ג'פניקה - נותנת שיעורים בשירות גרוע

שירות המשלוחים של ג'פניקה גרוע, זה לא חדש לי.
הצטברו לי כבר שני 'פיצויים' בדמות פוטומאקי לבחירה ואינסייד אאוט לבחירה בגלל העניין הזה.
לכן כשחזרתי הביתה עם קרייבינג סושי היסטרי ניסיתי למצוא פתרונות חלופיים,
אבל מה לעשות ששני רולים ללא תשלום = אוכל בחינם = לא משהו שאני יודעת לוותר עליו (בד"כ).
וכך יצא שבעשרים לשמונה בערך בערך הזמנתי לי ולזללן השני חמישה רולים (שניים על חשבון הבית) ומרק מיסו.

להפתעתי הרבה השליח הגיע תוך 40 דקות בלבד! מפתיע מאוד וסבבה לחלוטין.
ישבנו לשולחן הסלון עם פרק של סאות'פארק בהיכון, הוא אחראי משקאות ואני אחראית חלוקה וסידור של המנות.
אני פותחת את השקית ו-שוק טוטאלי (לא באמת) שניים מתוך חמשת הרולים שהזמנו הכילו רכיבים אחרים לחלוטין ממה שרצינו, כאלו גם שאנחנו ממש לא אוכלות (טונה, גזר, אושינקו פיכס וכו').

התקשרתי ל3636* (שירות הלקוחות המופלא של ג'פניקה) שם דיברתי עם ילד בן 15 בעל דיקציה לא קיימת שבמשך חמש דקות שאל אותי מספר פעמים למספר הטלפון שלי וטען הוא לא מוצא את ההזמנה שלי במערכת.
כשלבסוף התגלתה ההזמנה החמקמקה, הדבר ראשון שנשאלתי הוא: 'איך זה?'
כאילו אני אמורה לדעת למה הכניסו מנה X לשקית במקום Y.

אחרי שעברנו את עצם הגעת מנות לא נכונות עברנו לשלב התחקור. הוא שאל מה הזמנתי בדיוק, ותוך כדי השווה עם ההזמנה כדי להוכיח שהוא יודע. אחרי שהוכחתי שגם אני יודעת תוחקרתי על מה מכילים בדיוק הרולים השגויים שהגיעו ובמקום מה הם הגיעו.

'טוב, אז כפיצוי אשלח לך שוב את הרולים שהגיעו לא נכון, אבל אל תאכלו את הרולים השגויים והשיבו אותם בשלמותם לשליח שיגיע', זה מה שהבחור היה אומר אם היתה לו דיקציה ויכולת התנסחות. כאמור, לא היתה לו ולכן נאלצתי לפרש את דבריו ולהסכים, אך לציין שאין מדובר בפיצוי הולם על כך שבמקום לחכות שעה לאוכל אני נאלצת לחכות כבר קרוב לשעתיים. לא נמסרה שום הבטחה מצידו לנסות לזרז את המשלוח של המנות החסרות.

אילוסטרציה. למצלומים אין קשר לפוסט.

שעה אחר כך, אין רול ואין עונה.
אני מתקשרת שוב ומדברת עם גברת חביבה אחרת שמתנצלת אבל אומרת "ככה זה שעה עמוסה"
אני מסבירה לה שכלקוחה שמחכה כבר שעה למשלוח חוזר בשל טעות של המסעדה לא ממש מעניין אותי שזו שעה עמוסה.
היא מבטיחה לי שהשליח כבר בדרך.

שתי דקות לאחר מכן אני מקבלת שיחה מהבחור הקודם, הוא שואל אם כבר הגיע השליח. אני עונה שלא, אבל לדבריה של גברת חביבה במוקד הוא אמור להיות בדרך. הוא אומר שיברר ויחזור. אם השליח בדרך מוזר לי שיש לו צורך לברר ולחזור.

דקה אחר כך הוא מתקשר ושואל אותי על פירוט ההזמנה שוב. אני שואלת אותו אם המשלוח כבר יצא או לא, הוא מבולבל ומבלבל במוח על משהו בסגנון 'כנראה היתה טעות בכתובת המשלוח' ושואל אותי שוב לרכיבי ההזמנה 'אני מוציא לך את זה עכשיו!' כאילו הוא עצמו ילך למסעדה בירמיהו ויוודא שהמנות הנכונות נכנסות לשקית הנכונה ועולות על הקטנוע הנכון.

הפיוז האחרון שלי קופץ ואני אומרת לו שאני רוצה זיכוי על הארוחה, אין לי חשק לחכות עוד שעה לאוכל שהזמנתי לפני שעתיים. הוא מציע לזכות אותי על שני הרולים איתם פישלו. אבל ראבאק אני לא מוכנה לשלם על הסושי שמתחמצן לו על שולחן הסלון ומחכה לחבריו הרולים החסרים שיצטרפו לסעודה.

הוא ממשיך להתעקש שישלח לי עכשיו ואני מתעקשת שהם כבר הגזימו ועברו כל גבול.
הוא מדבר עם אחראי ומדווח לי שהם מוכנים להשאיר בידי את הרולים שכבר קיבלנו ולהשאיר לי 50 שקלים פיצוי להזמנה הבאה.
אני מסבירה לו שלא תהיה הזמנה הבאה.

הוא מדבר שוב עם אחראי משמרת ערטילאי כלשהו (כנראה הלך לקחת שלוק מהתמי4), חוזר ומסביר לי שהם מוכנים לבטל את ההזמנה רק לאחר ששליח יבוא לאסוף את המנות שלא נאכלו וישיב אותן לסניף. כאילו בזבזתי את זמני וזמנו וניסיתי לשדוד אותם ולקבל סושי מחורבן בחינם. יאללה, בואו לקחת אני אומרת. השעה כבר עשר וקצת בלילה.

באחת עשרה אני מתקשרת לג'פניקה להגיד שלא נחכה לנצח לשליח שלהם שיבוא לאסוף את המנות שלא נאכלו מפאת השירות העלוב שלהם ואני מבקשת לוודא שאקבל את הזיכוי. חמש דקות אחר כך השליח בדלת.

ג'פניקה יקרים, לא רק שלא סיפקתם שירות שהוא כל כך בסיסי - משלוח סושי, בגבולות ת"א, בזמן סביר ובאיכות סבירה,
 הצלחתם גם להרוס לי ערב שלם עם טלפונים, תסכול ועצבים.

תקלות בשירות קורות בכל יום בכל מסעדה (אני יודעת, גם אני עבדתי בכאלו),
השאלה היא מה עושים אחרי שהתגלתה תקלה, ואיזה יחס מקבל הלקוח.
במקרה שלי יצרתם שרשרת תקלות שכבר לא ניתן היה לתקן.
באשר ליחס - שירות הלקוחות של ג'פניקה פקפק באמינותי כלקוח מתחילת התקלה בשירות ועד סופה: הצורך לפרט את רכיבי המנות שהגיעו במקום המנות הנכונות, להדגיש כי אני מבינה שעליי להחזירן בשלמותן לשליח תמורת רולים חלופיים עם מרכיבים נכונים, ולחכות לשליח שיקח את המנות כדי לבטל את החיוב עבורן. יש לציין שהבחור שנתן לי שירות טלפוני לא התנצל אפילו פעם אחת על התקלות בשירות.

סושיות לא חסרות בת"א. רק אומרת.
אכלנו המבורגר בסוף. היה טעים.

אוכל ממש דוחה

לא נעים להגיד איכס על אוכל, אבל לפעמים פשוט חייבים.
לכל אחד יש סוגי מזון שגורמים לו לברוח או לרצות להקיא; אצלי מדובר במשפחת הבצליים ובדברים טחונים.
עירית אני עוד איכשהו מזיז עם המזלג, גם בצל שעבר בישול וטעמו אינו מורגש יכול לזוז הצידה. בשניה שטעם הבצל או הבצל הירוק או שאר קרוביהם השורשיים מגיעים ריחניים - אני מקבל רפלקס הקאה.

דברים טחונים כגון המבורגר ושלל קרובי משפחתו הקציצתיים גם גורמים לי לסלידה ולפעמים המראה והריח עושים לי בחילה.

מה מגעיל אתכם/ן?
אנינו רוצים לדעת, ועכשיו קל מתמיד להשאיר תגובה - ללא פרטים מזהים.

סעיד המקורי מעכו - השיבה

מדי פעם אני חוזר לסניף של סעיד המקורי מעכו ברחוב מנחם בגין בת"א.
לא בגלל הטעם חלילה, מדובר באוכל בינוני עד סביר. הסיבה היא נוכחותם של שומרי קשרות, או סתם העובדה שלפעמים אתה נופל על האזור הזה וחייב לאכול משהו מיד.
המנות של סעיד בעיקר מצטלמות יפה, ולהלן ההוכחה:

צ'יפס, פלאפל, קצת קטשופ של אסם.

חומוס סופר פוטוגני עם טעם שרק הטחינה יכולה להציל.

סלט זה סלט, אבל שלהם לא רע בכלל.

אז כן, האוכל יכול להיות לא רע לפעמים, אבל אני לא בא לסעיד בשביל החומוס. זה עצוב כי אחרי הכל המותג של סעיד הוא חומוס. לפעמים הוא טוב, אל תבינו אותי לא נכון, אבל לא מסוג המקומות שמצדק עלייה לרגל, או אפילו לרדת מהאוטובוס אם אתם עוברים ליד.
לעומת זאת, אם אתם בסביבה, תבואו, אולי תיפלו על יום ממש טוב.