חומוס טחונוס | מנחם בגין 78, תל אביב

טחונוס הינו מקום חדש ומעניין שנפתח לא מכבר, לקח לי לא מעט זמן להצליח לאכול שם צהריים, אבל זה בגלל שאני לא הייתי בסדר, באמת, הייתי צריך להתאמץ יותר.

כבר מהניגוב הראשון החומוס עשה רושם מצויין.
אפילו לפני זה הגיעו חמוצי הבית והם היו להיט לא נורמלי.
אחרי זה התחילו הגיוליים הקטנים, אבל עדיין היה בסדר. למשל: פיזרו כמון מעל המנה, אבל הוא היה מריר ולא תרם.
אחרי זה שמתי לב שהנוזלים של הפול והגרגירים הרטיבו לי את המנה עד מאוד.

הארוחה הסתיימה בהרגשה מעורבת.
מצד אחד היה טעים, מצד שני היו דברים שהפריעו.
בגדול הייתי אומר שזה מקום עם הרבה פוטנציאל ועם קצת שפשוף הם יוכלו להגיע לנחלה.
הסטטיסטיקה של מקומות קטנים (המקום הזה די קטן) היא לרעתם, אז אני באמת מאחל להם בהצלחה ואנסה להגיע מדי פעם ולתת את חלקי לקהילת החומוס.

חומוס, פול, גרגירים וטחינה

אווירה - קטן וצפוף, מרגיש קצת כמו מערה אבל יוצר חוויה ביתית
אוכל - טעים עם מקום לשיפורים
מחיר - עממי
ניקיון - ניכר
שירות - אישי וחביב מאוד

חומוס אבו מרון | מנחם בגין 48

הכל התחיל בציפיה ארוכה.

החבר'ה שבאו לפתוח את חומוסיית אבו מרון (שבחיפה נחשבת למיתולוגית) כאן בתל אביב נתקלו בקשיים.

במשך כמה ימים אפילו אפשר היה לראות אותם יושבים מבואסים בסניף וממתינים לרשיונות כלשהם.

הייתי יוצא להפסקות סיגריה ושואל אותם מתי פותחים והתשובה הייתה שוואללה ממש עוד מעט.

אחרי זה היה השלב של האזהרות.

ביום הראשון שלהם מלא אנשים חזרו וסיפרו סיפורי אכזבה מרים. הפיתות קרות, החומוס מבאס, כל מיני עלילות.

אבל אני בתור אכלן ותיק יודע שלא סומכים על טעמים של אחרים וגם שלכל מקום מגיעה תקופת הרצה, עד שמוצאים את כל הטעמים הנכונים, שהשירות מתיישב כמו שצריך, שעובדי המטבח מתרגלים וכו'.

בסוף היה השלב של הטעימות.

בהתחלה היה סביר, לא נפילה ולא סוף העולם. אחרי יום יומיים עוד טעימה ופתאום הכל משתפר.

בין לבין נקודת האור הייתה הפול. הפול אצל אבו מרון התל אביביים תמיד מנצח ובגדול.

מעל זה, בנוסף, מנת צ'יפס הבית, המפורסמת מחיפה, צ'יפס שמנים ויפים בטיגון כפול, עם קצת חריפות ושום לימון, הרבה פטרוזיליה מעל והבזק של סומאק, רק הריח שלו יכול להרוג, והטעם הוא זה שמביא את הגופה לגן עדן.

יצא שאני אוכל שם לפחות פעם בשבוע, הרמה מספיק גבוה כדי לא להרחיק לכת עד המתחרים (אפילו שיש רבים וטובים).

בגדול, אחלה חומוסיה, לאוהבי היציקה האוורירית עם כמויות השמן הנדיבות, בטמפרטורת החדר כשהחימום מגיע מהגרגירים והפול. רטבי הבית (פלפל ירוק חריף ושום לימון - כאשר הדגש הוא בעיקר על השום) משדרגים כל דבר ללא היכר, אפילו אם תרימו אבן מהרצפה היא תהיה טעימה ברמות.

הפיתות שלא כמו שציינו החברים המלעיזים - תמיד טריות ורכות, לפעמים גם עושים להן מכת חום קטנה (שניה או שתיים) לפני ההגשה, בשבל הפינוק.

אבל חלאס עם הדיבורים, בואו תראו איזה תמונות צילמתי מאז הפתיחה ועד היום.

אתם עוד תלקקו את המסך.

כתובת: מנחם בגין 48, תל אביב.

תמחור: עממי

ניקיון: יסודי, מצוחצח ומבריק

שירות: מחוייך, מפנק, זוכרים לקוחות חוזרים

תפריט: בסיסי, מנות חומוסיה קלאסיות

סעיד המקורי מעכו - השיבה

מדי פעם אני חוזר לסניף של סעיד המקורי מעכו ברחוב מנחם בגין בת"א.
לא בגלל הטעם חלילה, מדובר באוכל בינוני עד סביר. הסיבה היא נוכחותם של שומרי קשרות, או סתם העובדה שלפעמים אתה נופל על האזור הזה וחייב לאכול משהו מיד.
המנות של סעיד בעיקר מצטלמות יפה, ולהלן ההוכחה:

צ'יפס, פלאפל, קצת קטשופ של אסם.

חומוס סופר פוטוגני עם טעם שרק הטחינה יכולה להציל.

סלט זה סלט, אבל שלהם לא רע בכלל.

אז כן, האוכל יכול להיות לא רע לפעמים, אבל אני לא בא לסעיד בשביל החומוס. זה עצוב כי אחרי הכל המותג של סעיד הוא חומוס. לפעמים הוא טוב, אל תבינו אותי לא נכון, אבל לא מסוג המקומות שמצדק עלייה לרגל, או אפילו לרדת מהאוטובוס אם אתם עוברים ליד.
לעומת זאת, אם אתם בסביבה, תבואו, אולי תיפלו על יום ממש טוב.

החומוס הטוב בעיר

זה לא סוד, אני חובב חומוס.

לא בדיוק חובב, יותר מטורף.

אני יכול להתקיים על חומוס, ואם היו מספיק חומוסים טובים בסביבה, סביר להניח שהייתי זונח לגמרי כל תזונה בשרית, או כל דבר אחר. טוב, אולי רק פיצה או סביח או שניהם.

בכל מקרה, אז חומוס, אני מאוד אוהב אותו, ודווקא יש באזור הלא רחוק כמה חומוסיות לא רעות - בהסתייגות:

• חומוס סעיד המקורי מעכו
• בית החומוס והפול (חשמונאים)
• בית החומוס (של נאדים, באזור המסגר \ בן אביגדור)
• אבו אדהאם
• חומוס אסף

יש גם את פינתי במנחם בגין, אבל אף פעם לא אכלתי שם אז אני לא יכול להתחיל לספר לכם עליו שקרים.

בעצם יש גם את בהדונס על תחילת המסגר.

בכל מקרה, אני רוצה להתחיל ההתחלה ולסיים בסוף, והסיבה היא שהסוף (חומוס אסף) הוא לדעתי החומוס הטוב בעיר.

אני לא אומר את המילים האלה סתם. אזור 03 עתיר חומוסיות, במיוחד בת"א-יפו.

יכולתי לספר לכם בקלות על האחים קלבוני המחודש ברחוב יפת (שעושה חומוס כמעט נטול טחינה וטעם), יכולתי גם לספר על דני פול שלפעמים אתה מגיע אליו ואתה מקבל משהו מדהים, ולפעמים אתה מקבל אכזבה עם פיתה קרה.

לא משנה, אני אנסה להתחיל מחדש.

חומוס אסף:

לא יודע מה טוב כ"כ בסניף שלהם בחשמונאים, אבל הוא טוב.

אולי הוא טוב כי כל החומוסיות האחרות בסביבה מזייפות, אולי הוא טוב כי אבו אדהאם זה כבר לא מה שהיה פעם (האכזבה הענקית שנחלתי בסניף החדש בבן יהודה קצת הרסה לי את החיים), ואולי בעצם הוא טוב כי הוא פשוט טוב.

• חומוס סעיד המקורי מעכו - יש ימים טובים, אבל יש בעיקר ימים רעים שהפיתה הנוראית עושה עוול לחומוס שהוא גם ככה גבולי. המסבחה עלולה להיות גאונית לפעמים, אבל כאמור ברוב הפעמים האוכל שם הוא סוג של סגירת פינה כשממש רעבים ורוצים לרצות את כולם כולל את שומרי הכשרות.
• בית החומוס והפול (חשמונאים) - מנה בינונית, לא מיוחדת, סגירת פינה נוספת, ועדיף לבוא כשלא מפוצץ כי אז גם השירות גרוע.
• בית החומוס (של נאדים, באזור המסגר \ בן אביגדור), לפעמים ממש טעים, לפעמים חמוץ על גבול המקולקל. אכלתי שם במשך שנה אחת רצופה לפחות שלוש פעמים בשבוע, אבל זה נגמר כי האיכות ירדה. הצ'יפס הביתי אגב שווה את ההליכה.
• אבו אדהאם - טעים מאוד, משחתי עדין, יש ריפיל, הטעם מיוחד (רק אבו דאבי מתקרבים לטעם וגם זה בגלל שהם ברחו עם המתכון, לא?).
• חומוס אסף - כאמור, אם הייתי יכול לבחור ללכת לאבו אדהם או לאסף, הייתי בוחר באסף. רק בשביל החומוס. גם היחס לא רע אגב. אני לא יודע איפה בדיוק להתחיל לתאר את מה שקורה שם.

סליחה שחפרתי, אבל באמת, ההתרשמויות הקטנות האלה יכולות להציל חיים של חומוסולוג.

אגב, הצעת שיפור:

אם סעיד המקורי מעכו היו קונים פיתות חמות וטריות ורכות מפלאפל ג'ינה הסמוכים שאופים אותן במקום - זה היה מעיף את המנה שלהם למקומות אחרים.