‏הצגת רשומות עם תוויות באגסי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות באגסי. הצג את כל הרשומות

יום שני, 16 בינואר 2012

באגסי פלורנטין: קודם כל מסעדה

פרחי כרובית בצפוי קריספי עם מטבל איולי לימון כבוש
תבשיל בקר ביין פורט ובצלים בבישול ארוך
מסעדת באגסי היא מעין לובוטומיה מסתוריתמבחוץ היא נראית כמו עוד פאב אפלולי בלב פלורנטיןגם מבפנים למען האמתהיא עושה קולות של פאב אפלולי עם באר די גדול במרכז החללאבל הריחות שהיא עושה כבר שונים לחלוטיןלמעשהאם אני הייתי נבחרת לעצב את המקום מבפנים ומבחוץ,הייתי דואגת שהעיצוב יגרום לאנשים להבין שמדובר בפאב-מסעדה שמציעה אוכל לא פחות טוב מכל מסעדה אחרת שמכבדת את עצמה.

אני לא יודעת מה היה שם קודםהאלכוהול או האוכלאבל על פי האתר שלהםנראה כאילו הם מנסים לגעת בכל העולמות: “...בצהריים האווירה נינוחה ומצוינת לארוחות עסקים והעסקיות משתלמות לתושבי השכונה ולאורחים מחוצה לה... בשעות הערב נהנים ממיטב הקוקטייליםהבירותהמנות הקטנות והקלילות או מארוחה כיפית ויין טובעם רדת החשיכה משתנה הבאגסי אט אט לבר סקסי...”. לא ביליתי שם בשעות הצהרייםאבל אני יכולה לדמיין שהמקום מקבל גוון קצת יותר בהיר בשעות המוקדמות ובהחלט מזמין גם לקוחות מהסוג שישן בשעות שבו המקום הופך להיות סקסי.

אתמול הגענו לשםלקראת השעה שמונה בערבהמקום היה מאוד נינוחהיו בו אולי שני זוגות בקושי ובחור אחד שישב מאחורינושתה בירה ודאג לא לפספס שום מקצבע עם מפרקי האצבעות שלואלוהים כמה ייחלתי שיפסיק או לפחות שהמוזיקה תהפוך לאמביינט ללא שום מקצב או קצב באופן כללי.

אני כבר ידעתי מראש מה אני הולכת להזמיןבפעם הקודמת שישבנו שם יצא לי לטעום מהקדירת בשר "7 שעות". מדובר בכמות די מכובדת של בשר רך מאוד שבושל עם בצלים מקורמלים ותבלינים אנדלוסים [למישהו יש מושג מה זה אומר?] ולצדו מנת אורז לבן עם אורז שחור [בגדול יש לזה טעם של אורז מלא אבל יותר טעים], ניתן להחליף בפירה קונפי שוםמשום מה היה נראה לי שבקר הולך יותר טוב עם אורז מאשר עם פירהוצדקתי

מאחר וsabib כבר פירט לכם על המנות שהזמנואין טעם שאחזור שוב פעם על המפרטרק אציין כי המנה שלי בהחלט הייתה טעימה ועשוייה היטב.הבשר היה מתקתק ורך בטירוף [דבר טוב מאוד], בנוסף הוא גם היה חסר שומןכך שכל הנתח שהגיע היה מאה אחוז בקר.

השירות היה לבבי מאודעל אף המקרה עם הכרובית שסביב הזכירהמלצרית כנראה שכחה להדפיס את המנה ולכן היא יצאה קצת באיחוראבל זה לא הרס את הארוחה כלל וכללכי בינינומדובר בכרובית מצופה פירורי לחם שסביר להניח שאם היינו מתחילים איתה לא היינו מסיימים את המנות העיקריות וחבללאור מחירם הגבוה [הקדירה שלי עלתה 69 ש"ח בעוד שהאנטריקוט עלה [השם ישמור] 98 ש"ח].

חוץ מהמנות שהזמנותוכלו למצוא בתפריט מנות ממש מגוונות ומעוררות תיאבון כמומרק דגים ארומטי לצד מרק בשר תימנימאפה גבינות לצד רצועות דג ים בטמפורה עם גרטן [תבשיל קדירה מוקרםתפוחי אדמהלמרות כל זה נראה לי כאילו באגסי מעט מתביישים בעצם היותם מסעדה לכל דבר וחושבים שמראה הבאר האפלולי יביא יותר לקוחותאו לפחות יטמא יותר טוב בשכונה שידועה כל כך בחיי הלילה הסוערים שלהאני חושבת שהעיצוב פוגע בחוויית האוכל בסופו של דברכי זה באמת קצת מעיק לאכול כשמקורות התאורה היחידים שיש לך זה נר על השולחן וקצת אור ממנורת הספוט שתלויה בתקרהכששאלתי את המלצרית האם אפשר להגביר טיפה את האורהיא אמרה שזה בכוונה מואר בצורה הזו ושאי אפשר להגביר את העוצמהאולי בגלל זה גם התמונות שלנו לא יצאו איי איי איי.

בכל אופןהאור הוא לא מה שידיר את רגליי מהמקוםאולי הפתרון הוא לבוא לשם בשישי או שבת בצהרייםומי שגר באיזור גם יכול לקפוץ בזמנו הפנוי לפני שמחשיךשיהיה בתיאבון וזה...

באגסי פלורנטין טעים

קורה לפעמים שאדם מוצא עצמו בפלורנטין.
זה קורה לטובים ביותר, ולא תמיד יש שליטה בנושא. לפעמים אפיל קורה שמגיעים לפלורנטין וחשים רעבים, השם ישמור.
אדם פשוט אולי היה הולך לרובן (שמתם לב שאני ממש אוהב רובן?), או לפיצה בזילי.קום, או לאיזה חור אחר - השם הטוב יודע שבפלורנטין עסקים של מזון צצים ונעלמים וצצים שוב, חלקם טובים, חלקם רעים, חלק נשארים לפרקים ארוכים.
לקראת סוף הפוסט אספר למה ישבנו היכן שישבנו.
אגב, מישהו טעם את חומוס בית לחם? שמעתי עליו רק משלושה אנשים, אחד מסנגר, אחד מקטרג ואחד אמביוולנטי.

אנחנו בחרנו לשבת בבאגסי.  זה אחד מהמקומות האלה שמרגיש כאילו היו שם תמיד (למעשה המקום בן 7 שנים), ותמיד יש בכל קבוצה מישהו ממליץ על האוכל שלהם. אני מצטער מראש על איכות התמונות לי - היה חשוך ולא רציתי להשתמש בפלאש כך שהייתי צריך להבהיר אותן בצורה מזעזעת.

למנה ראשונה הזמנו פרחי כרובית פריכים שמגיעים עם איולי לימונים כבושים (32ש"ח).

פרחי הכרובית הגיעו בסיר קטן וחמוד שהגיע על כלי זכוכית שעליו גם ישבה צלוחית המטבל. המטבל היה מצויין (אפילו שאני שונא מיונז, לא משנה אם קוראים לו איולי או לא), הכרובית הייתה אחלה, והמנה הייתה גדולה וחמה וכיפית.
החיסרון היחידי במנה היה שהיא נשכחה ע"י המלצרית. האוכל כולו הגיע, ואז שאלנו מה עם הכרובית והיא יצאה מהמטבח כשהיינו כבר לקראת סיום.
אולי סתם יש לנו נאחס, כי זו לא פעם ראשונה שזה קורה עם מנות ראשונות. הכרובית הייתה אחלה בכל מקרה, ולקחנו הביתה את מה שנשאר (הרבה).


כל כרובית פרח (ובצד סלט)



המנה העיקרית שלי הייתה סטייק אנטריקוט 350גרם, המוגש לצד רושטי בטטות, שורשים, עשבי טיבול וטחינה (98ש"ח).
הסטייק היה מצויין. אמנם לא הטוב ביותר שאכלתי, אבל הוא עלה על הציפיות שלי ממקום בפלורנטין. חיפשתי הרפתאה ויצאתי מרוצה. כשהזמנתי את הסטייק הסברתי למלצרית שאני מעדיף צ'יפס לצד הסטייק שלי, וכך קיבלתי צלחת גדולה ויפה של צ'יפס כפרי - כך הם קוראים למנת הצ'יפס שלהם, המורכבת מפרוסות עגולות של תפוחי אדמה. דמיינו ת'פוצ'יפס עבה מספיק בכדי שיהיה לו מרקם רך בפנים.

סטייק טעים שלא ירקתי אף חתיכה ממנו לתוך מפית

זוגתי שתחיה הזמינה קדירת בשר "7 שעות", הסיבה האמיתית שבגללה באנו לבאגסי מלכתחילה.
בתפריט המנה מתוארת כך: ב"פורט" בצלים מקורמלים ותבלינים אנדלוסים" מוגשת לצד אורז פראי שחור לבן או פירה קונפי שום (69ש"ח).
באמת שלא מפריע לי שיש שם סימן מרכאות מיותר באמצע, או שיש מרכאות סביב הפורט, שזה בעצם אומר שזה לא פורט או משהו כזה. המנה הזאת כ"כ טעימה שזה לא הגיוני בכלל להתווכח עם שום דבר. בסה"כ מדובר בכמה גושי בשר שמגיעים על הצלחת לצד התוספת וטיפה מעליה, אבל וואי, זה כזה טעים, ואני אפילו לא אכלתי את הכל, רק כמה חתיכות.
מקווה שהיא תכתוב על זה אח"כ, ולדעתי גם יש לה תמונה או שתיים של הדברים בטלפון שלה, עם פלאש.
טוב, ביי.

ככה נראה צ'יפס בכפר

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג