רובן: מכתב אהבה

רובן, אני כ"כ אוהב אותכם שזה מוגזם.
הכריכים שלכם מדהימים, אתם עושים את הכל טעים ומדוייק ועסיסי בתוך הפה שלי.
האוכל שלכם מצטלם נהדר, מרגיש נפלא ואפילו שהוא עשוי ברובו מחיות מתות אני לא מרגיש אשמה כי הן נפרסות דק דק ולא ניתנות לזיהוי.
תשימו את העניין הזה בצד וישאר לכם ביד סנדוויץ' מושלם. באמת, קשה להתווכח עם האיכות הזו.
עוד טקסט למטה.

בשישי האחרון ישבנו כמה חברות וחברים בסניף של רובן בפלורנטין.
הסניף עצמו חביב, ממוזג מספיק כדי לא למות בקיץ ושומר על אחידות (הייתי כועס מאוד אם היו הבדלים בין הסניפים בגלל פשטות המנה.

את האוכל ליווה קנקן בירה בן כ2 ליטרים.
תענוג לצהרים של קיץ.
אמנם אכלתי כשעה וחצי לפני כן, אבל עדיין היה לי מספיק מקום לכריך בגודל בינוני ועוד קצת מכריך גדול יותר שענבר לא יכלה לסיים.

עכשיו נשאלת השאלה הגדולה:
איך אפשר להסביר למישהו כמה טעים זה רובן אם הוא שמע ממישהו אחר שזה רע ומאז אפילו לא מוכן לשקול לרגע?
אם יש לכם רעיונות - זה הזמן, תגיבו למטה, אני אשמח.

_ _ _
גילוי נאות: התמונות הללו לא צולמו בסניף בפלורנטין אלא בבית שלי, עם כריך שהבאתי מהסניף של אבן גבירול (למעשה זה יהודה הלוי 112). בסניף בפלורנטין הייתי עסוק מדי בצחוקים וסנדוויצ'ים.