יום ראשון, 8 ביולי 2012

המסע בעקבות הכריך וסוף השבוע הארוך

בסוף השבוע הקודם יצאתי למסע חסר מעצורים.
הכל החל ב28.6.2012, ערב הלילה הלבן. את סיפורי הקשה אגולל בפניכם דרך נקודות מפתח בקולינריה המקומית.
שימו לב ששילבתי לינקים במקומות שהיו עליהם סיקורים קודמים - סתם אם תרצו להתרשם.

  • דבוש: בצהרי יום חמישי ידידתי מהעבודה התקשרה ושאלה אם אני רוצה שהיא תביא לי מנה מדבוש. להצעות כאלה לא מסרבים ולכן לא סירבתי. לא הייתה לי שום דרך לדעת שיקח לה שעה וחצי לחזור למשרד, והשווארמה תהיה יחסית קרירה. למזלי היה יום קיץ חם כך שטמפ' הסביבה לא ציננה את הלאפה יותר מדי. כמובן שהתלוננתי בכל זאת, אבל אכלתי ונהניתי מכל ביס. דבוש יודעים מה הם עושים וכך נעלמה לה לאפה עם צ'יפס, סלט, טחינה ועמבה. (קרליבך 1)
לאפה שווארמה של דבוש
זה די קשה לצלם לאפה שווארמה בקטע מוצלח


  • המעורב: בערב יום חמישי הלכנו לראות חבר שהופיע ברחוב רוטשילד. החבר אוהב צדק חברתי וגם אנחנו, אבל אהבתו לצדק לא הפריעה לו לפרוט על מיתרי האהבה ביחד עם זמרת מוכשרת. מה שכן הפריע לו היו מוחים שמצאו לנכון לריב איתו כאילו הוא החבר הכי טוב של חולדאי. לאחר סיבובים, זיעה וביקור בכמה מסיבות - הגענו למעורב. למרות שכבר היה לילה - השווארמה עדיין ישבה לי היטב בבטן אז לא הזמנתי אוכל. במקום זה שתיתי מיץ גת. המעורב כשמו מתהדר במנות חלקי פנים שאני לא נמנה על חובביהן. החבר עם הגיטרה לקח מנה צמחונית בהתאם לצמחוניותו (כריך קציצת קמח חומוס גביה וירקות), בת הזוג לקחה מנת בשר טחון בפיתה שמכינים אותה על האש בעוד הבשר נצלה דרך הפיתה. המשכתי לשתות מיץ גת והפעם לצידו ערק. אחרי שראיתי את כולם אוכלים הזמנתי צ'יפס עליו העמסתי חרדל, קטשופ ועמבה. אומרים שגת מוריד את התאבון ועושה אותך ערני - בשלב הזה לא האמנתי עדיין לאף מילה. (אלנבי 97)

  • רובן: הגענו אחרי שלוש וחצי (AM) בדרך הביתה. למעשה חלפנו על פניהם אבל אז הבנתי שבטח אגיע הביתה ואצטער אז חזרנו ואספנו לי כריך. חולקו שוטים קטנטנים של ערק כדי לחגוג את הלילה הלבן ואת יום ההולדת השלישי של רובן. את הכריך לקחתי הביתה. הלילה עדיין לא נגמר. את הכריך הכנסתי לפה לראשונה לקראת חמש. הסתבר שבאמת יש לתאבון שלי קטע מוזר, הוא בא מדי פעם, לקחתי ביס וישר אחריו הוא נעלם, ואז הופיע שוב ואז שוב נעלם. הכריך היה נהדר אגב. אחרי שש הצלחתי להכנס למיטה והתעוררתי בקפיצות של חצי שעה ושעה, ערני לחלוטין, בכל פעם פשוט מתיישב במיטה כאילו לא אשן עוד לעולם. (יהודה הלוי 112, פינת קרליבך)

  • דה באן: שישי, עשר בבוקר, אני כבר מדבר עם הבולס על ללכת לאכול משהו. הערנות המטורפת גרמה לי להשתוקק לפעילות חריגה. הוחלט על סיבוב בעקבות כריכיות, כידוע סנדוויצ'ים אפשר לאכול ברצף כשיש הפרשי זמן נדיבים מספיק ובהנחה שיש מזג אוויר נוח ואווירה נעימה בבטן. נפגשנו בכיכר מגן דוד, ליד מירי אלוני. דה באן הייתה התחנה הראשונה - לקחנו את המנה המפורקת, בשר בקר בבישול ארוך, מפורק לסיבים, ברוטב מתוק, בלחמניית באו, שתי לחמניות סה"כ. הלחמניות מעט לחות מטבען, הבשר מלא מיצים ורוטב. אני אהבתי מאוד, הבולס אהב טיפה פחות, אמר שחסרים לו ירקות בפנים. (הלל הזקן 18)

  • הסנדוויץ': הדרמנו על נחלת בנימין ונכנסנו אל המקום החדש הזה, עדיין בהרצה. זולתנו ומלבד הצוות היו ארבעה אנשים ועם זאת לא ממש קיבלנו יחס. אחרי בחינה של התפריט הוחלט להמשיך הלאה. משהו באווירה לא היה מזמין, התיאורים של המנות לא הלהיבו והתמונות שראיתי מבעוד מועד לא היו מטריפות במיוחד. בדיעבד אני מצטער כי מאז ראיתי תמונות מוצלחות יותר. אולי בפעם הבאה.  (נחלת בנימין 59)

  • יהלומה: הביסטרו \ מזנון של יהלומה לוי זוכה לסיקור נרחב ואוהד מאוד. ציניקנים יאמרו שאולי היא משכה בחוטים מהעבר (תפקידים בכירים בתקשורת) אך די לראות שאחרי גל היח"צ הגיע גם גל של תגובות חמות מאנשים כמוני כמוכם. האינדיקציה הכי טובה לאיכות היא התפוסה - המקום היה עמוס לחלוטין עד גלישה למדרכה הקטנה. הבולס ואני לא מצאנו ולו כיסא פנוי אחרי הליכה מתישה על נחלת בנימין, סיבוב באזור המסעדות הפרסיות וקצת זיעה בעיניים. התפריט כ"כ מבטיח שאנחנו עוד נחזור. (זבולון 5)

  • בוטיק נקניק: מאוכזבים מהעובדה ששתי התחנות האחרונות לא הניבו פרי - הגענו למקום שהוא בחציו פשרה. מצד אחד נמאס להסתובב בשמש, מצד שני אני כבר סיקרתי את המקום בעבר ולאו דווקא בהתלהבות. למרות המדפים העשירים ברטבים מיובאים וצנצנות נאות, ההיצע לכריכים הוא דווקא מהפשוטים שבפשוטים. אם הייתם הולכים לסופר וקונים את המוצרים הטריים ביותר אך גם הבסיסיים ביותר לכריך כנראה שהייתם מקבלים את מה שאנחנו קיבלנו. אחרי ג'בטה עם קורנביף, שני סוגי חרדל וחסה בשבילי וג'בטה עם קבנוס בצלים, עגבניה וממרחים לבנים בשביל הבולס - יצאנו שוב לשמש, לחפש את הדבר הבא. (לוינסקי 50)
כריך קורנביף, בוטיק נקניק
זה כריך הקורנביף שלי


כריך קבנוס, בוטיק נקניק
כריך הקבנוס של הבולס

  • אוגנדה: הייתי בטוח שהדבר הנכון לעשות הוא להעמיס בורקסים וגבינות ומיני מזונות בשוק וללכת הביתה אבל ההרפתקנות של הגת חשבה אחרת. הוחלט ללכת לאוגנדה כדי להרוות את צמאוננו החדש במעט סיידר קר מהחבית. הליכה לא ארוכה מהשוק לסמטה של הרצל \ דרך יפו, ועם זאת בשמש הכל מרגיש אינסופי. כשהגענו גילינו שעדיין סגור. אכזבה מרה. (סמטת בית הבד 5)

  • קארדו: הקארדו הוא התחנה ההגיונית ביותר למי שנמצא על דרך יפו ומחפש סיידר קר. על הפינה של שדרות ירושלים ודרך יפו, מול המזרקה של תאטרון גשר, עם מבט על הרחוב וצוות חביב שמככב בבר היין שהוא גם קפה וגם ביסטרו. אחרי פיינט או שניים הצטרפו אלינו יוני, אישתו אסתי ובנם התינוק המקסים אלי שהוא גם חמוד וגם מתוק (ואני לא אוהב תינוקות). כך ישבנו ולגמנו כוס אחרי כוס, עד שנהיה טיפה פחות חם ולקחנו מוניות איש איש לביתו (חוץ מיוני שגר ממש קרוב).  בקארדו יש גם אוכל אבל לנו כבר לא היה מקום. (שדרות ירושלים 3)
יוני ואלי בקארדו
למקרה שלא הבנתם: יוני הוא מימין ואלי התינוק משמאל (חמוד חמוד, אל תעשו עליו עין)

  • בנדיקט: שבת בבוקר. אני שוב מתעורר בקפיצה, אבל הפעם אחרי שינה אמיתית. נורא מתחשק לי בנדיקט ותוך שעה אנחנו כבר שם, בהרכב של שני זוגות. ענבר אכלה אגז בנדיקט עם בייקון, אני אכלתי את הפילדלפיה סטייל (בנדיקט על בריוש עם אספרגוס ופיסות סינטה (שהפעם היו דקות ופחותות מהרגיל). שאול ופלג חולקים פריטטה (אומלט בנוסח ספרדי עם בצל, תפו"א, פלפל אדום, שום ועשבי תיבול עם/בלי שמנת חמוצה) ואחרי חולקים פרנץ' טוסט. בשלב מסויים כולם כבר הפסיקו לנשום אבל אני עדיין נאבקתי באוכל שלי. הייתי בעיצומו של ניגוב החלמון של שלושת הביצים (הוספתי ביצה נוספת לשתיים שמגיעות עם המנה) והמתנתי בקוצר רוח ללחמים נוספים. היה בהחלט טעים מאוד. החל מחצי שעה לאחר הארוחה וכ48 שעות אחריה סבלתי מכאבי בטן נוראיים. לשאר הסועדים שלום. (שדרות רוטשילד 29)
בנדיקט פילדלפיה סטייל
לחם בריוש, פרוסות סינטה, אספרגוס, ביצים עלומות, כמות חזירית של רוטב הולנדייז


כאבי הבטן של הסעיף האחרון קטעו את רצף התזונה שלי.
מאוחר יותר באותו היום היינו בביקור אצל אמא שלי וטעמתי תפוחי אדמה סגולים שהיא קנתה בשוק האיכרים. היה להם טעם מפתיע של תפוחי אדמה אפויים עם מלח גס. מפתיע כ"כ שזה היה דומה לכל תפוח אדמה אחר, אולי מעט רך יותר.
היו גם פוקאצ'ות עם דברים, הייתי כבר רעב אבל הבטן עדיין הציקה אז רק טעמתי - משום מה גם בחרו לעטר אותן בעירית, עוד סיבה לא לאכול יותר מדי.

תפוח אדמה סגול
ככה נראה תפוח אדמה סגול, למקרה שלא ידעתם


  • מקדונלדס: יום ראשון, אחר הצהריים מאוחרים, יושב בבית כי לא הלכתי לעבודה. אני כבר מאמין שאני מרגיש יותר טוב. משכנע את ענבר לקנות לי ארוחת צ'יקן סלקט בדרך הביתה. טורף אותה כאילו לא אכלתי מהבוקר (מה שנכון). הורמונים, אמוניה, חומרים משמרים, צבעים טעם וריח, דורדנות תאגידית, סבל של חיות, כל אלה מרגישים פתאום טוב על הלשון. המוח הוא דבר מוזר מאוד. (מנחם בגין 123)
צ'יקן סלקט, מקדונדלס
ארוחת צ'יקן סלקט מוגדלת, עם רוטב צ'ילי מתוק

החבר הצמחוני שהופיע ברוטשילד כיכב בתצלומים של הארץ בזכות המפגינים שהתנפלו עליו.
החברים שישבו איתנו בבנדיקט הם צמחוניים גם כן.
ויתרתי על תמונות מחלק מהמקומות שאתם כבר מכירים בעל פה (רובן למשל) ולא מכל המקומות היו תמונות.
זה היה סוף שבוע ארוך שהרגיש מתגמל אף על פי הכאבים, עלילות הגת, הכמויות הנדיבות של הערק שנמזג ובעיקר בזכות הרפתקאות ואוכל טעים. אוכל כמובן הוא לא הכל בחיים, אבל הוא טעים.

24 תגובות:

  1. הקטע הזה שאתה יודע שמקדונלדס זה רעל והתעללות ואתה עדיין נהנה מזה מראה בדיוק מה לא בסדר עם בני אדם אבל חוץ מהעניינים האלה הפוסט לא רע

    השבמחק
  2. זה חתיכת הספק בשביל סוף שבוע ארוך אבל גם לא ממש הרבה כי כל אחד אוכל איזה שלוש ארוחות ביום ולפעמים אפילו יותר למרות שלפעמים גם פחות. אם באמת שתית מלא ערק ומיץ גת אז לא פלא שהיית ריך לאכול הרבה כדי להחזיר תאים אבודים ואוכל ולכסות על כל האנרגיה האינסופית

    השבמחק
  3. לגבי אירועי יום שבת שהייתי שותף להם :

    דה באן - באתי עם רמת ציפיות גדולה, אולי גדולה מידי ובגלל זה התאכזבתי.
    הבשר בקר בתוך הלחמניה לא היה לי ממש טעים, קצת הזכיר לי גולש שנתקע בשיניים.
    בנוסף הכריך היה די משעמם ולא מעניין מספיק - אפשר היה להוסיף עוד ירק ורוטב מתאים.

    בוטיק נקניק - מקום נחמד אם כי כפי שצויין קצת חסר ייחודיות.
    הייתה מישהו בדלפק שלא כ"כ הבינה את הקונספט של שים ללקוח מה שהוא רוצה - ונדהמה כשביקשתי ממנה לשים לי קבנוס בלחמניה. הגענו לרמה ששאלתי איזה נקניק הכי דומה בטעם לקבנוס, ואז למרבה המזל בעל הבית הנחמד התערב ובמהרה קצץ לי 2 קבנוסים לתוך הג'בטה.
    הרבה אנשים קונים שם גם מצרכים ולוקחים הביתה - אולי אפילו יותר מאשר יושבים באמת לאכול במקום - לדעתי מומלץ אם אתם באיזור.

    קארדו - פעם ראשונה שניסיתי במקום את הסיידר ה westons במקום ה st bernardus שאני תמיד טועם שם. ממש הופתעתי לטובה ובדיוק נזכרתי בו היום, כשהלכתי בצהרים בחום הכבד של ת"א.

    השבמחק
    תשובות
    1. * זה קרה בשישי לא בשבת.

      * איזה ירק היית מוסיף בדה באן?
      לטעמך, הרטבים של שיגי דיגי היו טעימים יותר?
      ממליץ לך בחום לנסות את הכריך של קפה 48 (נחלת בנימין), הוא מאותה משפחה ואולי ידבר אליך יותר.

      * הבחורה בדלפק גם לא זרמה עם העובדה שרציתי להשתמש בחלה קטנה בשביל כריך, אני ניסיתי להסביר לה שאפשר לפרוס אותה לחצי על הרוחב, אבל היא לא הצליחה להבין את הקונספט ואמרה כל הזמן שעדיף שלא כי שתי פרוסות חלה דקות זה לא מספיק.
      שכחתי מזה לגמרי עד שהזכרת. היא ממש לחצה שניקח כבר ג'בטה ונעזוב אותה בשקט.

      * סיידר אלכוהולי קר הוא תענוג בכל טמפרטורה.

      מחק
    2. לא ברור מה הבעיה לתת קבנוס
      האמת היא שאני זוכר שיש להם שם גם פלנצ'ה וטוסטר אז אפשר לחמם או לטגן טיפה את הקבנוס והוא בכלל יוצא רך ועדין עם קריספ בחוץ
      הם כנראה לא הכי יצירתיים כשזה מגיע לאופן ההכנה במיוחד לאור התיאורים ואיך שהכריכים נראים אין שם חגיגה של טעמים
      ממה שאני רואה בתמונה גם לא שמו יותר מדי קבנוס שלא תתפנק חלילה

      מחק
    3. הייתי מוסיף עגבניה ומלפפון חמוץ לדוגמא.
      אולי גם מיונז.
      לגבי הסיידר - באמת תענוג וכבר כתבתי מה העדפתי למסע יום שישי הבא (זיקה+מוטראן+קארדו)

      מחק
    4. היה בפנים מלפפון חמוץ!!!

      (לא בטוח שעגבניות זורמות במטבח האסייתי)

      מחק
    5. מה לגבי פלפל צהוב קלוי?

      מחק
  4. ראיתי מה כתבתם בפייסבוק לגבי זה שאף אחד לא מגיב.
    אני חושבת שכן יש אלמנט של ביישנות אבל בעיקר מה שהפריע לי תמיד זה שאו שיש פה תגובות מעט גסות או שיש בעיקר תגובות של חברים שמגיבים לחברים ואז אני מרגישה לא קשורה.
    הבלוג עצמו מדבר אליי אבל אני לא מצליחה להשתלב בשיחה.

    השבמחק
    תשובות
    1. איך אנחנו יכולים להפוך את כל העסק למזמין יותר?
      יש לך דוגמאות לבלוגים שאולי משדרים סביבה יותר ידידותית?

      מחק
    2. אני מעט נבוכה כי לא ציפיתי לתגובה של ממש או יחס, אפילו לא חשבתי שתאשרו את התגובה שלי :)
      כנראה שכן הצלחתי להשתלב בשיחה :P

      מחק
    3. את יותר ממוזמנת לתרום לשיח הציבורי כאן, ואפילו בכינוי לא אנונימי :)

      מחק
  5. גולאש בלחמניה זה לא רעיון רע בכלל, בשר מבושל היטב ברוטב פלפלים מתוקים, אולי טיפה ירקות שורש, משהו חריף בקטנה, הייתי דוגם את זה!

    השבמחק
  6. דה באן זה מקום טעים המציע ללקוחותיו מנות נולדס טעימות וכריכים מצויינים, אני ממליץ עליהם בחום

    השבמחק
  7. מאז שיש צ'יקן סלקט אני הפסקתי לאכול KFC
    KFC ישראל לא יודעים מה הם עושים, הם לגמרי הרגו את המותג לא הביאו לארץ אף אחת מהמנות השוות המחירים לא עושים צדק עם המנות והטעמים משתנים בין סניף לסניף מה שאסור לעשות ברשת
    כאמור מאז שיש צ'יקן סלקט אין שום סיבה אמיתית ללכת לאכול KFC

    השבמחק
    תשובות
    1. צ'יקן סלקט זה גועל נפש, לתיבול של הציפוי שלו יש טעם ממש צ'יזי, והעוף בפנים עושה טובה שהוא קיים. הסיבה היחידה שאני מזמין סלקט לעתים רחוקות זה כדי לדפוק את הנאגטס, שנותנים פחות עוף באותו מחיר (אם כי בהתחשב בעליונות שלהם על הסלקט, אפשר להבין למה זו בחירה לעתים רחוקות בלבד).

      לגבי KFC, אני באמת מצטער שזה לא הצליח בארץ, זה נראה (מפרסומות/סרטים/וואטאבר) כמו משהו שהייתי מת לנסות.

      מחק
    2. צ'יקן סלקט לפחות נראה כמו עוף (שאמנם עבר חימצון וכמו כל מוצר שעובר חמצון נאלץ לעבור גם טיפול בטעם וריח) ויש לו סיבים וכו'. נאגטס, עם כל הטעם שבדבר - מגיעים מקצף ורוד שהיה פעם בשר עוף שפורק במכונה שמפרידה עצמות משאר הדברים ואז אחרי הצביעה והטיפולים נשזר לצורות שמזכירות משהו.

      מחק
    3. אתה לא מבין כלום בג'אנק פוד, המרקם של הנאגטס הוא הסיבה העיקרית לאכול אותו, הוא ממש פריך ומענג (כשמכינים אותו כמו שצריך). לא נראה לי שהייתי קורא לסלקט "נראה כמו עוף".

      מחק
  8. הסיפור שלך גורם לי להתגעגע לחיי הרווקות
    כיום כשיש אישה וילדה אי אפשר כבר לצאת להסתובב עם חברים ולאכול בדוכנים ולהשתכר בלילות
    כיום אוכלים בבית את מה שהאישה הכינה או את הגרבר של התינוקת

    השבמחק
    תשובות
    1. מזדהה איתך.
      פעם קרעתי את ת"א.
      היום אני גר בחולון והכי קרוב לאוכל אמיתי שאני מגיע אליו זה משלוח מהפיצריה השכונתית (בימי חול בלבד)

      מחק
  9. אני רק רוצה לציין בגאווה קטנה שנראה לי שמישהו הקשיב לתלונת הצילום והאוכל נראה עכשיו הרבה יותר כמו שהוא אמור להראות.
    ריספקט!

    השבמחק
    תשובות
    1. למקרה שאתה לא מכיר:

      https://www.google.co.il/search?sugexp=chrome,mod%3D18&q=site%3Afood-out.blogspot.com&um=1&ie=UTF-8&hl=iw&tbm=isch&source=og&sa=N&tab=wi&ei=PaP6T8OLKoq38QP4xfGyBw&biw=1360&bih=673&sei=P6P6T-SiG5LZ8gP8_Pn_Bg

      מחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג