, לכל אחד יש איזה סיפור או שניים על ג'ירף, שהרי בסופו של יום מעטים הם בתי העסק שעושים עבודה מושלמת.

עצב רב מילא אותי כשמסעדת מועדון הקצינים של ג'ירף - אשר הייתה ממוקמת ברחוב הארבעה סגרה את שעריה.
החלל החדש מצוי דווקא בשכונה אחרת, ברחוב מונטיפיורי 31 (אם משעמם לכם אתם מוזמנים לעשות חיפוש קצר בגוגל כדי לראות על חורבות אילו מסעדות המועדון קם).

המסעדה המחודשת חגיגית יותר, "פנסית" יותר -  אם תרצו, עם שירות הרבה יותר מהוקצע, בר יותר חגיגי, אם כי נפח המסעדה קטן (אבל יש אזור ישיבה בחוץ, ומספר אזורי ישיבה בפנים.

האוכל הוא אותו אוכל, אולי טיפה מקושט יותר, עם טיפה יותר אופציות טבעוניות מבעבר, אבל אינו כולל את כל המנות הקיימות בשאר הסניפים - בדומה לעבר ברחוב הארבעה, יש כאן יותר קונספט ופחות אווירת תאילנד עם נודלס מוקפצים באוויר.

יש תמונות מתחת, אבל הן פחות חשובות הפעם.

פאד תאי טבעוני של ג'ירף

קיסרית חדשה טבעונית

בכור את שושי (סניף יד חרוצים)

כמנהגי לאחרונה, החלטתי לאכול ארוחת צהריים בריאה.
ירקות הם בריאים, נכון? אז הלכתי לאכול תבשיל ירקות על קוסקוס.

למעשה, ביקשתי על חצי אורז וחצי קוסקוס, אבל קיבלתי רק את השני, וגם הוא היה מבושל יתר על המידה, דייסתי, כמו הירקות, קצת לא נעים לשעת צהריים שהיא למעשה בוקר, גם הירקות בושלו יתר על המידה.

בכל מקרה:
לשולחן הגיעה מלצרית ממש נחמדה (ומבולבלת) ששכחה את השתיה, את ההזמנה, והביאה לנו צלוחית פינוק של תבשיל בקר ושעועית (שני טבעונים, שהזמינו מנות טבעוניות, אבל זו כבר לא אשמתה).
בעבר המקום היה דופק טוב יותר, ולא דופק את הלקוח.

קוסקוס, ירקות, צ'רשי ועוד.

עם כל האמור לעיל - היה טעים.
מושי, מעיך, לעיס, דייסתי, ועדיין, הטעם היה טוב.
אה, ועוד נקודה - הפעם מהעבר: אם אתם רוצים לוודא מה אתם אוכלים, תעשו לעצמכם טובה ותסבירו למלצרית בדיוק מה הולך. פעם לקחתי מהם שתי מנות שעועית צמחוניות, ובדיעבד התברר שהשעועית מבושלת ממילא עם גושי בקר עצומים, והצמחונות של המנה היא שלא מוציאים לכם אותם מהסיר לצלחת. סתם שתדעו, אם אתם מנסים להמנע או משהו.

בסה"כ מדובר במסעדת פועלים לא רעה שמשחקת על עניין האוכל הביתי די טוב, אז אם אתם בסביבה וזה.
וגם: היה מלון לקינוח! (על חשבון הבית)

משקה אננס - קצר ולעניין

משקה אננס, שבעה שקלים.
מגעיל ברמות, אפילו לא טרחתי לסיים את זה.
באמת, זה כ"כ מזעזע שאפילו אני זרקתי אותו, ואני שותה דברים נוראיים.
ממליץ להתרחק אם אתם אוהבים שיניים, קיבה ושאר איברים פנימיים במצב בריא.

משקה אננס Good

Santa Katarina - סנטה קתרינה

אוכל של היפסטרים יכול להיות נוראי, סביר ואפילו טעים ומגניב, כמו רוב סוגי האוכל בעצם.
מה שכן, הוא ינסה להיות מוקפד.

אל סנטה קטרינה הגעתי ביום שישי כלשהו, עם חברים.
הייתי רעב, אבל מכיוון שהתפריט החדש שלי כולל בעיקר ירקות - חיפשתי משהו שיענה על הדרישה, והנה, נס הירקות הגדול!

ירקות צלויים על מצע טחינה

המקום הוא באמת פינת חמד לשבת בה. קרוב לחמארה של שישקו, פורט סעיד, הר סיני ושאר הדברים המרכזיים והמגניבים שיש שם באזור. אוויר נעים, החצר הסגורה של החניון הגדול (של בית הכנסת הגדול) מספקת פרטיות אינטימית למרות שלמעשה אתם לכודים עם עוד המוני אנשים בסמטא צרה של מגניבות.

למרות שכל מה שטעיתי היו הירקות הנ"ל - אני מאמי שמי שמוציא צלחת מוקפדת וטעימה כ"כ יכול לעשות עוד כמה דברים טובים, ואפילו יותר.

נ.ב. בחלל של סנטה קתרינה יש טאבון עצום.

חומוס (פלאפל) חסוני - מנחם בגין 48

מנחם בגין 48 היא כתובת בהתעוררות.
כרגע בונים בצמוד לחומוס חסוני סניף של ארומה (על חורבותיו של מקום ההציע עופות בגריל), בזמן שבבניין המרוחק של קומפלקס המגדלים (קאטלק מגדלים, 15 קומות כולה) בונים מלון עסקים עם הפנים לחו"ל.

ולא שזה החומוס היחיד בסביבה. במרחק מספר מטרים מחומוס חסוני נמצא הסניף התל אביבי  של אבו מרון, וע"פ מידת ההתרחקות נמצאים בהדונס, פלאפל בריבוע, נחמני, באסם, אבו איברהים, אליהו, אבו אדהם ואפילו גרגר הזהב וחומוס הכרם עדיין נמצאים במרחק הליכה סביר.

ולמה אני טורח למנות את כל האפשרויות בסביבה?
יופי, אני שמח ששאלתם!

מנה של חומוס משולש בחומוס פלאפל חסוני

כעיקרון מדובר בחומוס טוב.
החומוס הנקי מצויין, המסבחה טובה מאוד, הפול קצת חלש אבל הטחינה מפצה על זה, ואפילו רוטב ה-תטבילה מושלם.
ועדיין, מדובר בחומוס שכיף לאכול בתור ברירת מחדל, הוא קרוב, הוא זול, יש במקום מבחר (נורמטיבי לסוג העסק) מנות טובות ופשוטות ואפילו עסקית של 33ש"ח שבה נותנים לכם כ"כ הרבה אוכל (חומוס, צ'יפס, פלאפל, סלט וכו') שכבר לא נעים.
עם כל זאת, לפעמים עדיף ללכת לאנשהו כדי להתפנק על חומוס שהוא באמת מדהים, ולא סתם טעים, לפעמים ככה.
זה עניין אישי, כל אחד והבחירות שלו, במיוחד שלי כרגע עדיף לא לאכול חומוסים עקב ניסיון לקצץ בכמות השומנים מן הצומח.


בלי שום קשר - החומוס הוא בעל ותק, מדובר במותג שהיה לשעבר ברחוב בן-צבי 38 (סמוך ליפו), ואף היה לפני כן בחולון (ע"פ קולגה) ויש אף טוענים שהוא מקורב אל הקלבוני המקורי, שזה כבר מוסיף הרבה כבוד.


שורה תחתונה:
תמחור: הגיוני
ניקיון: מוקפד
עיצוב: הכי פשוט
שירות: מחוייך ולבבי

סאלוף ובניו או "איך הפסקתי לאכול והתחלתי להתגעגע לתימן"

מאת Beefgallo & Sabib:

הפוסט הבא שובר את הסדר ההגיוני הנהוג כאן בדרך כלל.

הסיבה לכך שהוא נכתב במספר חלקים וע"י שני אנשים; בייחוד כיוון שמדובר במקום שעדיין חווה קשיי השקה וגדילה.

אי לכך - ניסינו להיות יותר הגונים ולתת למקום הזדמנות במספר פעמים ובעזרת רשמים של סועדים שונים.

פטריות חמות וטחינה קרירה

התחלה:

סיבת ההתרגשות העיקרית שלי ושל מכרי שהלך איתי לאכול בסלוף ובניו הייתה מהמיקום הנוח.
הייתי מספר פעמים בסאלוף בשוק פתח תקווה והחוויה של תמיד הייתה מאוד מוצלחת, אבל זה אפשרי עבורי רק בימי שישי בצהריים הלוהטים ומצריך נסיעה לפתח תקווה. 
אבל הלב דורש לחוח.

עוד סיבה, הייתה העובדה שבסלוף ובניו יש מבצע של 50% הנחה עד השעה שמונה בערב. 

אודה מראש שלא לקחתי לחוח, כי הוא לא הופיע בתפריט כפריט נפרד, אני מאמינה שמקבלים אותו עם חומוס ולא רציתי חומוס באותו רגע.

הזמנתי קובנה קטנה וטעימה שלא איכזבה, סלט פטריות חם וטחינה. הכל היה טעים ונחמד.
מכרי הזמין מלוואח שהיה לו גם נחמד. ואז גם קובנה כי שלי נראתה כ"כ טוב שהוא גם רצה, וגם הוא לא התאכזב. 
כמו כן שתיתי גולדסטאר.

השעה הייתה שבע וקצת בערב, והמקום התחיל להתמלא והיה חשוך, הומה ועם מוזיקה חזקה מאוד. אמנם אוכל טעים זה מספיק ולא באמת צריך להשתמש בחוש השמיעה 
והראייה כדי להנות ממנו, אבל לפעמים נחמד פשוט לדעת שאתה יכול, אם תצטרך. מצד שני, שמתי לב שבהרבה מקומות בתל אביב (ובערים אחרות גם כן) שבהם מוכרים  גם אלכוהול נוטים להחשיך כשמחשיך בחוץ, מעין סימן עבורנו לעבור להיות פרסונת הערב\לילה המשוחררת שמתחבאת בתוכנו כשאנחנו עמלים (לא פיזית, חלילה) מול מחשבינו לאורך היום הארוך והמואר במשרד הממוזג.

הקובנות והסלטים נגמרו די מהר, ולא הייתי מספיק רעבה כדי להזמין גם ג'חנון\מרק\חומוס או כל דבר אחרי שרציתי רק לטעום. זה נוח כשיש הרבה חברים ללכת איתם למקומות.

במעמד קבלת החשבון, הסתבר שסלט הפטריות משום מה לא שייך לדברים שיש עליהם 50% הנחה, מה שהיה מוזר וטיפה מבאס (לא כי ההפרש היה ענק, למרות שהמנות לא מאוד זולות במחירן המקורי) אלא כי זה מוזר שהם לא מציינים את זה, ושזה ככה בכלל.

המלצר ניסה להיות מאוד שירותי ואדיב אבל זה היה קצת קשה עם כמות האנשים. בשלב מסוים הובאו לנו צ'ייסרים של ערק על חשבון הבית - מחווה נחמדה ונפוצה באזור לצערי (או שמא?) ערק הוא אויבי המר, ומכרי גם לא שותה ערק, אז נאלצנו לדחות את המחווה וקיבלנו מבט תמה בתמורה. 

לסיכום, האוכל מוצלח, המחירים לא מאוד זולים, האווירה לא עממית אבל כן משקפת את האזור בו המקום נמצא, ומאוד רועש וחשוך. אלה דברים שקל לשפר, אם הם בכלל מפריעים לעוד מישהו חוץ ממני.

חזרה לפתח תקווה. (או לשוק התקווה, גם שם יש סניף של הסאלוף, אבל עוד לא יצא לי להיות שם כי ההגעה לשם בתחבורה ציבורית לא מאוד נוחה עבורי, אבל זה עוד יקרה)

חומוס גרגרים בטעם של פעם

התחלה חדשה:

הגענו אל המקום בצהריים שמשיים.
לא היה תור, והיו מספיק מקומות ישיבה בפנים היות והמקום נפתח לאחרונה.
לצערנו לא היה סלוף באותו רגע נתון (מעניין אם היו בנים באותו רגע, כי אחרת השם של המקום לא רלוונטי), אבל בכל זאת לא התייאשנו והוזמנו המנות הבאות:

1. חומוס - טעם ביתי, נחמד, עם חתיכות שום קצוץ גדולות, לא מנה שמגיעים במיוחד בשבילה אבל אחלה תוספת.
2. ג'חנון - שתי חתיכות עם טעם ומראה של קנוי \ מיקרו, לצד עגבניות מרוסקות מהמקרר וביצה סטנדרטית.
3. פטריות חמות - טעם לוואי מוזר.
4. צלוחית טחינה - אחלה שבעולם.
5. צלוחית ירקות און דה האוס - סבבה לגמרי.

קצת קשה לתת את הדעת ברצינות כשזה מגיע למקום על טהרת התימניות והוא מרגיש כאילו סתמי וטרנדי וחביב בלבד.
על פניו, נראה שאת אותה הארוחה אפשר היה להזמין גם בנאפיס, נרגילה ואפילו פיצה פרגו ושות'.

וכאן בדיוק נובע הקושי של לסקר מקום ברגע ההשקה: ייתכן והצוות הבין, השתכנע, השתנה לטובה או לרעה וכו'.
מכיוון שמקום טוב נמדד באחידות על פני זמן, נראה שמוטב לחזור אל המקום שוב כדי לתת ציון אמיתי, כי אי אפשר לשפוט.
ועם כל הכתוב לעיל - לא תמיד בא לחזור למקום שאיכזב אותך בזמן שכל הביקורות היללו. ואז גם נשארים עם מחשבה מטרידה, הייתכן ומבקרי מזון תל אביביים כותבים דברים סתם? או שאולי הם יאכלו כל דבר שיתנו להם ויכתבו כל קומוניקט שקיבלו במייל, אחד לאחד?

לאלוקים הפתרונים.
נשמח לשמוע חוות דעת אחרות מהשטח.
באהבה ובתאבון.

ג'חנון בטעם של מיקרו (במקור היו שתי יחידות)

לוקיישן: לא צריך להסביר את שוק לוינסקי

חלל: מושקע עם נגיעה של מוזנח

מזון:סבבה

שירות: חביב ואדיב

ניקיון: אחלה שבעולם (למעט המוזנח מלפני כמה שורות)

כתובת: נחלת בנימין 80

שעות פתיחה: א-ה' 11-24:00, ו' עד 18:00

יצירת קשר: 03-5221344

סלוף ובניו בפייסבוק

אבו שוקרי המקורי - אבו גוש

כשנכנסים אל מסעדת אבו שוקרי המקורי שבכפר אבו גוש - קל להתבלבל, או לחשוש שנכנסת אל האבו שוקרי הלא נכון.

למזלי, איך שנכנסתי למקום החדש (המקומות מתחלפים לאורך הכבישים בכפר) ראיתי את זיו פניו של סמי אבו שוקרי, שאותו כולם מכירים בתור אבו שוקרי המקורי מהפרסומות בטלויזיה.

רגוע שהגעתי למקום הנכון, או אחד מהמקומות - זה הרי לא באמת משנה כל עוד טעים, התיישבתי והזמנתי.

תוך רגעיים מספר הגיעו לשולחן המנות המבוקשות.

אני לא אמשוך את הסיפור הזה בזנב ואספר בקצרה שהחומוס הרגיש לי לא משהו (הבת זוג דווקא התלהבה, וכידוע חומוס הוא מאוד סובייקטיבי), הצ'יפס היה לא מוכן, ובין כל הדברים שיצאו לשולחן היחידי שבאמת הרגיש משהו מיוחד היה החריף.

למרות שנראה לעין כי קטלתי את הביקור, בת הזוג ממש אהבה את החומוס, אז לכו תדעו.
ייתכן ולא היה כזה נורא חוץ מהצ'יפס הנא.
הייתי ממליץ לכם ללכת לנסות לבד, ולא להאשים אותי אם לא אהבתם.
אם כן אז יאללה, אני מחכה.