החומה הסינית | מקווה ישראל 26

זה סיפור על מקום ייחודי מאוד שבסופו אני מקווה שתצאו עם תחושה של הרפתקנות ורצון לנסות דברים חדשים.
על מסעדת החומה הסינית שמעתי באמת מזמן, אבל משום מה לא יצא לי לאכול שם עד לפני השנה האחרונה.
תמיד היה תירוץ כלשהו.

המקום קיים כבר כ-15 שנים ומתופעל ע"י משפחה של עולים סינים יהודים המעניקים שירות קשוב ואדיב.
האוכל המוגש הוא כשר וימי פעיות המסעדה הם בהתאם.
במקום מוגשות ארוחות עסקיות בין השעות 11:30-17:00 בימים א-ה, אם כי המלצתי האישית היא להזמין מנות מהתפריט הרגיל ולא מן העסקי.
הנימוק שלי הוא כזה: המנות העסקיות הן שבלוניות ומוכנות בכמויות, כך שבלתי אפשרי לבקש התאמה (להחסיר או להוסיף מרכיבים) או לבחור רטבים ספציפיים, ובמקום הזה הרטבים הם סוג מהעניין.
בפוסט הזה אספר לכם על מנת האיטריות במקום (אותן בחרתי בתוספת טופו) אשר נעשות עבודת יד. בכוונה לקחתי את אותה מנה בשני טעמים (רטבים שונים) כדי להכיר יותר את הטעמים וההבדלים ביניהם.

איטריות מוקפצות עם טופו ברוטב חמוץ מתוק

את הרוטב שבתמונה מעל כבר הכרתי דרך מנת החצילים של החומה הסינית.
במנת החצילים מקבלים צלחת עמוסה קוביות חציל מוקפצות ברוטב הקסום הזה עם מגוון ירקות, לצד קערית אורז.
מדובר במנה מדהימה שאי אפשר להפסיק לאכול ממנה, בעיקר בזכות הרוטב הסמיך והמדהים הזה.
אותו הרוטב (אפשר לבקש את המנה ברמות חריפות שונות) עושה עבודה מדהימה גם עם האיטריות המשובחות שמכינים בחומה הסינית. אם אתם אוהבים חמוץ \ מתוק - מומלץ בטירוף.

איטריות מוקפצות עם טופו ברוטב שעועית שחורה

רוטב השעועית השחורה הוא בעצם הרוטב הדומיננטי מהמטבח הסיני שאתם לא יודעים לנקוב בשמו אבל מכירים את הטעם שלו מצויין. מדובר במחית של שעועית שחורה עם שום סויה ועוד מגוון תבלינים, והוא עושה את העבודה מצויין.
אמנם צלחת עמוסה בו יכולה להמאס אחרי זמן מה, אבל הטעם לא רע. במקרה של טופו שסופג טעמים ונודלס שסופגים טעמים יוצא שהטעם מעט עמוס. בהשוואה למנת נודלס ללא רוטב או או עם הרוטב החמוץ-מתוק, המנה הזו הייתה מפסידה. עם זאת, אם אתם יושבים עם עוד אנשים, זו אחלה תוספת חלוקה.

מכיוון שיש לי עוד המון תמונות מהקום אנסה להמשיך בקרוב עם פוסטים חדשים על מנות אחרות והמלצות אישיות.
עד אז, דבר אזהרה: אמנם מדובר באחלה מקום - שימו לב להנמיך ציפיות, המקום מגיש אוכל טעים אם כי פשוט מאוד, ועושה זאת בחלל שנראה כאילו עיצובו לא שונה מאז שנות התשעים המאוד מוקדמות.
כל זאת לא נאמר לרעתו, מדובר בחווית אכילה מצויינת והמחיר הוא בהתאם לשני הגורמים הנ"ל. לא מדובר במסעדה אסייתית טרנדית שחטרה על דגלה את שוד הלקוחות.


החומה הסינית: מקווה ישראל 26, תל אביב
טלפון: 053-9366136
תפריט

תאי פוד

דבר המחבר:
את הפוסט הבא כתבתי ביום רע.
גם לי מותר שיהיו לי ימים רעים, לא?
אי אפשר להיות סלחניים כלפי כולם, אי אפשר לשמוח כל הזמן, לפעמים פשוט מקיאים אמיתות לא נעימות החוצה.
זה היה יום כזה.
מאז אמרו לי שהפוסט הזה לא משהו, שאולי עדיף לא לפרסם, שאולי אני תוקף חזק מדי מקום שמפרס אנשים.
אני לא יודע מה להגיד.
הרי אני רק מספר את מה שהיה, מה שאני הרגשתי בפה, בלב ובמקומות אחרים בהם היה לי לא נעים אחר כך.
תחשבו מה שבא לכם על הפוסט הזה, זכותכם.


ייתכן ובשבילכם אוכל הוא לא יותר מתזונה, דבר פונקציונלי שמכניסים מצד אחד ומוציאים מהצד השני, לא משהו להתעמק בו. אם אתם אכן כך אז לא ברור לי למה שתרצו לקרוא בלוג שמתרכז באוכל.
זו לא הנקודה, למעשה אני לא יודע איך לגשת לנקודה.
בכל זאת, זה יהיה קשה, אבל אני אנסה, בלי נדר.

תמונה שווה לפחות עשר מילים

תאי פוד, באמת, אתם לא אשמים, סה"כ יש לכם פוטנציאל, נשאר רק להוסיף קצת טעם למנה.
לתבל אותה, להוסיף רכיבים שאולי לא חשבתם עליהם, אני מכיר אפילו משחות קארי ורטבים מהסופר שיכולים להקפיץ את האטריות שלכם לרמה הבאה.

אבל כבר דיברנו על זה בעצם, לא?
כמה אכזבות בטעם נודלס אפשר לאכול?
כמה מוקפצים דוחים יערימו לנו על הצלחת?
כמה מרורים עוד נאלץ לעטוף בבוטנים ורטבים כדי להסוות חוסר טעם?
עד מתי בני ישראל ימשיכו לתת את ידם ואת כספם למקומות שמגישים בינוניות לחה?
החיים בארץ הזו מספיק קשים, אין צורך בכישלון של המטבח האסייתי \ אוריינטלי כדי להמשיך לזרוע מלח על הפצעים.
לא ייתכן שמרבית המקומות העוסקים בהקפצה ונודלס יגישו אוכל סוג ב' במחירים מופרזים.
לא יתכן שלרוב המסעדות יש יום רע לאורך כל השנה.
הימים הטובים או הטבחים הספציפיים שלפעמים נמצאים במטבח ושולחים אליך מנה טעימה הם לא סטטוס קוו, ואי אפשר לחיות כל הזמן באזור השלילי. זה פשוט לא מסתדר.
זה לא שבתחומים האחרים כולם כשרונות עצומים, יש כשלונות בכל מקום ובכל מטבח, אבל כנראה שהתחום הקולינרי הזה הוא זה שמושך אליו הכי הרבה בינוניות.
אולי הם נפגשים כולם וצוחקים עלינו, על הדברים שהם מאכילים אותנו, על איך בתפריטים שלמים יש אולי שתי מנות טובות, על איך שמקום מגיש את אותה מנה בשני טעמים שונים, איך אפשר לשלם מאה ש"ח על מנה בינונית ומטה.

הרשו לי לחזור לתחילת הפוסט.
אם הייתי רוצה לאכול אוכל בשביל לשבוע הייתי יכול לדחוף פיתה עם טחינה או איזה חטיף.
הייתי יכול גם לרדת לסופר ולקנות נודלס ולא להשקיע בהם בשום צורה, סתם לבשל ולזרוק עליהם משהו.
אבל לא, אני הזמנתי אוכל ממקום שמתיימר להיות משהו.
והנה הם מוסיפים חטא על פשע, אין להם שירות משלוחים משלהם, המקום עובד עם ספר האוכל.
במקרה הזה כמעט ולא היו בעיות מלבד המתנה יחסית ארוכה לאוכל, אבל זה גם רע, לא?
גם על ספר האוכל כבר יצא לי להתלונן, אבל הפעם מתלוננים על עניין אחר.

אבל מספיק שלילי, תראו איזו תמונה מקסימה ואחריה אני אנסה להיות חיובי יותר.

האגרול היה רגיל, זה אומר שהוא היה אכיל, לא מגעיל, סביר אפילו.
ע"פ החבר ששיכנע אותי להזמין מהם ואכל יחד איתי זה היה יום רע, אבל הימים הטובים לא טובים בהרבה.
אני לא בטוח אם זה דבר חיובי להגיד, אבל היי, לפחות שבענו!

עכשיו ברצינות:
זה לא היה טעים. שום דבר חוץ מהאגרול לא היה טעים.
רק הרטבים שהגיעו שיפרו את האוכל, וכעבור זמן לא רב הייתה לי בחילה.

唱長 (סינג לונג)

בערב יום חמישי, עוד לפני ליל הסדר כשלא היה צורך לדאוג לדברים כמו נבלה וטריפה, עלה החשק להזמין מסינג לונג - תמיד משתלם, עסקית במשלוחים קבוע, הטעם לא מאכזב, ולא קרה שנשארתי רעב. לצערי לאחר בחירת תפריט מושקע, ואפילו התפרעות והזמנת תוספות מעבר לעסקית, עם הטלפון המיוחל נפלה גם אכזבה, הטלפן הודיע שהם סגורים לאירוע פרטי של העסק עד ערב שבת. כגודל הציפיות גודל האכזבות.
על תלאות אותו ערב לא אמשיך לגולל כאן אך הן נגמרו ביוקר לאחר הרבה טלפונים למקומות שונים סגורים או לא מתפקדים.

לפני יומיים, היתה שעה להרוג באיזור התחנה המרכזית בת"א, בערב, והיינו רעבים. לא צריך היה לחשוב הרבה הדבר היה ככתובת "כשר לפסח" על אריזה של במבה - נלך לסינג לונג! (למרות שבמשלוח זה יוצא הרבה יותר זול כי בישיבה במקום אין עסקיות אחרי שעה חמש, לצערי)

הלכנו על מיטב המסורת, התחלקנו במנות ראשונות, מרק ו-ווןטון מטוגן (טעים רצח), מנות עיקריות הלכנו על הפשוט בשבילי - עוף חמוץ מתוק, והחריף בשבילה - חצילים חריפים, ובאמצע נודלס לכולם

הכל היה טעים
תמיד מומלץ לבקר שם - עדיף לפני חמש כשיותר זול.

למאוכזבי המסעדה - ואתם יודעים מי אתם - תנו ניסיון נוסף.

הערה אחת - יש איזו רב-מלצרית ראשית שאוהבת לרדות בצוות שלה מול כל המסעדה - לא לעניין. פעם קודמת גם היא ירדה על עובדים זרים שאכלו במסעדה ולא שמו טיפ, ולאחר שאמרו להם בנימוס שהמחיר לא כולל טיפ והם ענו "פעם הבאה נדע, אין עלינו עוד כסף" הם ננזפו במשך דקות ארוכות - נראה לי שהם כבר לא יחזרו, כל זה ע"י אותה רודנית. מלבדה שאר הצוות נעים עד מאוד.

המרקים מעולים

עוף חמוץ מתוק הכי טוב בצד הזה של התחנה המרכזית

בגללי המנה הזו בלי ירקות. מפונק

ארוחת נודלס בטעם טום יאם

ראשית חשוב שתדעו, טום יאם הוא מרק מהמטבח התאי (יענו תאילנדי) ולכן זה שכתוב "סיני חריף" על המארז לא רק מבלבל אלא לא נכון בצורה לא נעימה לעין.

עכשיו כשהוצאתי את זה מהמערכת, אפשר להתחיל לספר איך ציקצקתי בלשוני והתענגתי על כל איטריה וטיפה של מרק עשיר, חריף ומתוק (הוא היה מתוק כי הוספתי לתוכו סוכר חום, צעד גאוני).

מכיוון שזו לא הפעם הראשונה שאני סוקר מנה חמה של מג'יק אני אדלג על כל התיאורים מהפעמים הקודמות.

העובדות הללו כבר מבוססות, המחיר נמוך, הטעם גדול והכמות משביעה.

את השאר אספר בצורת גלריה עם הערות:

מנה חמה תוצרת קריית מלאכי 

כאמור, טום יאם היא מנה תאילנדית ולא סינית, אבל סבבה

בתוך המארז נחו להן שתי שקיות ומזלג מתקפל

השקית הירוקה מכילה אפונה תירס וגזר, והלבנה מכילה את מה שכתוב עליה

הכל ממתין למים הרותחים

לאחר שלוש דקות המתנה - אפשר לאכול

מעט סוכר חום מלמעלה שידרג את המנה פלאים

אחרי שהנודלס נגמרו נשאר לי מרק חריף וטעים

לקריאה נוספת תנסו את מנת המג'יק היוקרתית יותר שאכלתי בעבר, מנת מג'יק נודלס למיקרוגל, או מנה לזו מלמעלה של חברת ווילי פוד, שהייתה פשוט נודלס עם מרק פרטיות.
וכן, יופי, עשיתי שני פוסטים ברצף על מנות חמות.
אחלה.

צהריים במשרד \ אוכל מהעתיד

רכשתי סוג של מנה חמה במחיר של כ11ש"ח. מארז נודלס חביב המגיע בתוך קופסת קרטון הדומה לקופסאות של טייק-אוואי סיני קלאסי. הטריק הוא שהאיטריות מבושלות מראש ומגיעות בריזת וואקום (עם חומרים משמרים מלחיצים), וישנה שקית נוספת עם רוטב.
שתי דקות במיקרו והמנה מוכנה. סליחה שלא צילמתי גם השקיות שהיו בפנים, לא חשבתי בבירור מרוב רעב.

נודלס בוקס בטעם קונג פאו

ניסיתי את הקונג פאו הנראה בתמונה, ועוד מנה של נודלס ברוטב בוטנים וקוקוס.
הטעם לא רע בכלל, הרבה יותר טעים מנודלס של מסעדת River למשל (הם גרועים). הריח מוזר, כנראה שהם השקיעו יותר בחומרי טעם מאשר בחומרי ריח.
בקונג פאו אפילו היו חתיכות של תירס גמדי!

לא נראה משהו, אבל טעים.

לסיכום, לא מדובר בדבר הגדול הבא, אבל זה פתרון קל ומהיר לרעב. המנה משביעה למרות שהיא יחסית קטנה. היא טעימה למרות שהיא מריחה מוזר ונראית קצת לא טבעית כשמוציאים אותה מהמארז. היא בעיקר זולה, ונותנת אחלה ערך לכסף.
לא הייתי ממליץ עליה לכל אחד, אבל כן מדובר בתחליף סביר לאוכל אמיתי - וזה בהחלט מספק בעיר בה יותר מדי טבחים גרועים מרשים לעצמם לפתוח מסעדות אסייתיות.