יום שלישי, 13 בנובמבר 2012

פליישמן דלי


הכל התחיל כשהלכתי עם חברות מהעבודה כדי לראות דירה להשכרה בנווה צדק.
זה היה רעיון מוצלח על פניו, דירה נהדרת על הנייר, ארוחת צהריים באוויר החופשי, התכנון שלי היה ללכת לקישריה ברחוב הרצל.
תוכנית נהדרת.
בפועל מה שקרה הוא שהדירה הייתה צריף מכוסה אסבסט. חדר ומסדרון היכן שהובטחו שניים וחצי, השטח שהיה אמור להיות 60מ"ר היה קרוב יותר ל20 מטרים רבועיים.
הבחור שמתגורר שם כרגע אמר שאפשר לעשות מה שרוצים כי ממילא הורסים את המבנה בעוד שנה וחצי כדי לבנות בניין חדש במקומו.
וזה לא הכל, בדרך גם נפלנו על נהג מונית שפנה בכוונה לכל הרחובות הלא נכונים, נדחף לתוך פקקים ואמר כל הזמן "אתם תגידו לי לאן לנסוע, אני לא מכיר את הדרך" ואז כמובן התעלם מהכיוונים שלנו ואמר "וואי איך פיספסתי את הפניה".
אני מקווה שהארבעים שקלים האלה ילכו לו לתרופות. 



כריך קורנביף שמחם את הלב והבטן
כריך קורנביף שמחם את הלב והבטן 



אחרי החוויה הלא נעימה הנ"ל הוחלט שנלך לאכול.
הצעתי את הקישריה, בסה"כ רציתי למלא את החלל העצוב בכמה קישים נהדרים. נרשמה הסכמה.
כשהגענו לקישריה בהרצל גילינו שהיא לא שם. במקומה נתלה שלט שאומר: דלי פליישמן, ניו יורק פינת הרצל.
בחלון הונח בתבונה כריך יפה.
זו אחלה דרך למשוך לקוחות, מוזר שלא עושים את זה ביותר מקומות, פשוט לשים מנה נאה בחלון הראווה הפונה לרחוב. מי עושה את זה כיום מלבד קונדיטוריות של פעם? מעטים.
בהתחלה כמעט ולא נכנסנו. היה חשש, חשבנו לאכול פסטה, פיצה, אפילו נקניקיה בלחמניה, אבל בסוף נשברנו, זה היה קרוב מאוד (עמדנו בדלת של המקום) והכריך בחלון נראה ממש טוב.


סנדוויץ' קורנביף עסיסי, עם עגבניה, מלפפון חמוץ, חסה, רוטב ברבקיו, חרדל ורוטב צ'יפוטלה
סנדוויץ' קורנביף עסיסי, עם עגבניה, מלפפון חמוץ, חסה, רוטב ברבקיו, חרדל ורוטב צ'יפוטלה



התפריט בפליישמן דלי הוא כמעט קלאסי, קורנביף, הודו, לשון (קלאסי בקטע ניו יורקי \ ארופאי), הדברים הרגילים.
בין השורות היה גם אזכור לבשר צלעות מפורק ברוטב ברבקיו, נשמע כמו חלום אבל לא ראיתי אותו בתצוגת הבשרים ומיהרתי אז העדפתי לבחון את הנושא בפעם אחרת.
כריכים, רכיבים של כריכים כסלט, לא יותר מדי מפואר או מגוון אבל מספיק בשביל להנות.
אני בהחלט נהניתי, אבל את זה אתם בטח יכולים להבין רק מהתמונות הנהדרות.



הבקר עסיסי לח וחמים, בדיוק כמו שהוא אמור להיות
הבקר עסיסי לח וחמים, בדיוק כמו שהוא אמור להיות



לפני שאני מגיע לאוכל יש כמה נקודות זכות שאני חייב לציין כדי להסביר עד כמה טוב המקום, וזה עוד לפני האוכל:
* יש אפשרות לרכוש כוס גזוז עם ריפיל חופשי, אבל לא כמו במקומות אחרים אלא עם ברזים על הבר בשירות עצמי. אתה שותה מה שאתה רוצה, כמה שאתה רוצה, בלי לבקש ולחכות ולהתייבש.
הקונספט הזה אמנם לא תפס בישראל כי למה לתת לאנשים לשתות עוד ועוד כשאתה יכול לקחת עוד כסף על השתיה, וגם מהצד השני אני מניח שהישראלי הממוצע יבוא אם בקבוק או שקית זבל בכיס ויקח כמה ליטרים לדרך.
אני טעמתי את גזוז הלימון, המנטה והתות. שלושתם היו נהדרים. הכוס של הריפיל מגיעה בעסקית הצהריים. יש גם סודה נקיה.
* יש בכל מקום אגרטלים עם בצל ירוק רענן, ככה, לנישנוש. אני אמנם שונא בצל, אבל הרעיון חביב מאוד ואחת מהבנות שאיתן באתי בהחלט השתוללה.
* יש מכשיר לחימום הצ'יפסים, כמו של נאצ'וס בבתי הקולנוע, כמו שצריך להיות, כדי שזה יגיע רענן וקריספי. בהמון מקומות נותנים צ'יפס מהשקית או סתם כזה שאיבד כל צורה.
* יש צ'ייסרים זולים (תשעה שקלים) של סטולי ושל ג'יימסון. זה בהחלט מוסיף.
* יש מגוון רטבים עשיר, והם ממש טעימים. זה די הגיוני שבסנדוויצ'יה צריכים להיות מלא רטבים טובים אבל זה לא תמיד קורה בעולמנו.



מכשיר לחימום צ'יפס, בצל ירוק ואפילו ברז גולדסטאר
מכשיר לחימום צ'יפס, בצל ירוק ואפילו ברז גולדסטאר



ועכשיו לאוכל:
הזמנתי כריך קורנביף. הבשר הגיע חמים ולח, מאודה בדיוק כמו שצריך.
הכריכים מוגשים בלחמניות פרנה (יש גם פרנה דגני \ לייט ואפילו פרנה בגודל שונה, גדול יותר - לא ביררתי למה). ע"פ הטריות של הלחם והעובדה שיש תנור במרכז החלל אפשר להניח שהם אופים אותם במקום.
בתוך הסנדוויץ' ביקשתי רוטב ברבקיו, צ'יפוטלה (אני שמח שזה תפס) וחרדל. הטעמים השתלבו מצויין והרטבים היו שמיכה נהדרת לבשר.
בנוסף היו הקורבנות הרגילים, חסה ועגבניה, וגם טאץ' נחמד של מלפפונים חמוצים פרוסים דק דק.
הכריכים מגיעים עם קערה של כרוב חמוץ מתוק נהדר, ערימה של צ'יפסים (בסגנון תפוצ'יפס) ומתבלים.
יש על השולחנות ועל הבר בקבוקים עם רטבים אבל אם יש רוטב שבא לכם ואין אז תקבלו אותו תוך שניות בודדות.



סנדוויץ' קורנביף מושלם, באמת
סנדוויץ' קורנביף מושלם, באמת



חשוב לציין שהמקום כשר.
מצד אחד זה אומר שלא תקבלו תוספות של גבינה ובייקון שהם אחלה דבר בכריך, אבל מצד שני אם תחשבו על זה - אין את התוספות האלה ברוב הסנדוויצ'יות בישראל.
מכיוון שממילא רוב הכריכים בסביבה מבוססים על עופות ובקר - אתם לא תרגישו בהבדל.
האוכל נהדר וכשהאוכל טוב לא שמים לב למה שחסר בו (כמו באוכל צמחוני או טבעוני טוב).
כשרות היא כמובן גם שיקול עסקי. אני מניח שהתעודה עוזרת לפנות ליותר סוגי קהל. בכל מקרה, זה לא גורע.
אם תחשבו על זה - בעצם החיסרון היחידי הוא שהסנדווי'צים לא יהיו זמינים בשבתות וחגים, שזה כן פיספוס כי אלה אחלה סנדוויצ'ים.



גזוז לימון, כרוב כבוש מתוק, צ'יפס, ארוחת מלכים
גזוז לימון, כרוב כבוש מתוק, צ'יפס, ארוחת מלכים

לסיכום:
הכריך היה מדהים.
באמת, אין לי מילים כדי לתאר. זה בשכונה של רובן, בטעמים טיפה שונים, נימוח, עסיסי, טרי, רטבים נהדרים שרק מוסיפים, תפריט יחסית עשיר אפילו שהוא מצומצם.
המקום נקי, מואר, נוח, מעוצב בצורה מודרנית אך נעימה ועם הרבה עץ. להבדיל מהקישריה ששכנה שם בעבר - לא מתחילים להזיע בשניה שנכנסים.
השירות ידידותי מאוד, איכות שתמיד מחמיאה לאוכל מצויין.
יצאתי מרוצה בצורות קשות.
אני ממליץ בחום אינסופי לבקר שם ויפה שעה אחת קודם כי כידוע עסקים מתחילים זקוקים לתנופה ותמיכה.



10 תגובות:

  1. הכל טוב ויפה, רק כדאי לציין שהמקום סגור בימי שישי - בהחלט לא טריוויאלי עבור מקומות במרכז תל אביב.

    השבמחק
  2. אני לא מבין את הקטע שלהם - הרי יום שישי הוא היום שבו לנו, אנשי הפרברים המנומנמים של ת"א, יש את הזמן לקחת נשימה מהחיים האפרוריים שלנו, ולטעום טעימה קטנה מהבועה התל אביבית הנוצצת.
    מדוע מונעים אפילו את זה מאיתנו?

    השבמחק
  3. אני שומרת כשרות ותל אביבית ולכן שמחתי שסוף סוף פתחו מסעדה איכותית!!! אחלה סנדויץ עם מלא בשר עסיסי, אני באופן אישי אהבתי את ה"שרדד" דומה לסלאפי גו הניו יורקי. תצליחו בעזרת השם!!

    השבמחק
  4. אני כל כך שמח שכתבת על המקום הזה, יחד עם סעיד זה המקום הראשון שאני פוקד כשאני מבקר בת"א לפני/אחרי פסח.

    השבמחק
  5. אחרי שקראתי את הביקורות הנ"ל ושמעתי מחברים שכל כך נהנו הלכתי לשם והזמנתי עסקית עם ריפיל חופשי של גזוז. נהניתי היה טעים, הכל אחלה. קצת יקר לסנדביץ' לא גדול במיוחד אבל ביחד עם הגזוז-ממלא.
    הטעם התחלף בטעם מר אחרי שנודע לי שהסנדביץ גדל פלאים אם מורידים שקל אחד בלבד ולא לוקחים את הגזוז. לחמניית הפרנה גדלה באופן פלאי כאשר משלמים 38 ש"ח, ללא שתייה. אם תגדילו בשקל תתמלאו מהאויר שבגזוז ולא מהכריך שקטן משמעותית...

    השבמחק
  6. להלן "השיטה" :
    1. קנה לחמניית פרנה - עלות משוערת 3 שקלים
    2. קנה 200 גרם נקניק - עלות משוערת 10 שקלים
    3. הוסף ירקות\רטבים - עלות משוערת 2 שקלים (בהגזמה פראית)
    4. מכור ב38 שקל (פי 2 וחצי מעלות החומרים) לפראיירים תל אביבים שעומדים בתור לקנות

    מה לא הבנתם?! הון - שלטון - עיתון - קופון.
    מוקדש כחומר למחשבה.

    השבמחק
    תשובות
    1. יבגני מהבלוק4 בינואר 2013 בשעה 8:23

      אתה צודק,
      רק אתמול חבר שלי בוריס סיפר לי שהוא היה בתל אביב, ורצו ממנו 19 שקל עבור מנת סביח.
      עובד בעיניים כמו שנקרא - אצלנו בעיר מנת סביח עולה 6 שקלים, ואתה מקבל בונוס ברכה שהיא סגולה להצלחה בחיים המודרנים.

      מחק
    2. לא מזמן ראיתי ראיון עם איילת שקד, שבה היא מספרת שביבי לא לוקח איתו ארנק כשהם יוצאים למסעדות. לאור רמת המחירים אני לגמרי מבין אותו.

      מחק
    3. א.י. היקר\ה,

      הנחת היסוד שלך שגויה.
      אשמח לפרט:
      1) לחמניות פרנה לא קונים במכולת, דהיינו זה מצריך נסיעה מיוחדת למישהו שמכין אותן במיוחד.
      2) נקניק איכותי לא עולה כמו שאת מתארת לעצמך, מה גם שכאן מדובר על קורנד ביף. אחד טוב יעלה לך יותר ממה שציינת. מה גם שאין לך בבית מתקן לחימום ע"י אידוי. את יכולה לשים את הבשר בסיר אידוי (קוסקוסייר) או כלי כלשהו עם אדים, אבל זו טרחה.
      3) את אולי יכולה ללכת לשוק ולקנות חמוצים, עגבניה, חסה וכו', אבל הנסיעה או ההליכה, בשילוב דלק, זמן וכו' יעלו לך יותר מ2 שקלים, מה גם שכל הירקות ביחד יעלו לך יותר.
      לגבי הרטבים - לא מוכרים חרדל, רוטב ברבקיו, רוטב צ'יפוטלה, רוטב חזרת וכו' לפי משקל או מריחה, צריך לקנות מיכל \ בקבוק.
      4) תעשי רשימה מחודשת של הנסיעות והבזבוזים, ותראי שבשביל כריך חד פעמי מחומרים טריים שווה להשקיע לפעמים, אולי לא תמיד אבל אפשר להתפנק.

      מחק
    4. מי צריך ארנק כשיש דולרים בגרביים?!

      מחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...