הדברים הקטנים

פתאום הימים נהיו ארוכים יותר (אפילו שמחשיך מוקדם), הכל הופך קשה ומעייף, אין חשק ואין כח.

באותה נשימה גם נהיה בלתי אפשר לכתוב פוסטים ארוכים, לספר הרבה, הכל כבד.

זה החלק היפה יותר בלכתוב בבלוג להבדיל מעיתון או אתר בעל יומרות, אפשר לעשות הפסקות, לשנות הרגלים, לנטב את היצירתיות לכיוון אחר.

היום אני מציג בפניכם צורת סיקור אחרת. 

במודל החדש יהיו אייטמים מהירים, תיאורים קצרים, מזון על קצה הלשון.

לא משנים את הצורה לגמרי, אבל לפעמים מתחשק מנות קטנות בביסים גדולים. מקווה שתהנו.

שימו לב לקווים, הם מפרידים בין סיפורים.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

פול ירוק בעגבניות מרוסקות

פול ירוק מבושל בעגבניות מרוסקות - אני הכנתי.
גם האורז וגם הפול מכילים תערובת גראם מסאלה, הפול מתקתק וטיפה חריף, עם כמון וקינמון, ואילו באורז יש סומאק הרבה פלפל שחור. שני חצאי הצלחת מכילים זרעי חרדל שחורים ולבנים. היה תענוג.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

פיצה סרט, פטריות, סריראצ'ה

פיצה סרט עם פטריות ופס של סריראצ'ה.
היה ממש כיף לגלות שפיצה סרט הפסיקו את הרצף הרע שחוויתי אצלהם. הפיצה לא הייתה לא קרה, לא מגעילה ולא מחוממת אחר יום שלם בחלון. זה עדיין לא היה ברמה שהיא הייתה בשנה שעברה אבל העטרה לאט לאט חוזרת ליושנה.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

בורקס פיצה, ביצה קשה, טחינה, חריף, עגבניות מגוררות, חמוצים

לא מזמן כתבתי פוסט גדול ויפה על מאמאס בורקס, במקרה הייתי בשישי בלילה ליד המוסד המשובח הזה והיינו רעבים מאוד. הזמנתי בורקס פיצה בדיוק כמו בפעם הקודמת, אבל רק כדי להעביר את הזמן עד שתגיע הזיווה עם הגבינה הצהובה (הייתי מאוד רעב). הבורקס היה אחלה, אבל הזיווה הגיעה עם גבינה בולגרית, לא מה שרציתי אבל דחפתי הכל בכל זאת, לא היה לי חשק לחכות עוד רבע שעה וגם ככה הרעב שלי לא מתעניין בסוג הגבינה.
כרגיל: ביצה קשה, עגבניות מרוסקות, חריף, טחינה, חמוצים, הדברים הטובים.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

שיפון אגוזים, גבינות רכות

אמצע הלילה, אני מגלה שאני רעב.
אין לי חשק להכין כלום אבל יש במקרר גבינות של משק עפאים, הן רכות ומסריחות ויש להן טעם חזק ונהדר.
שמתי אותן על שיפון אגוזים של מאפיית לחמים, באמת שכל מילה נוספת מיותרת.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

פוקאצ'ה עם חציל, טחינה, כוסברה ומלח גס

והנה שוב מאפיית לחמים, הפעם בפוקאצ'ה שלתוכה אפוי חציל נהדר, מתחתין מסתתרת טחינה גולמית והכל מקושט בעלים של כוסברה.
את המלח הגס כבר הוספתי בבית.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

כרוב חמוץ מתוק

ביקור אצל חומוס אסף לארוחת צהריים, הפעם לא היה לי חשוב לתעד שום דבר מלבד הכרוב שחזר להיות נהדר אחרי כמה שבועות בינוניים. הוא שוב מתוק מאוד, מרגיש כמו קסם בפה.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

צ'יקן סלקט

סט של שתי תמונות שמציגות רגעי אושר שנויים במחלוקת.
מצד אחד הראש והלב יודעים שמקדונלדס זה לא הדבר הכי טוב, לא לגוף ולא לסביבה, אבל מצד שני לפעמים נשברים.
ארוחת צהריים מהירה במקדונלדס: צ'יקן סלקט, צ'יפס, רטבי חמוץ מתוק וברבקיו, המון קולה זירו (בלי קרח).
לפעמים אלה הדברים הקטנים, הפשוטים, אפילו אם הם מפוקפקים.

צ'יפס, חמוץ מתוק, BBQ

אז נהניתם?
ספרו לנו בתגובות, גם אם לא, פשוט תגידו כבר משהו.
משעמם פה.

חומוס אסף, ביקור נוסף

לפעמים פוסט חדש בבלוג הוא רק תירוף לחלוק כמה תמונות יפות.
במקומות טובים, כאלה שחוזרים אליהם שוב ושוב - מעטים הסיפורים. אפשר אולי לספר על אכזבה, על ארוחה טובה במיוחד, אבל אחרי כמות הארוחות שסעדתי בחומוס אסף כבר נהיה קשה לחדש לקוראים.
עם זאת, אני יודע שהקוראים והקוראות בבלוג זה ישמחו לראות תמונה טובה, צלחת מגרה, ארוחה מעניינת, אפילו אם כבר נתקלו בה, שהרי כל צלחת היא עולם ומלואו, לפחות לכמה רגעים.

כרוב חמוץ מתוק נהדר, רוטב שום שמיר מעט חריף ומפנק מאוד, צלוחית עם שני סוגי חריף (אדום וירוק) מצויינים, סודה, גזוז בטעם פטל.

רק שתדעו, באמת שלא הגזמתי. יש בבלוג שלושה פוסטים על חומוס אסף, אחד מהם פורסם אפילו לא מזמן, ויש עוד כמה אזכורים לאסף בפוסטים אחרים, אני בטוח שאם תחפשו בגוגל "חומוס אסף" אנחנו נהיה שם, ובצדק.
אם אתם רוצים לנבור קצת: פוסט על חומוס אסף, עוד פוסט על חומוס אסף, והנה עוד אחד ישן יותר, מינואר.
וההייפ הוא לא לחינם, יש דברים בגו, זה לא חתול בשק, ההנאה מובטחת - כמו שאומרים.

כדורי פלאפל מפנגים שמגיעים לשולחן, קריספיים מבחוץ וירוקים ונימוחים מבפנים.

הפעם הלכתי עם זוגתי המקסימה, זה היה יום חם עד בוער אבל היינו להוטים על הארוחה.
ההליכה הייתה מעייפת אך למזלנו באנו מעט מאוחר, אחרי הגל הגדול של הצהריים ולכן היה מקום בפנים במזגן, ואפילו לא ישבו לידנו (שזה לא ישמע כאילו שהמקום היה ריק, היו בו מספיק אנשים בכדי שהצוות לא יוכל לנשום לרגע).
אני הזמנתי מנת חומוס גרגרים עם מעט טחינה, האישה הזמינה שניצל עם צ'יפס ואורז (הצ'יפס בשבילי) וקיבלה גם צלוחית חומוס קטנה משל עצמה כדי לנגב משהו עד שהאוכל מגיע. הנוהל הוא שאם שני אנשים יושבים בשולחן ומזמינים שתי מנות עיקריות - אפשר לקבל חומוס שכזה, בנוסף לסלטים, הרטבים וכדורי הפלאפל שמגיעים באופן אוטומטי.

חומוס גרגרים נהדר עם המון שמת זית עשיר ומעט טחינה באמצע.

החומוס היה נפלא. כזה ששווה להזיע בשבילו, ללכת טיפה רחוק, לחכות בשמש, כל דבר שתגידו. זה חומוס שבשבילו אני מוכן לקום בשישי בבוקר וללכת כמה שצריך.
אני לא יודע מה הסוד שלהם, אבל הוא מיוחד, שונה, יציקתי, מתוק וחמצמץ, עדין בפה ומיוחד מאוד.
חומוס כ"כ טוב שאפשר פשוט לאכול אותו במזלג מבלי להשתעמם.

שניצל עצום שמגיע עם שתי תוספות (הפעם אורז וצ'יפס גדול ומפנק) וצלוחית קטנה של חומוס בשביל הסיפתח עם הסלטים והפלאפל.

אחרי הניגובים והכרוב, קצת פלאפל וטיפה שניצל - הגברת הגיעה למסקנה שהיא לא יכולה על המפלצת שהניחו לה בצלחת והשניצל ושאר הדברים נארזו הביתה. גם אני לא יכולתי להתמודד עם הצ'יפס מרוב שהייתי מפוצץ, אכלתי כמה בודדים.
כמו כל ארוחה טובה \ חומוס טוב, ארוחת צהריים באסף מתיישבת לך בבטן ואתה בכלל לא חושב יותר על אוכל עד שעה מאוחרת מאוד.

אני לא יודע מה איתכם, אבל התמונות, בשילוב עם שעת הצהריים עושים לי חשק ללכת לחפש משהו לאכול.
ניפגש בסיבוב!
אגב, אם תחפשו טוב באינטרנט אולי תמצאו מישהו שיסכים לעשות לכם משלוח של חומוס אסף.
לפעמים יש מקומות שמתחילים לעבוד איתם, לפעמים יש כאלה שמפסיקים.
תסתמכו רק על המזל הטוב.

החומוס הטוב בעיר

זה לא סוד, אני חובב חומוס.

לא בדיוק חובב, יותר מטורף.

אני יכול להתקיים על חומוס, ואם היו מספיק חומוסים טובים בסביבה, סביר להניח שהייתי זונח לגמרי כל תזונה בשרית, או כל דבר אחר. טוב, אולי רק פיצה או סביח או שניהם.

בכל מקרה, אז חומוס, אני מאוד אוהב אותו, ודווקא יש באזור הלא רחוק כמה חומוסיות לא רעות - בהסתייגות:

• חומוס סעיד המקורי מעכו
• בית החומוס והפול (חשמונאים)
• בית החומוס (של נאדים, באזור המסגר \ בן אביגדור)
• אבו אדהאם
• חומוס אסף

יש גם את פינתי במנחם בגין, אבל אף פעם לא אכלתי שם אז אני לא יכול להתחיל לספר לכם עליו שקרים.

בעצם יש גם את בהדונס על תחילת המסגר.

בכל מקרה, אני רוצה להתחיל ההתחלה ולסיים בסוף, והסיבה היא שהסוף (חומוס אסף) הוא לדעתי החומוס הטוב בעיר.

אני לא אומר את המילים האלה סתם. אזור 03 עתיר חומוסיות, במיוחד בת"א-יפו.

יכולתי לספר לכם בקלות על האחים קלבוני המחודש ברחוב יפת (שעושה חומוס כמעט נטול טחינה וטעם), יכולתי גם לספר על דני פול שלפעמים אתה מגיע אליו ואתה מקבל משהו מדהים, ולפעמים אתה מקבל אכזבה עם פיתה קרה.

לא משנה, אני אנסה להתחיל מחדש.

חומוס אסף:

לא יודע מה טוב כ"כ בסניף שלהם בחשמונאים, אבל הוא טוב.

אולי הוא טוב כי כל החומוסיות האחרות בסביבה מזייפות, אולי הוא טוב כי אבו אדהאם זה כבר לא מה שהיה פעם (האכזבה הענקית שנחלתי בסניף החדש בבן יהודה קצת הרסה לי את החיים), ואולי בעצם הוא טוב כי הוא פשוט טוב.

• חומוס סעיד המקורי מעכו - יש ימים טובים, אבל יש בעיקר ימים רעים שהפיתה הנוראית עושה עוול לחומוס שהוא גם ככה גבולי. המסבחה עלולה להיות גאונית לפעמים, אבל כאמור ברוב הפעמים האוכל שם הוא סוג של סגירת פינה כשממש רעבים ורוצים לרצות את כולם כולל את שומרי הכשרות.
• בית החומוס והפול (חשמונאים) - מנה בינונית, לא מיוחדת, סגירת פינה נוספת, ועדיף לבוא כשלא מפוצץ כי אז גם השירות גרוע.
• בית החומוס (של נאדים, באזור המסגר \ בן אביגדור), לפעמים ממש טעים, לפעמים חמוץ על גבול המקולקל. אכלתי שם במשך שנה אחת רצופה לפחות שלוש פעמים בשבוע, אבל זה נגמר כי האיכות ירדה. הצ'יפס הביתי אגב שווה את ההליכה.
• אבו אדהאם - טעים מאוד, משחתי עדין, יש ריפיל, הטעם מיוחד (רק אבו דאבי מתקרבים לטעם וגם זה בגלל שהם ברחו עם המתכון, לא?).
• חומוס אסף - כאמור, אם הייתי יכול לבחור ללכת לאבו אדהם או לאסף, הייתי בוחר באסף. רק בשביל החומוס. גם היחס לא רע אגב. אני לא יודע איפה בדיוק להתחיל לתאר את מה שקורה שם.

סליחה שחפרתי, אבל באמת, ההתרשמויות הקטנות האלה יכולות להציל חיים של חומוסולוג.

אגב, הצעת שיפור:

אם סעיד המקורי מעכו היו קונים פיתות חמות וטריות ורכות מפלאפל ג'ינה הסמוכים שאופים אותן במקום - זה היה מעיף את המנה שלהם למקומות אחרים.