בכור את שושי (סניף יד חרוצים)

כמנהגי לאחרונה, החלטתי לאכול ארוחת צהריים בריאה.
ירקות הם בריאים, נכון? אז הלכתי לאכול תבשיל ירקות על קוסקוס.

למעשה, ביקשתי על חצי אורז וחצי קוסקוס, אבל קיבלתי רק את השני, וגם הוא היה מבושל יתר על המידה, דייסתי, כמו הירקות, קצת לא נעים לשעת צהריים שהיא למעשה בוקר, גם הירקות בושלו יתר על המידה.

בכל מקרה:
לשולחן הגיעה מלצרית ממש נחמדה (ומבולבלת) ששכחה את השתיה, את ההזמנה, והביאה לנו צלוחית פינוק של תבשיל בקר ושעועית (שני טבעונים, שהזמינו מנות טבעוניות, אבל זו כבר לא אשמתה).
בעבר המקום היה דופק טוב יותר, ולא דופק את הלקוח.

קוסקוס, ירקות, צ'רשי ועוד.

עם כל האמור לעיל - היה טעים.
מושי, מעיך, לעיס, דייסתי, ועדיין, הטעם היה טוב.
אה, ועוד נקודה - הפעם מהעבר: אם אתם רוצים לוודא מה אתם אוכלים, תעשו לעצמכם טובה ותסבירו למלצרית בדיוק מה הולך. פעם לקחתי מהם שתי מנות שעועית צמחוניות, ובדיעבד התברר שהשעועית מבושלת ממילא עם גושי בקר עצומים, והצמחונות של המנה היא שלא מוציאים לכם אותם מהסיר לצלחת. סתם שתדעו, אם אתם מנסים להמנע או משהו.

בסה"כ מדובר במסעדת פועלים לא רעה שמשחקת על עניין האוכל הביתי די טוב, אז אם אתם בסביבה וזה.
וגם: היה מלון לקינוח! (על חשבון הבית)

זגורי והמלביה

זגורי

מקום של כריכים מרוקאים וקוסקוס.

הכריכים מגיעים בחצי חלה ומספקים ארוחה די משביעה עבור אדם אחד. זה עולה 25 שקלים לכריך.

יש גם קוסקוס שהוא מנה גדולה יותר, עם ירקות ומרק ואפשר גם קציצות להבנתי, ועולה קצת יותר (37? 32?). לא ניסיתי אותו.

בתפריט יש כמה סוגי כריכים - אניטה - תפו"א, טונה, ביצה קשה, גזר מבושל ומלפפון חמוץ עם עריסה, לימון כבוש ורוטב דלעת. ג'ורג'ט - שקשוקה עם 2 ביצים, ירקות פרוסים וטחינה נענע ופלפלים חריפים קלויים. מסעוד  - תפו"א, טונה, ביצה קשה, ממרח זיתים שחורים, פסטו כוסברה ומטבוחה. יוסף - חביתה עם כוסברה, פטרוזיליה ובצל ירוק, ירקות טריים, עריסה, ממרח זיתים שחורים וטחינה נענע ופלפלים קלויים.

היינו שני אנשים והזמנו כריך אניטה (בלי ביצה) וכריך מסעוד וחלקנו כדי לטעום מגוון רחב יותר (מכריך אחד).

האניטה היה מאוד טעים, שילוב הלימון והטונה טעים במיוחד (בדומה לסנדביץ' טוניסאי, אני משערת, עוד לא יצא לי לטעום) החלה רכה וטעימה והרבה יותר מוצלחת מהבגט שקיים במקומות מקבילים הרבה פעמים. אני עדיין חולמת על פריקסה.

המסעוד היה מאוד נחמד גם הוא, קצת פחות הלהיב אותי טפנד הזיתים (לעומת מממרח הלימון הכבוש והדלעת שהיו פחות רגילים ומוכרים).

יש מקום לבערך שישה אנשים, אז כדאי לקוות שיש מקום כשאתם באים לשם, או שתצטרכו לחכות (או ללכת לאנשהו אחר). הממרחים מוכנים במקום וטריים, היינו צריכים לחכות שניה לפסטו שיהיה מוכן.


יש כלמיני תמונות של המזונות במקום בעמוד הפייסבוק של זגורי.

כתובת: דיזינגוף 132, תל אביב

המלביה

אני אוהבת את הקונספט של מלבי, גוש דייסתי ומתוק עם תוספות. אבל אני מאוד לא אוהבת מי ורדים. לכן אני לא אוכלת מלבי. במלביה אפשר לקבל מלבי בלי מי ורדים, כי הם מוסיפים אותם בעת ההגשה.

כמו כן, יש שם מלבי טבעוני, למעוניינים.

יש ארבעה סוגי סירופים, וכולם ורודים, אני מניחה שעבור המראה האותנטי. אני טעמתי סירופ קרמל, וזה היה סבבה לגמרי. יש גם הל ולימון, וניל וקינמון ועוד משהו ששכחתי מהו.

בתוספות יש קוקוס, בוטנים, בוטנים מסוכרים וקראמבל (לא טבעוני). יש גם קפה בחינם, והוא סבבה.

לקחתי מלבי לא טבעוני, עם סירופ קרמל, תוספות קוקוס וקראמבל וקפה קטן בחינם.

מי שאכל איתי, לקח מלבי טבעוני עם סירופ לימון והל, ואז עוד אחד עם סירופ וניל וקינמון ואמר שהוניל והקינמון יותר טעים. למרות שגם הלימון וההל היה טעים (הרי הוא לקח עוד אחד...).

המלבי היה לי מאוד טעים. אבל משום מה נראה לי שתיאורטית יש מלבי טעים יותר, אני לא מומחה ולא טעמתי מלא. סתם תחושה. הוא גם די זול – 10 שקלים לאחד. ובא בכוס זכוכית, שזה הרבה יותר נחמד מאשר כוס פלסטיק. וגם כפית לא מפלסטיק. חווית אכילה נחמדה יותר מהרגיל.

שקלתי לקחת עוד מלבי כי היה טעים וזול, אבל אחרי הכריך ממקודם, כבר לא היה לי מקום.

אין תמונות, אבל המלבי נראה כמו מלבי, רק בכוסות זכוכית וכפיות ממתכת.

כתובת: גדרה 28, תל אביב

טאג'ין: צהריים בהודו \ עוף

בעבר כבר סיפרתי לכם על טאג'ין, מקום נחמד ברחוב המסגר המציע שפע של תבשילים, מנות גריל, תוספות חמות וגיוון יום יומי במנות המוצעות מתוך ויטרינת סירים ענקית.
לאחרונה בטאג'ין צירפו למלאי מנות עוף מהמטבח ההודי, המגיעות לפעמים בצורת פיסות חזה עוף ולפעמים בשיפודים.
העוף מושרה ברוטב טיקה, עשוי על הגריל עד לעסיסיות הנכונה וממתין לבאים, זוהר בצבעים טעימים.

חזה עוף בטיקה, צ'יפס ביתי גדול, אורז לבן.

בביקור הראשון בו אכלתי את המנה הזו (התמונה למטה) העמסתי גם דברים אחרים כדי לא להתאכזב ולהשאר רעב.
תוכלו לראות שם קוסקוס עם ירקות, אורז לבן, תפוחי אדמה צעירים עם רוטב עגבניות, צ'יפס ביתי דקיק, וחזה עוף בגריל.
ברגע שנגסתי בשיפוד הראשון - הבנתי שהיה לי עדיף אם כל הצלחת הזו הייתה מלאה בשיפודים קטנים, אדומים ומדהימים.

קוסקוס ירקות, חזה עוף בגריל, שיפודי צ'יקן טיקה, צ'יפס פרוס לרוחב, תפוח אדמה ברוטב עגבניות כלשהו, אורז לבן.

לסיכום הפוסט הקצרצר הזה. אם אתם באזור המסגר ובא לכם טאץ' הודי (או סתם להעמיס מלא אוכל בסגנון ביתי) אל תשכחו את הטאג'ין, הוא גועש על האש, ממתין רק לכם.
השתיה אגב תעלה לכם אותו דבר בין אם היא בפחית או בבקבוק של חצי ליטר, אז אל תישארו צמאים סתם, חבל.

להזמין את האוכל של אמא

קוסקוס בשר (מעורבב, עם הבשר למטה)

גולאש על אורז לבן

גולאש באריזת פלסטיק

כנראה שזה נכון מה שאומרים על האוכל של אמא. כשגרים בבית של ההורים לא יודעים להעריך מספיק את האוכל של אמא, אבל ברגע שיוצאים החוצה, הגעגועים צפים.
גם אם מדובר באבא בשלן, או בשני הורים שלא יודעים לבשל או באפס הורים [סורי], כשעוברים לגור מחוץ לקן ההורים, אחרי אינספור מגשי פיצה ואפילו ההמבורגרים הכי איכותיים שיש, עדיין מתגעגעים לבישול הביתי.

אמא שלי לא הבשלנית הכי גדולה שיש, זה לא שהיא לא מסוגלת לבשל טעים, היא פשוט מתעצלת ולא ממש אוהבת לבלות בין כותלי המטבח. כשאני מדמיינת לעצמי פעמים רבות אוכל ביתי, תבשילים ובישולים חמים, אני לא חושבת על העוף ותפוחי האדמה בשישי [כל שישי, זה מה שנהוג לאכול בבית הוריי], אני מדמיינת סירים מלאים בירקות מבושלים, בקר רך, ציר בקר סמיך וקצת מקורמל, בטטה מתוקה, קוסקוס, אורז, מרקים [אמא שלי דווקא אלופה כשזה נוגע למרקים], קציצות ברוטב [גם הקציצות שלה מעולות], אפונה, שעועית ושאר הקטניות ועוד. כן, למרות שלא גדלתי על כל המרכיבים האלה, החך והבטן שלי יודעים שמדובר באוכל הכי טעים ואיכותי בעולם.

"המטבחון" הוקמו כנראה על מנת להקנות לכל אלה שלא מכירים מטעמים אלה, חוויה אותנטית של אוכל של בית ולכל אלה שכן גדלו על הריחות והטעמים האלה וכבר לא גרים אצל ההורים, את ההזדמנות להישאר בתל אביב ועדיין להרגיש בבית.

למרות שלא טעמתי את כל המאכלים שלהם, אני יודעת להגיד שמדובר באחד המטבחים הכי טובים בתל אביב שעושים אוכל מכל הלב. איך אפשר לדעת? מדובר באוכל פשוט וטעים. כל כך טעים שאתה מסוגל [או אני לפחות] להזמין את אותה מנה פעם אחר פעם אחר פעם ולא להתאכזב/לרצות לגוון. אולי אני חד גונית ואולי אני באמת פוחדת להתאכזב [מלהזמין מנות אחרות] אבל אני מאמינה שהמקום הזה יהיה קיים עוד הרבה שנים ולי יש את הזמן ליהנות ולמצות כמו שצריך כל מנה ומנה.

את מנת הדגל שלהם [מבחינתי לפחות], הגולש, אי אפשר שלא לאהוב. מדובר בתבשיל סמיך המכיל שלל ירקות מבושלים וחתיכות נאות של בקר שמן. אמנם אפשר היה להחליף את הבשר השמן בבקר שהם מביאים עם הקוסקוס בקר, אבל זה לא בהכרח גורע מהחוויה. בסופו של דבר, גולש אמור להכיל בשר בקר שמן והמטבחון כנראה לא רוצים להיות אלה שמשנים את החוקים.

גם הקוסקוס בשר שלהם עשוי כמו שצריך – רק עצה שלי, ערבבו את הקוסקוס טוב טוב עם הרוטב של הבשר, אחרת הוא יהיה יבש וחבל. כמו שהזכרתי מקודם, מדובר בבשר הרבה פחות שומני מזה של הגולש וטעים לא פחות.

מרקים מתחלפים – אני אגיד לכם את האמת, אני לא זוכרת איך קוראים למרק שאכלתי שם. אבל הוא היה אחד הדברים היותר טעימים שנכנסו לי לפה. זה היה יחסית מזמן אז חוץ משעועית ואולי עדשים, אני לא זוכרת עוד מרכיבים שהיו שם. מכירים את סופיצה? המרקים שלהם לא מגיעים לקרסוליים של המטבחון.

מנת פתיחה: לביבות בטטה אפויה עם רוטב שמנת ועירית – מנה שקצת אכזבה אותי. אין כמו לטבול דברים מטוגנים בשמנת ועירית, מדובר בשילוב מנצח. למרות שכתוב "בטטה אפויה", הראש שלי עדיין תרגם את זה למנה מטוגנת, או לפחות קריספית במקומות הנכונים. אך לא כך היה הדבר. הלביבות היו אמנם אפויות, אבל יחד עם זאת די רטובות ופלאפיות, מה שקצת הרס לטעמי.

בפעם האחרונה שהזמנו מהם הביתה, קבלנו כדורי שוקולד על חשבון הבית. לא ברור לי מה עשינו שהגיע לנו כל הטוב הזה, אבל לא העזנו להתלונן או לשאול למה. למען האמת הם לא היו כדורי השוקולד הכי טובים שאכלנו, הם הגיעו קצת לא עשויים וגם די קטנים, אבל בתכלס בשביל 12 ש"ח אי אפשר לצפות ליותר.