מחשבות מהשטח: נאצ'וס בקולנוע Pathé, אמסטרדם.

דברים שכדאי לציין:

1. תה קר, ירוק, בטעם ליצ'י, של ליפטון, זה טעים.
2. נאצ'וס זה אחלה אבל תמיד רועש מדי בתוך הגולגולת בזמן צפייה בסרט.
3. NACHO CHEESE = NOM
4. יש כמות פסיכית של בצל ברוטב הסלסה, וזה לא להיט לאנשים שלא אוהבים בצל.

בופה JIMMY's קלונוע Pathé, אמסטרדם

מייקס פלייס [Mike's Place] רמת החייל

עוד ביקור במייקס פלייס, הפעם גם אני וגם NISH בשילוב כוחות, וגם זוגתי האהובה בלב.
זה היה לאחר שיצאנו רעבים מהסרט "עלייתו של האביר האפל" (בשפת המקור זה נשמע יותר טוב: The Dark Knight Rises), אבל על החוויה הקולנועית אח"כ, קודם כל אוכל.
הנה תמונה שאמורה לשמן לכם טיפה את העיניים כדי שהטקסט יחליק טוב יותר.

צ'יזי פרייז עם בייקון, אם אתם באמת אוהבים התקפי לב בעתיד שלכם והרגשה אמריקאית על הלשון בהווה.

אני הזמנתי בערך את מה שהזמנתי בפעם הקודמת שנכנסתי אל מייקס פלייס, קערת צ'יפס מוקרמת בגבינה מותכת, עם פיסות בייקון מעל. תענוג לבלוטות הטעם, אם כי באיזשהו שלב אני מוסיף קטשופ \ חרדל \ רוטב BBQ \ מלח, כי זה נהיה טיפונת חדגוני כשמגיעים לאמצע.

NISH הזמין אצבעות גבינה ואצבעות עוף, אבל אני אשאיר לו כאן מקום לספר על זה בהמשך.

גם הוא אגב כבר כתב איזה קצרצר על מייקס פלייס.

האישה שאיתי הזמינה בוריטו עוף וגם לה אשאיר מקום לתיאור החוויה במילותיה שלה.

עם קערת המוות שלי שתיתי סיידר של סוואנה (Savanna) שלא אהבתי בעבר אבל כיום משום מה עכשיו הוא ממש טעים לי. המשקה מכיל 6% אלכוהול, והוא מוגדר כ"יבש", אולי טעמו שמזכיר מעט יין היה הסיבה לכך שהוא לא ממש התאים לי - מאחר ואני מעדיף את מתיקות.

הבקבוק אגב עלה פי שתיים וקצת ממה שהוא עולה על הבר בו אני שותה אותו בדרך כלל.

בנוסף (לפני שאני מגיע לעלייתו של האביר האפל) הייתי רוצה לציין את השירות.

הצוות היה רב והמלצריות הסתובבו כל הזמן בין השולחנות בפנים ובחוץ. עם זאת, היה קשה ליצור קשר עין, לא ניגשו אלינו לוודא שהכל בסדר עם ההזמנות, לא מיהרו לפנות אפילו כשביקשנו חשבון וגם לאף אחד לא היה איכפת שהייתה על השולחן מנה שכמעט ולא נגעו בה.

חוץ מזה היה גם צמד קאברים שהביך אותנו מדי פעם ואחד הברמנים עבר עם כוס וגייס עבורם תשלום מהיושבים בחלל.

ועכשיו לאביר האפל ולקולנוע:

משום מה לא היו טרופיות בקולנוע, זה כבר הביקור השני שלי שבו הבחנתי בכך. ייתכן ומישה עלה על זה שהמחירים של משקה הענבים היה נמוך מדי (ביחס לשאר הדברים).

הסרט עצמו היה ממש טוב, באמת, לא ציפיתי לסרט שירגש אותי כ"כ, ירתק אולם מלא אנשים למסך ויגרום לכל מי שהיה שם להפסיק לדבר מרוב מתח. כריסטופר נולאן הצדק לחלוטין עוד סרט המשך בבימויו ואפילו סלחתי על שינויים קלים בקווי הדמויות הקלאסיים של הדמויות הוותיקות.

אבל הקץ לספויירלים; כולי תקווה שבאטמן יחזור תחת שרביטו, עם הקאסטינג הנוכחי (שגנוב מעט מסרטים אחרים של נולאן), ושזה ימשיך להיות טוב כל כך.

אוכל של קולנוע

הקרנת חצות של שישי, קניון איילון.
הלכנו לראות את פרומתאוס של רידליק סקוט. אם להתבסס על הטריילירים זו הייתה אמורה להיות חוויה קולנועית מעיפת פנים.

במזנון אנחנו מעמיסים דלי של פופקורן (אני מאוד אוהב פופקורן אבל בקולנוע אין לי סבלנות לדברים שנתקעים בשיניים, המלח המצמיא והמאבק האינסופי בחושך בעודי מנסה לא לאכול את השרופים, להמנע מהלא מפוצחים וכו'.
אני עושה החלטה מהירה והולך על הנאצ'וס.

באולמות הקולנוע של ישראל 2012 נאצ'וס הם חטיפי תירס עם טיפה סלסה בצד.
המנה הקטנה קטנה מאוד, הגדולה לא גדולה בהרבה.
הבחורה בדלפק בוחרת לתת לי כמות קטנה מאשר האחרות נותנות ללקוחות האחרים. בזמן שאחרות מעמיסות הר - שלי נתנה לי גבעה קטנה שבתחתיתה המון חתיכות שבורות.
לא נורא, אני לא הולך להציק לנערה שצריכה להתמודד עם אלפי לקוחות מעצבנים מדי ערב.
בדיעבד מסתבר שהנאצ'וס בחלקם לא ממש טריים.
אני אחיה, אם כי מאוכזב מעט.

אני זוכר שביקרתי בבית קולנוע בניו יורק, עם כיסאות עצומים שביניהם מרווח ונאצ'וס עם גבינה צהבהבה כמעט נוזלית ועשירה בטעם כמו שרק אמריקאים יודעים להזליף מהמפעלים שלהם.
החוויה הזו כ"כ רחוקה מהקולנוע הישראלי שגם אם באולמות VIP מסויימים אפשר לשבת בנוחות - הרי שאת הגבינה לא נראה לדעתי בעשור הקרוב (שלא לדבר על רוטב צ'ילי או פיסות בייקון קלויות מעל).

אגב, הסלסה והנאצ'וס יוצרים שילוב פיקנטי (אולי אפילו חריף לדודות הפולניות שבין קוראינו).
כדי להרוות את עצמי בחרתי דווקא בצמד משקאות ענבים דמויי טרופית.
יחדיו הם עלו שישה שקלים בלבד (ייתכן והייתי צריך לקחת עוד כמה), קרים וכיפיים, אין כמו משקה ענבים טוב.

הסרט היה מאכזב.
רידלי סקוט יודע לפנק מאוד בויזואליות שלו, במחוות למביני עיניין ומעמיקי חקר, בבחירת תפאורות מדהימות וזוויות שמחמיאות להן. העלילה הייתה הפריקוול של הפריקוול של הנוסע השמיני, זה לא דבר רע אבל הפריע מעט שהיא הייתה מונעת ע"י הצורך בהמשך ולאו דווקא בסיפור כתוב היטב. אם היה צורך באקשן בסיקוונס כלשהו אז הדמויות עשו את מה שהניע את האקשן ולאו דווקא את הדבר המתבקש מבחינת סיפור.
אני מקווה שעם צפיות אחרות יתגלו רובדים חדשים ועמוקים יותר, מה גם שלרידלי תמיד יש איזה חצי שעה גנוזה שצצה אחרי שנה או שתיים ומוסיפה עניין נוסף לסרט.

הנאצ'וס נגמרו לפני תחילת הסרט. ככה זה כשהכמות קטנה והפרסומות אינסופיות.