מקס ברנר - רמת החייל

• רצינו ללכת לבלאק על מנת לערוך מחקר השוואתי (לעומת הבורגוס), אבל, אחרי שעברנו את עמדת המארחת הלא מאויישת בחוץ ואת המאוורר שיורק עלינו מים ואוויר, נעצרנו על ידי אנשים שכבר המתינו בחוץ והודיעו לנו בסמכותיות רבה שלא ניתן להכנס בלי המארחת; המארחת הגיעה בסוף ואמרה לנו שאין מקום ושנצטרך לחכות 5 דקות (כלומר זמן בלתי מוגבל כלשהו), החלטנו לחכות קצת, אבל אחרי שכל שניה סגרו לנו את הדלת כדי שחלילה לא נרגיש מזגן וכל האנשים שחיכו בחוץ נראו כאילו ממש חשוב להם להכנס - החלטנו ללכת משם למוזס. בדרך למוזס עברנו ליד מקס ברנר והחלטנו להכנס מתוך תחושת פחד שנלך למוזס וגם שם לא יהיה מקום. זו כנראה הייתה טעות גורלית.
• גם פה הייתה מארחת חמוצת פרצוף שהודיעה שניאלץ לחכות 'כמה דקות', כששאלתי אותה 'כמה?' היא עשתה לי פרצוף של 'האם יש לך תסמונת דאון שאני לא מודעת לה?' וענתה לי שצריכים לנקות שולחנות כלשהם. חיכינו עוד חמש דקות של צפיה בשולחנות ריקים ואז הושיבו אותנו.
• בפעם האחרונה שהייתי שם, לפני כ3 שנים, מקס ברנר היה מקום די בינוני כזה לארוחת צהריים שיש בו כלמיני אוכלים שונים שאפשר לבחור מהם וגם אוכל צמחוני מספק.
• לידנו ישבה חבורה מאוד מרוצה מעצמה, רועשת, וentitled של 'עובדי הייטק', שדרשו שירות מקצועי ומעולה ולא היו מוכנים להתפשר עליו!ף לאורך כל הארוחה קיוותי שהם ילכו, אבל הם הלכו רק כחצי דקה לפנינו. חבל. לא שאני לא נהנית לצפות באנשים מאוד חשובים משפילים מלצרים שלא יודעים מה מקומַם.
• העסקית כוללת מנה ראשונה, מנה עיקרית ושתיה.
• התבשר לנו שאין יותר שקשוקה בעסקית כמו שהייתה פעם, ושחלק מהדברים שמופיעים בתפריט (הרבה פחות דברים צמחוניים מפעם) לא קיימים - כמו כריך חביתה.
• הזמנו מרק עדשים וכדורי ריזוטו כמנה ראשונה:



מרק עדשים וכדור ריזוטו

• מרק העדשים היה נחמד וכלל אף גרגרי חומוס, כדור הריזוטו היה נחמד גם הוא למרות שהוא היה אחד ויחיד (כתוב 'כדורי' בתפריט).
• קיבלנו גם סלסלת לחמניות וחמאה, לא לפני שאחראי המשמרת סיכל את מזימתה לתת לנו סלסלת לחם לפני שקיבלנו את הסכו"ם שלנו. מלצרית טיפשית שכמותה. הלחם לא היה ישן, אבל לא חמים וטרי. 
• כמנות עיקריות, הזמנו (מהתפריט שלא היו בו יותר מדי בחירות שנראו לנו מעולה) - כריך סלופי ג'ו וסלט פתוש:



סלט פתוש וסלופי ג'ו

• סלט הפתוש היה מאכזב כי היה כתוב שהוא עשוי מחתיכות פיתה, אבל אלה היו חתיכות לחם גדולות, כמו כן - משום מה הייתה ציפיה שיהיו בו כלמיני ירקות דמויי חסה, אבל זה בעצם סלט ירקות פשוט עם חתיכות לחם וטחינה. לא היה בלתי טעים, אך לא מרגש בעליל.
• הסלופי ג'ו היה בסדר גמור, לא מעניין במיוחד ולא משהו שאי אפשר להכין בבית, הסלופי ג'ו בהאדסון שנמצא 100 מטר ממקס ברנר הרבה יותר ראוי ומעניין, אבל אין שם יותר מדי מנות צמחוניות, אז פעם אחרת.
• וכשתיה הזמנו גרניטה לימונענע (ברד) ומשקה עם שם מוזר ששכחתי -כתום שמורכב מיוגורט, מנגו, דבש וקינמון. השתיה הייתה בסדר גמור.

• 

  שתיה
  
  

• לסיכום - היה לא מרגש, לקח הרבה זמן, השירות לא היה מדהים (שכחתי לציין שביקשנו שתי כוסות מי ברז כ4 פעמים מתחילת הארוחה וקיבלנו אותן רק לקראת סופה), הקהל מסביב היה לוקה בכל מיני דברים - ביניהם - חסר.