חומוס יונס ופיצה סרט

לפרק זמן בחיי חומוס יונס היה החומוס המועדף עליי (תל אביב, לא יפו).
זה היה חומוס טעים, טרי, זול וזמין (גם מבחינת מרחק וגם מבחינת שעות וימי פעילות).

יום אחד - הנורא מכל קרה!
החומוס שלהם נהיה מגעיל. לא סתם לא טעים, היה לו טעם מעאפן, כבד בתבלינים, לא טרי במיוחד ובעיקר לא בא בטוב.
שתי פסילות וגמרנו, לא יכולתי לחזור לשם שוב אחרי שגיליתי שזה לא משהו חד פעמי, ויותר מזה - גם אנשים אחרים דיברו על זה. האסון היה כבד, הייתה מצוקה באוויר.

חומוס יונס, אמש, מנה טעימה ברמות מרעננות, עם קצת גרגרים ומעט טחינה (וסומאק?)

מה רבה הייתה שמחתי כשאני והבולס קיבלנו אתמול את החומוס שלנו והוא היה טעים בצורה אסטרונומית.
חזרה העטרה ליושנה, והכל נהיה דבש!
רק מה, המנה כפי שאתם יכולים לראות מרוחה ביד קמוצה מאוד (מזל שאכלנו פיצה לפני, ועל זאת בקרוב).

הבולס הזהיר אותי שזה קרה לו גם בפעם האחרונה, הוא קיבל מנה קטנה מאוד, פיתה במקרה הטוב ובניגובים קטנים.
מזל שגם הזמנו מפלאפל הבית. פלאפל ירוק, טרי ומדהים. אמש הוא היה פחות מדהים מהרגיל אבל עדיין טעים עד מאוד.

פלאפל ירוק טרי טרי, עם צלוחית טחינה מוצלחת

כמו שאמרתי, את הערב בעצם פתחנו עם פיצה.
התכנון היה ללכת בכלל לקרפצ'יו בר - הבולס כצפוי הצטייד בקופונים. כשהגענו גיליתי שאני לא במצברוח ובשכנוע קליל המשכנו לפיצה סרט. הפעם, שלא כמו בפעם שעברה שביקרתי בפיצה סרט כבר היה לי חוש טעם, אם כי אני עדיין טיפה חולה.
כדי לדעת מה ההבדל בין הטעמים - לא העמסתי ישר מרוטב הסריראצ'ה המצויין אלא אכלתי חצי משולש (עם פטריות) במצבו הטבעי. המגש בדיוק יצא לא מזמן והפיצה הייתה גם טריה וגם טעימה. רוטב עסיסי, פטריות עשויות במידה הנכונה וכל שאר הדברים שצריך. אחרי זה כבר שחיתי ברוטב.

פיצה סרט, פטריות, רוטב סריראצ'ה וקצת סודה כדי להרטיב את הגרון.

סה"כ היה ערב משובח של קולינריית רחוב. אם כבר לאכול אוכל רחוב - אז את הסוגים הטעימים.
תראו את כל התמונות ותגידו לי שאתם לא רוצים גם קצת מהתענוגות האלה?
לא? שקרנים!
מה שמזכיר לי: אמרו לי שיש פה יותר מדי חומוס ומעט מדי דברים אחרים. האם זה נכון? נשמח לשמוע מכם.
לסיכום, עוד תמונה של כוכב הערב:

חומוס יונס, שוב זרח מעליהם כוכב החומוס התל אביבי, מומלץ בחום לבוא לנגב