גומבה תל אביב

מכירים את גומבה? יש מצב שלא.
אני לא הכרתי. לא הכרתי ואז פתאום גיליתי שיש להם כבר שלושה סניפים.
שלושתם מפוזרים באזורי תעשיה: קריית מטלון פתח תקווה, לזרוב ראשון לציון, ויגאל אלון תל אביב שהוא למעשה אזור שכולו משרדים, אז התאוריה שלי טיפה נשברת שם, אבל מקווה שאתם עוקבים אחרי הטרנד שאני מנסה לתאר.

בתמונה מטה תוכלו לראות:
1.אנטיפסטי פטריות צלויות בעלות סמלית של 25₪, אשר מוגש עם פרמז'ן, רוקט ותחמיץ בלסמי.
2. קנלוני בלנקו, בעלות של 53₪, ממולא בגבינת עיזים, פסטו, אגוזי מלך, וברוטב שמנת ופרמז'ן, מכוסה פרמז'ן מעל.
3. סודה.

קנלוני, פטריות, סודה.

אז רשמים מהמגש הנ"ל: טעים!!! טעים בטירוף למעשה. ניסיתי את מנת הקנלוני בשלוש הזדמנויות שונות, והיא הייתה מדהימה בכל פעם. ההבדל היחיד היה שבאחת הפעמים אגוזי המלך היו קצוצים גס יותר.
את הפטריות יצא לי לנסות פעמיים, טעם אחיד לחלוטין, טעים, וכמות שעולה על הנורמה למנות ראשונות.
אני חייב לחזור שניה לקנלוני, הוא ממש ממש טוב.

לגבי המקום עצמו: ההזמנה נעשית בדלפק אחד, קבלת המזון נעשית בדלפק אחר, ההגשה היא עצמית, כך גם ההושבה.
הסניף שביגאל אלון הינו רחב ידיים, ויש גם שולחנות מוצלים מחוץ למסעדה, העיצוב הוא תעשייתי, אך יש בו גם את הקירות הקלישאתיים של מוצרי מזון מאיטליה שיש במקומות שמתמחים במזון איטלקי, כאן ניתן גם לרכוש מהם.
בסניף המדובר קיים גם דלפק נוסף המציע משקאות אלכוהול, קינוחים ושתיה חמה. אין לי מושג אם זה חוזר על עצמו בסניפים אחרים, אבל אם אגיע אזכור לעדכן.

פיצה מרגריטה קלאסית.

ומנושא לנושא באותו נושא, למעלה תוכלו לראות פיצה מרגריטה (45₪), עם אדם שמנמן ברקע בשביל פרופורציות.

היא לא קטנה ביחס למחיר, או בשביל פיצה אישית, והיא לא רעה. היא לא פיצה שחובה לכתוב עליה בהודעה המונית לכל אנשי הקשר בוואטסאפ, אבל היא אחלה, סביר להניח שהפיצות עם התוספות יהיו יותר טובות.

מצאתן טעות? גיליתם שאתם לא מסכימים? פגעתי לכם בכבוד?

ספרו לנו כיצד!

פיצה האט: קלצונה, זיווה, חתול בשק

שלום רב ושרב חם.
בעבר בוודאי קראתם בעמודים אלו ממש על תלונות שהצטברו אצלנו הן מאנשים חיצוניים והן מכותבי המערכת כנגד פיצה האט השם יקום דמם אף שהוא זכור לטובה.
היו אלה תלונות על אכזבות מפיצה האט, היו גם היו גדלים מזעזעים של פיצה, או תשבוחות על הבאה של צ'יזי בייטס לארץ שהגיעו יד ביד עם מחיר מעט גבוה.

הפעם נתמקד במוצר אחר, מעט חמקמק.
כבר מההתחלה יש לציין שמדובר על חוויה מאוד לא אחידה בסניף אחד בלבד, זה הממוקם ביד אליהו, היכל מנורה מבטחים.
סוף מעשה בהקדמה תחילה, הפעם בסגנון פרוזה לא אחידה:
שילוט הופיע על הסניף, כזה הנושא מבצעים מיוחדים.
אחד המבצעים היה זיווה בהנחה.
לאחר יום השלט נעלם, והזיווה כלא הייתה בסניף.
לאחר בירור, נטען שמעולם לא הייתה להם זיווה, אבל יש להם קלצונה, באותו מחיר.
את הקלצונה לקח בערך עשרים דקות להוציא, את הזיווה חמש.
אם תסתכלו למטה בוודאי תוכלו לנחש איזה מהם הוא הקלצונה ואיזו היא הזיווה, אבל אתם תטעו, כי ככה זה בפיצה האט.

הנה, בבקשה:

זיווה, קלצונה, בורקס פיצה

זיווה, קלצונה, בורקס פיצה

לא רק המחיר היה זהה, גם הטעם.
באופן מעניין, המוצר נעלם מהסניף די מהר, וגם הצוות לא היה אותו צוות בפעם אחרת שעברתי בסביבה.
אולי זו אחת מתעלומות החיים, אולי צילמתי רוחות רפאים, אולי אני סתם עומד בחוץ בזמן שהעולם לחוץ.
אי אפשר לדעת, אבל אולי זו בעצם הדרך של פיצה האט לשמור על אחידות בתחום האכזבות.
אם אתם אף פעם לא שומרים על רמה אחידה - חוסר האחידות הוא האחידות שלכם.
הבנתם?

אתם כותבים: ג'קו מאכלי ים, מסעדת דגים בנתניה

 והפעם בפינת "אתם כותבים", תשבוחות על מסעדת דגים באזור התעשיה החדש של נתניה.

שלום אתר אוכל בחוץ,

רצ"ב לספר על מקום ותיק וידוע בנתניה שנקרא ז'קו מאכלי ים.

זה מסוג המקומות שבאים עם המשפחה לעשות אירוע, לאכול דג או פירות ים, או צהריים מהירים אם אתם כמוני עובדים בסביבה.

הפעם יצא שחזרתי שוב לאכול שם עם המשחפה המורחבת לכבוד יום הולדת של חותנת.

בדרך כלל אין מה לעשות ומכיוון שהתפריט שלהם לא מתאים מאוד לצמחונים או טבעונים יוצא שאני וזוגתי אוכלים בעיקר את סלטי הפתיחה שרמתם משתנה בהתאם ליום, אולי איזה צ'יפס, ומדי פעם פסטה שהשתיקה באמת יפה לה.

בימי קיץ כשהמסעדה עמוסה, אם אתם אוכלים מנה חמה יחסית אין ספק שתקבלו עיגולי זיעה לוהטים בבית השחי.

מעטות הפינות שאפשר לקבל בהן בריזה של מזגן, וכך באמת היה אתמול.

בקנאה מרובה ראיתי קבוצה של שלושה סועדים מבקשים לעבור מקום כי השולחן שלהם קפוא.

אבל מה לעשות, משפחה לא בוחרים, והמשפחה הזאת מאוד רוצה לאכול דגים.

כמו שאפשר להבין, באנו למודי אכזבות.

קשה להתרגש מבעוד מועד כשאתם יודעים שאתם הולכים להכנס למסעדה שנראית כמו מכונת זמן אל שנות התשעים, במיוחד כשהתפריט שאפילו שמגיע באייפד הוא עדיין עתיק יומין.

דווקא הפעם היה שוונה.

מה אומר ומה אספר, לתפריט נוספו מנות ידידותיות לחיך הצמחי, בפרט קרפצ'יו חציל שאיננו קרפצ'יו כלל, אלא סתם חציל בגריל על צלחת עירומה, אבל בהחלט טעים, ומנת כרובית בטיגון עמוק מצופה בבלילה אקטרה קריספית וקצת צ'ילי מתוק שמאוד חגגה על הבלוטה של הטעם.

בין זה, לבין הצ'יפס הייחודי של המקום שנראה כמו סירות, לבין סלטי הפתיחה שהיו הפעם טעימים מהרגיל כאשר החומוס היה מושלם ומושחת במיוחד, יצאתי נרגש ומרוגש. כמובן שגם הלחם הנאפה במקום שהוא הכלאה של פוקצ'ה ופיתה עם קצח, רוזמרין וקצת שמן זית היה קסום וכך היו גם החמוצים המתוקים של המקום.

לקינוח נהנינו מאוד ממנה שהייתה כנראה גם היא חדשה, עוגת פאדג'שוקולד חמה לוהטת ולחה שפשוט הייתה תענוג.

נחמד מאוד לגלות שגם בתי עסק ותיקים שלכאורה לא רוצים לחדש כי הקליינטורה קבועה מוכנים להכניס מדי פעם שינוי כזה או אחר שמתגלה על הצד הטוב ביותר.

בברכה,

יוני בן חמו

הפתעה: פונדק אסא סטקיה

קודם כל המיקום:

מיקום זה חשוב, שהרי נאמר לוקשן לוקשן לוקשן.

פונדק אסא (סטקיה, כך במקור) אמנם משווק כסניף בית דגן, להבדיל מאחרים, אבל בפועל הוא נמצא בתחנת דלק הלכודה בין בית דגן, מחלף השבעה ומכון וולקני.

שנית, ההיסטוריה:

אין לי מושג מתי הם פתחו, לכאורה לפני חמישים שנה.

יכול להיות שזה נכון, המקום בהחלט משדר "ותק", וכך גם הלקוחות.

אני זוכר שאכלתי שם כמה פעמים לפני כעשרים שנה, וזה נראה דומה, הריח דומה, והיה מפוצץ בסועדים בצורה דומה.

הדבר היחיד שהשתנה הוא שאינני אוכל בשר יותר, אז לא היו לי סיבות לבוא.

העלילה:

עצרנו לארוחת צהריים לפני מסע כבוד אל בית עלמין.

כל הדרך ניסו להזהיר אותי שלא יהיה לי מה לאכול, כאילו אני פרימדונה, מסרב לישון על עדשים, צועק על המלצרים ומצר על האפשרויות. יהיה בסדר.

ואכן היה.

מבין אופציות החומוס המצומצמות, חומוס רגיל עם טחינה רגילה יצא דווקא מהמם, טעים, ומפתיע ביותר.

וואללאק הופתעתי לטובה.

אם אתם נתקעים עם אנשים שממש רוצים לגרור אותכם למקום של מינגולים - לפחות יהיה לכם חומוס לא רע. 

פארו - FARO, מחלף בית ינאי

רק בשביל להוציא מהמערכת נקודה אחת שהציקה לי, הרשו לי לחלוק שזה לא משנה לאיזה מהכתובות שיתנו לכם תיסעו, בסופו של דבר תגיעו לפארו.

היא ממוקמת במחלף בית ינאי, בקצה רחוב כוכב הים שבחופית, קניון אם (M) הדרך, בית הפנקייק, תחנת הדלק ועוד.

בסופו של דבר, המסעדה בסה"כ ממוקמת בחלל שבו שכנה בעבר ולרי בר 'N' בורגר.

ושלא תתבלבלו, הנסיעה משתלמת. כמעט, אבל די.

מדובר באליה וקוץ בה, אבל גם בחוויה גסטרונומית לא רעה, על כך תגלו כמובן בהמשך הקריאה.

את הארוחה התחלתי עם קוקטייל שאת שמו אני לא זוכר, משהו שמכיל פסיפלורה, או איות כלשהו של תשוקה באנגלית. הטעם היה לא רע, מעט על הצד המיימי, אבל המראה היה קצת נטול השראה אלא אם כן אולם חתונות משנות התשעים נחשב. לשים נענע ותפוז חתוך גס זה לא מרגש במיוחד.

עוד לא הספקתי לעשות קולות של פיעפוע עם הקשית של הקוקטייל וכבר הגיעה המילנזאנה שהזמנתי.

סטייק חציל קלוי על קרם גבינה כחולה, גרגירי חומוס, עגבניות לחות, קשיו, פטרוזיליה ובזיליקום, את תמונתה המרגשת תוכלו לראות מתחת.

סטייק חציל קלוי על קרם גבינה כחולה, גרגירי חומוס, עגבניות לחות, קשיו, פטרוזיליה ובזיליקום

ההגשה הייתה נאה, הכלי מותאם בצורתו וחומריו לחומרי הגלם, והכל קרץ לעין.

אפילו שמהצד נראה שזה סתם טייק מקומי על חציל בגריל, עם עגבניות שרי קלופות וקצת עיטורים - הקסם האמיתי קרה בביס.

קרם הגבינה הכחולה התברר כפיוז'ן בין מה שהרגיש כמו גבינה כחולה עם טחינה. לא ברור אם ניצחון או אכזבה או סתם הפתעה, אבל בהחלט מעניין בפה ומפתיע לטובה.

האכזבה היחידה מהמנה שהייתה בסה"כ בדיוק מה שהובטח הייתה שאחד החצילים היה יכול להיות מוכן יותר.

השלב הבא היה ניוקי מטוגן עם אספרגוס, שימאג'י, שמפיניון, כמהין ורוטב שמנת כמהין.

אין לי תמונה לחלוק כי היא יצאה רע.

תצטרכו לסמוך עליי שזה היה ניוקי מושלם, ברוטב מושלם, ההגשה הייתה קסומה, וזה היה ללא ספק הניוקי הטוב ביותר שאכלתי בשנתיים האחרונות. אני מרייר רק מלחשוב עליו. לדעתי הוא מצדיק.

אחרי הניוקי הגיעה פיצה, המתוארת כך: רוטב עגבניות, פורצ'יני, שמפיניון, מלך היער, חורש, בזיל ומוצרלה.

אני לא בטוח כמה מהפטריות תוכלו לזהות בתמונה, אבל אתם מוזמנים לנסות.

פיצה פונגי

העניין עם הפיצה היה לא פשוט. היא הייתה טעימה, אבל היה לה בצק מהסוגה של פיצה פיליפ, כזה עם גוונים של מחמצת, לא בדיוק מתוק. ההבדל הוא שבפיצה של פארו היה הרבה ממנו, במיוחד בקראסט הענקי. כשהוא היה לבדו, החמיצות המרירה פשוט לא עבדה כמו שהיא תפקדה עם שאר הרכיבים. 

למזלי קרה נס גדול, ונשאר הרוטב מהניוקי שהיה אפשר לנגב עם הקראסט הלא מהנה.

נס נוסף שקרה הוא גלידת הסניקרס.

היא אמנם נראתה כאילו מישהו השאיר אותה בחוץ יותר מדי זמן, אבל הסתבר שהרכיבים שלה הופכים אותה לנוזלית למראה וצמיגית במקרמה.

וגם כאן, לו רק היו מביאים כפית במקום כף...

לסיכום, עדיין לא מדובר בנס קולינרי 100%, יש מקום לכיוונון ושיפור, אבל סועדים רבים סביבי הביעו עניין וליקקו את שפתיהם (היו גם תלונות).

אם בא לכם ארוחה משפחתית עם שירות מצויין, ומקום שבו הילדים יוכלו להתרוצץ, לזרוק נעליים ולפזר סוכר ומלח (אני לא מגזים לגבי הנעליים), בואו בהמוניכן.

תלונה: בלאק בר בורגר - קניון אילון, רמת גן

תלונה שהגיעה במייל החם:

לידיעת הציבור, כשבלאק בורגר כותבים בתפריט המנות הראשונות שלהם:
חצילים בגריל - 39 ₪ עם רוטב צ'ילי וטחינה
ואפילו שמים שני עלים ליד המנה כדי לסמן שהיא טבעונית, הם טיפונת מרמים את הלקוחות.

אכלתי את המנה ממש עכשיו, והיא בהחלט לא הייתה טבעונית, אפילו לא צמחנית.
אם אתם רוצים לדעת למה אז זה בגלל שהפיתה הקטנה שמגיעה מתחת לחציל הייתה ספוגה במיצים של בשר. זה לא משנה אם זה היה ישירות על הפלנצ'ה שניה אחרי שהכינו עליה חזה עוף, או רק לרגע על הגריל כשעוד יש עליו טיפה שומן של המבורגר.
הלחם היה ספוג עד מאוד במיצי בשר. אפילו נתתי לאנשים שלידי לטעום כדי לוודא שאני לא טועה  ומדובר בתבלין גריל או משהו דומה.
לא איכפת לי אם זה טעות, בורות, טיפשות או כל דבר אחר, לעשות דבר כזה פוסל אותכם מלכתוב בתפריט שמנה היא טבעונית. תתביישו.

לא יכולתי אפילו להישאר במקום ולצלם, לריב עם הצוות או להפוך את זה להזמדנות חינוכית.
השארתי לאנשים שהיו איתי כסף כדי לשלם והלכתי להקיא מרוב גועל.

מקווה שתפרסמו את הפנייה שלי ללא עריכה, חשוב לי שטבעונים וצמחונים אחרים יזהרו וזה לא יקרה להם.
בברכה,
אורית.

אינדירה: תלונה שהגיעה במייל החם

מייל שקיבלנו, בזו הלשון:

היי אוכל בחוץ, בבקשה תפרסמו את התלונה במלואה, פירסמתי אותה בתן ביס אבל היא לא מופיעה.

נורא!!!

לקח להזמנה שעתיים להגיע.

כשהאוכל הגיע הסתבר שאחת הקופסאות נשברה וכל השקית הייתה מוצפת בתבשיל עדשים.

במסעדה טענו בהתחלה שהשליח כבר בבניין שלי (מה שהיה לא נכון כי לקח לו עוד רבע שעה להגיע).

אחרי זה הם אמרו שהם מוכנים לזכות או לפצות רק במידה ואחכה לשליח שיחזור שוב ויקח את כל ההזמנה חזרה למסעדה. ובמקום לאכול הייתי צריך לצלם את העיסה ששלחו לי.

אחרי שעתיים של המתנה לאוכל העדפתי להציל את מה שנשאר.

רק בזכות נציגה של תן ביס שהצליחה להוציא לי זיכוי רק על המנה שנשפכה.

ביזיון!!!

אגב המנה שנשפכה לחלוטין: בזמן שניקיתי אותה מהרצפה שלי, ראיתי שהדאל עדשים שחורות הוא בכלל שעועית שלא בושלה כמו שצריך.

ביזיון

פיצרון, שדרות ההשכלה 1, ביצרון

כל החבר'ה נפגשים לעסקית.

לא ידענו מה בא לנו ובסוף נכנסנו למקום פינתי חמוד ומזמין.

כבר בדלת הזהירו אותנו שמדובר במקום צמחוני \ טבעוני, מה שלא הפחיד אף אחד בשום צורה.

הגיע תפריט חביב ביותר, וכולנו לקחנו עסקיות פסטה, והסכמנו על פיצה לחלוקה בתור פינוק.

העסקית מתרחשת בין שתיים עשרה לארבע, וכוללת לחם, טחינה, סלט ושתיה שמגיעים עם כל מנה.

כל האלמנטים של העסקית היו טעימים, משהו מפתיע היות ורוב ההיצע בז'אנר תמיד מנסה לחסוך על חשבון הלקוח.

הרביולי שלי היה מצויין.

שאר הסועדים גם נהנו מאוד.

לגבי הפיצה הייתה הסכמה שזו לא פיצה שבאים במיוחד בשבילה כשמחפשים פיצה, אבל בתור ערך מוסך לארוחה, או פיצה שאיננה מפיצריה היא דווקא לא רעה בכלל.

מאז הביקור כל הסועדים הביעו עניין לחזור למקום שוב, וזה כבר אומר את הכל.

באזור שבו ההיצע דל, והאפשרויות נוטות לאכזב - פיצרון היא פנינה, נווה מדבר, ועוד שלל מילים.

אגב, מסתובבת שמועה שיש להם גם בופה ממש מעניין מדי פעם, ותערוכות בחלל המסעדה.

פיצה טוני וספה, רחוב הארבעה

ערב חורפי מחוץ לסינמטק.

כל המקומות מתחילים להתקפל, אנשים בורחים פנימה.

מסתבר שהסניף של דבוש סגור גם הוא, אולי אף לתמיד.

נכנסנו רעבים אל הסניף של טוני וספה ברחוב הארבעה.

כולם בחרו משהו, ורק אני בהיתי ארוכות בויטרינה הארוכה.

סלדתי מכל האפשרויות, עד שלבסוף ראיתיה, פיצת ארבעת הגבינות.

בתאורה החלושה לקח לי זמן להבין מה היא ומי היא.

הפרמז'ן המגוררת נראתה כמו בצל שקוף, הגבינה הכחולה נראתה כמו משהו לא ברור.

האדום שבתמונה הוא טפטופי טבסקו שהוספתי כדי להוסיף קצת עניין בפה.

לא, זו לא הפיצה הטובה בעולם.

זו אפילו לא הפיצה הטובה בטוני וספה.

מה שכן, נסגרה לי הפינה.

פיצה לבנה (ללא רוטב עגבניות) עם 4 סוגי גבינות: מוצרלה, פרמז'ן, מוצרלה טריה ורוקפור

טוני וספה היו בעבר מקום שזללתי בו פיצות רבות בסניפים השונים לאורך השנים, אך מרגיש שבכל סניף חדש שנפתח - הרמה יורדת מעט. ההיצע דווקא גדל עם השנים, וכך גם מספר המקומות שאפשר להשיג את הפיצות.

מאז הסניף של 2007 בדיזינגוף שהיה רחוק לי מדי אבל טעים מכדי לא ללכת ועד הסניף של רוטשילד שהייתי אוכל בו ללא הכרה - הפיצריה בכללותה הייתה מוקד פופולרי לכלל וחביבה עליי בפרט.

הפעם היה איזה פספוס.

הסוד, לדעתי לפחות, הוא לקחת בסניף (או להזמין משלוח) של הפיצה הספציפית שרוצים, וההיצע הוא רב. התוצאה נאפת במיוחד בשביל המזמין ולא מבלה על הדלפק \ בחימום מחודש. 

מה אני אם לא פייר, ופראייר של פיצות בתלכס.

נונונו: לחמניות שחיתות למות

רבות נכתב על נונונו.

לא רק כי הם עשו אחלה יח"צ, אלא גם כי האוכל שלהם טעים.

ולא רק כי האוכל שלהם טעים, אלא כי הם נמצעים באחד מרחובות הבילויים של תל אביב ואנשים מסתובבים שם, מצלמים תמונות, אוכלים שיכורים ועפים על החיים.

הזדמן לי לבקר עם קבוצה קטנה שבה כל אחד לקח משהו אחר.

אני אכלתי את לחמניית המק אנד צ'יז, בתוך חתיכה קסומה ושמנונית שנעה על הספקטרום של לחמניית חלב ולחם בריוש, לצד צ'יפס בטטה.

הורדתי את הכל עם שתיה קלה (ריפיל חופשי מהברז).

לחמניה במילוי מק אנד צ'יז, עם צ'יפס בטטה ומגוון רטבים

הקושי היחיד הוא מקומות ישיבה.

אפילו בערב עבודה רגיל המקום גדוש בסועדים, ואינו מתוכנן לשהות ממושכת.

גם אם לא תתפסו מושב, אפשר לאכול בעמידה מסביב לחביות ענק, או לצאת לרחוב עם משהו שבמהותו הוא תכלס אוכל רחוב שמגיע ממילא במארז שניתן לקחת ביד (או לארוז למסע ארוך יותר).

אין מספיק מילים בפי כדי להמליץ.

למעשה אני מרייר רק מלכתוב את הפוסט הזה.

אפשר למצוא גם לחמניות עם שרימפס, בקר מפורק, הרינג, עוף ברבקיו, נקניקיה וקינוחים.

כמו כן יש צ'יפס רגיל.

חשוב לציין שמכל הקבוצה לא היה אדם אחד שלא נהנה בטירוף.