הבולס ואני הלכנו לסעוד את נפשנו בסניף הקרוב של קאבאבא.
כמו ארז, חברנו הטוב והיקר, גם אנחנו נעזרנו בקופונים שפורסמו לארחונה המקנים הנחת 50% לארוחות של קאבאבא, או כמו שהבולס היה אומר "נותנים לך תיקח..." וכו'.
ובכן, לא היה רע בכלל, אפילו היה טוב, למעט כמה עצות לשיפור שאותן אשטח בפניכם יחד עם הסיפור המרגש של הקאבאבא.
 |
| המקדונלדס של השווארמה, אבל יותר טוב |
קאבאבא זה בעצם קצת כמו ללכת למקדונלדס וקצת כמו ללכת לדבוש.
יש רובוטים שפורסים את השווארמה, יש קופה בה לוקחים את ההזמנה, מסכים עליהם היא מופיעה, אזור שבו מוציאים לך את האוכל על מגשים אדומים, השתיה מגיעה בכוסות עם שם המותג, הצ'יפס די דומה ואפילו הקטשופ מגיע בשקיות.
יש שני גלגלים, האחד פרגיות (טעים) והשני עגל (גם טעים אבל עם טעם לוואי ייחודי של תיבול חזק), הסלטים הרגילים ועוד כמה דברים שלא טרחתי לבדות (סליחה באמת שהייתי רעב והלכתי ישר על השוואמה מבלי לחפור בתפריט).
 |
| ככה נראית לאפה |
כבר בזמן שהמתנו הבולס העיר שהלאפה הייתה קטנה, אבל מהצד היא נראתה לי בסדר.
האשמתי אותו בשליליות יתר והמשכתי לחכות לארוחה שלי.
הבולס הזמין טבעות בצל לצד קבבים, אמר שהיה בסדר אבל אני אשאיר לו מקום לכתוב ביקורת משלו.
הלאפה שלי הייתה מצויינת. הכל היה מונח ומפוזר כהלכה, הטעמים השתלבו יופי, הסלטים והרטבים פוזרו כמו שצריך ובמידה הנכונה ואפילו יצא שכל כמה ביסים אכלתי עגל ובאחרים אכלתי פרגית - כך שיכולתי לחוש בהבדלים בטעמים ובמרקמים.
 |
| משמאל רואים את העגל, מימין רואים טיפה פרגית |
אני לא בטוח שהצ'יפס הוא ברמה שמצדיקה פסקה משלו, אבל באמת שהוא היה טוב. כל העניין הזה עם התוספות הוא רעיון לא רע, אבל מצד שני זה שוד לאור היום. בפלאפל של דוד מעמיסים שלך שק של צ'יפס לבקשתך כמו גם בשווארמיות אחרות בהן העסקים טובים, המחירים מספיק גבוהים כדי להצדיק פינוק או סתם יודעים שהלקוח לפעמים רוצה קצת תפוח אדמה שמנונית. בדבוש הצ'יפ עולה שקל לשקית בגודל קטן עד סביר, אבל זה עדיין שקל וזה אומר שבסכום שמנת צ'יפס במקדונלד תעלה - ניתן לקנות הר של צ'יפס דבוש, שהוא לא רע.
בקאבאבא מתייחסים לצ'יפס כתוספת, זה מגיע בצלחת \ מארז נייר נחמד מהסוג שבו מגיעות נקניקיות בחול, הכמות לא רעה, הטעם גם מצויין, אבל זה עדיין לא בשכונה של הצ'יפס התעשייתי והמדהים של מקדונלדס עצמם, אפילו הוא נראה בדיוק כמוהו.
 |
| צ'יפס כמעט כמו של מקדונלדס |
הניחו שניה את הקופון בצד.
ארוחה כזו בלמעלה מארבעים שקלים זה בערך כמו מקדונלדס.
כיום אנחנו כבר לא חיים בעדין התמימות של שנות התשעים וברור לכולם שמקדונלדס היא לא מסעדה ושווארמה זה לא בילוי, למרות ששני הדברים האלה עדיין נכונים איכשהו, הרי אפשר לצאת עם החבר'ה לשווארמה ולשבת על הברזלים ואפשר ללכת למקדונלדס המפואר יותר ולהתנהג בנימוס.
בכל מקרה, השווי הכספי הוא בסדר, צ'יפס, שתיה, לאפה עם שווארמה עגל, החיים הטובים ועוד על מגש יפה והכל.
ממש לאס וגאס בישראל.
אם תרצו תלונה של ממש - הביטו בתמונה כאן מתחת. שקיות הצ'יפס הן בגודל של חצי לאפה (לגובה). זה אומר שהלאפה קטנה מהלאפה הממוצעת בשוק. אפשר להגיד שעוקצים אותכם, אפשר להגיד ששוארמה זה אוכל רחוב עממי, אבל מצד שני כל המחירים עולים, קשה למצוא מקומות שלאפה עולה בהם פחות משלושים, בכלל די קשה לחיות במדינת ישראל.
 |
| שקית קטשופ בגודל חצי לאפה |
אגב, אני לא בטוח עד כמה כל הסיפור הזה עם הפס האנושי עובד.
יש אנשים בקופה, אנשים שמכינים את האוכל, אנשים שמגישים אותו, בדבוש עושים את אותו הדבר עם פחות אנשים מקדימה, ואולי אדם או שניים מאחורה. למעשה אולי כל זה למראית עין, אולי כשיש מחסור בלטים אחד מהם עובר למטבח. אולי זה כמו במקדונלדס - כשאתה לא מוכר אתה הולך למטבח לזרוק חטיפי עוף לשמן.
לא יודע, אני לא ממש אוהב שהשווארמה שלי מעלה כ"כ הרבה אסוציאציות למקדונלדס.
אם כבר אז הנה מחשבה חיובית, שווארמת העגל שלהם ממש דומה לטורקיש שווארמה (פתח תקווה).
ותחשבו על זה.
