סושי סושי סושי

אין כמו ארוחת צהריים שיש בה אוכל וגם מזון.

אין כמו ארוחת צהריים בחינם, או לפחות כזו שאתה לא משלם עליה ישירות.

אין כמו סושי שעשוי ביד מקצועית ומחומרי גלם איכותיים.

אין אין אין כמו במבה (אני חושב שזה מה שהבולס אכל היום לארוחת צהריים).

בכל מקרה, רצה הגורל שזוגתי החמדמודה הגיעה אליי לעבודה עם שק מלא בסושי (ושק נוסף מלא בקרטון ביצוע).

התיישבנו שנינו לאכול.

אמנם הסושי לא היה עשוי ביד מקצועית, אבל הוא היה טעים.

אמנם היה לו ריח דגיגי (שלא הצלחתי לאתר את הרול שממנו הריח הגיע) מה שמעיד על חוסר טריות - אבל לפחות הטעם היה משובח, ואני כמעט בטוח שהריח הגיע מהסלמון סקין, מה שהופך את זה לבסדר בסופו של דבר כי הרי מדובר בעור דג מטוגן ועל כן צפוי שיהיה לו ריח של דג.

בתפריט:

• טונה + אבוקדו
• סלמון סקין + אבוקדו (בלי מיונז ובצל ירוק, כי זה רעל!)
• שרימפס בטמפורה + אבוקדו (במעטפת פנקו)
• ריינבואו צמחוני
• בטטה טמפורה + אבוקדו

הכל אינסייד אאוט, לצד וואסאבי, ג'ינג'ר וטריאקי, בלי סויה כי זה די מיותר ועם בוטנים כי זה טעים. פשוט לוקחים את הסושי, מעמיסים עליו וואסאבי, מרטיבים בטריאקי ומדביקים לעיסה בוטנים. התענוג מובטח.

התכנון המקורי היה להביא לי מוזס, אבל החמודים האלה שיחקו אותה עמוסים ואמרו שיקח לפחות חצי שעה עד שהמנות יצאו.

יאללה ביי!

נ.ב.
הבולס העיר לתשומת ליבי שלא ציינתי מהיכן הגיע הסושי.
סושי זה נוצר בסניף רוטשילד של רשת הסושיה. את הרשת הזו אני אוהב כי לרוב ההיצע שלהם לא רע (לעומת מקומות אחרים שנותנים גושים של אורז עם חתיכות של דג סרוח וסיבי ומבקשים כמה שקלים יותר) והמחיר נמוך יחסית לתחום (לעומת מקומות שלא מתביישים לקחת כפול, או מקומות אחרים שלוקחים כפול בעבור חצי מהכמות).
לא מדובר בסושי גורמה, אבל כן מדובר בסגירת פינה מעולה כשמתחשק סושי.