ארומה לונדון מיניסטור

בוהריים מאוחרים של שישי, אנחנו דקות לפני נסיעה אל מקום שאין בו אוכל של ממש.

חנויות מסביב מתחילות להסגר, מסעדות רוחצות את הרצפה, דלתות ננעלות, יש לחץ באוויר וריקנות בבטן.

פתאום עלתה הצעה לאכול משהו מהיר בארומה.

אני לא ידעתי מה לחשוב, לא נכנסתי לסניף של ארומה כבר עשור, לא בגלל משהו מיוחד, זה יכול לקרות לכל אחד.

כעך שהוא בייגל ופרעצל, עם ריבת תות וחמאה.

מבט בתפריט שעל הקיר לא עושה לי טוב.
יותר מדי אפשרויות, בכל אחת צריך לפרק, לשנות להנדס.
אני מתייאש ומחלט לשתות פחית קולה. בראש אני אומר לעצמי שכבר אסתדר, אמצא משהו אח"כ.
פתאום המבט עוצר על כעך גדול שמונח על המדף, מין בייגל, פרצל, אפילו פרעצל אם תרצו.

בעוד שזוגתי לוקחת ביסים מהוססים מהכריך שלה ומספרת לי שהוא לא משהו - גם אני מגלה לאט לאט שהכעך שלי לא זורם. עם הריבה הוא מתוק מדי, עם החמאה הוא שמנוני מדי ויש לו טעם לוואי, לבד הוא רק בסדר, אבל יבשושי.
הקונספט נהדר (אפילו שהכעך לא היה בתרפיט בכלל), העיצוב וההגשה קונטיננטליים, הטעם יכול להיות יותר טוב, אבל אולי אגלה משהו חדש בעוד עשור.

מועדון ארוחת הבוקר של ליוי

אומרים שארוחת בוקר היא הארוחה הכי חשובה של היום, אבל מי מאיתנו באמת מייחס לאמירה הזו חשיבות כלשהי? לרוב האנשים אין את הזמן או את הסבלנות להשקיע בארוחת בוקר טעימה, מזינה ועשירה כל יום.

כי כשאני אומרת ארוחת בוקר אני לא מתכוונת לעוגיות עם הקפה או איזה רוגלך. זה לא מזין ולא תורם לכלום, זה סתם להלאות את הגוף בסוכרים מיותרים על הבוקר.

לכן החלטתי לפני כשלושה חודשים שאני מתמסרת לארוחת הבוקר. אם היא הכי חשובה בכל היום, מגיע לה שאעשה לה כבוד לא? 

חשוב לי לציין שאני טבעונית ולכן עלי להיות יצירתית במיוחד כשזה נוגע לארוחות בוקר, כאשר רוב הדברים שאנשים "נורמליים" אוכלים בבוקר הם מחוץ לתחום עבורי. אז מה אוכלים בבוקר אנשים שלא מעוניינים בגבינות, טונה וביצים?

את הארוחה הראשונה הכנתי ביום גשום של תחילת מרץ. היא כללה צנים, כמה חתיכות אבוקדו ועגבניות מנומרות בליווי של נבטוטים כאלה שקונים בסופר. 

בהתחלה היה לי קשה להתרגל לרעיון של לאכול כאלה דברים על הבוקר אבל עד מהרה זה הפך להתמכרות. היום אני כבר לא יכולה בלי משהו טעים על הבוקר (או צהריים מוקדמים, תלוי מתי הקצתי).

התמכרות נוספת שלי היא הצילום והתיעוד האובססיבי של חיי. שילוב של שני הדברים ועד מהרה גיליתי שיש לי אוסף מכובד של צילומי ארוחות הבוקר שלי. מידי פעם אשתף פה צילום או שניים ואספר מה בצלחת.

זו ארוחת בוקר שעשיתי בבוקרו של ליל הסדר והיא באה לציין את בוא האביב. היא כוללת בייגל'ה ירושלמי אמיתי מהעתיקה, עלי בייבי ירוקים, עגבניות שרי וכמובן המלך אבוקדו, בקישוט של הרבה פרחים יפים מהגינה של אמא.

בוקר טוב (: