פליישמן דלי

הכל התחיל כשהלכתי עם חברות מהעבודה כדי לראות דירה להשכרה בנווה צדק.

זה היה רעיון מוצלח על פניו, דירה נהדרת על הנייר, ארוחת צהריים באוויר החופשי, התכנון שלי היה ללכת לקישריה ברחוב הרצל.

תוכנית נהדרת.

בפועל מה שקרה הוא שהדירה הייתה צריף מכוסה אסבסט. חדר ומסדרון היכן שהובטחו שניים וחצי, השטח שהיה אמור להיות 60מ"ר היה קרוב יותר ל20 מטרים רבועיים.

הבחור שמתגורר שם כרגע אמר שאפשר לעשות מה שרוצים כי ממילא הורסים את המבנה בעוד שנה וחצי כדי לבנות בניין חדש במקומו.

וזה לא הכל, בדרך גם נפלנו על נהג מונית שפנה בכוונה לכל הרחובות הלא נכונים, נדחף לתוך פקקים ואמר כל הזמן "אתם תגידו לי לאן לנסוע, אני לא מכיר את הדרך" ואז כמובן התעלם מהכיוונים שלנו ואמר "וואי איך פיספסתי את הפניה".

אני מקווה שהארבעים שקלים האלה ילכו לו לתרופות. 

כריך קורנביף שמחם את הלב והבטן 

אחרי החוויה הלא נעימה הנ"ל הוחלט שנלך לאכול.
הצעתי את הקישריה, בסה"כ רציתי למלא את החלל העצוב בכמה קישים נהדרים. נרשמה הסכמה.
כשהגענו לקישריה בהרצל גילינו שהיא לא שם. במקומה נתלה שלט שאומר: דלי פליישמן, ניו יורק פינת הרצל.
בחלון הונח בתבונה כריך יפה.
זו אחלה דרך למשוך לקוחות, מוזר שלא עושים את זה ביותר מקומות, פשוט לשים מנה נאה בחלון הראווה הפונה לרחוב. מי עושה את זה כיום מלבד קונדיטוריות של פעם? מעטים.
בהתחלה כמעט ולא נכנסנו. היה חשש, חשבנו לאכול פסטה, פיצה, אפילו נקניקיה בלחמניה, אבל בסוף נשברנו, זה היה קרוב מאוד (עמדנו בדלת של המקום) והכריך בחלון נראה ממש טוב.

סנדוויץ' קורנביף עסיסי, עם עגבניה, מלפפון חמוץ, חסה, רוטב ברבקיו, חרדל ורוטב צ'יפוטלה

התפריט בפליישמן דלי הוא כמעט קלאסי, קורנביף, הודו, לשון (קלאסי בקטע ניו יורקי \ ארופאי), הדברים הרגילים.
בין השורות היה גם אזכור לבשר צלעות מפורק ברוטב ברבקיו, נשמע כמו חלום אבל לא ראיתי אותו בתצוגת הבשרים ומיהרתי אז העדפתי לבחון את הנושא בפעם אחרת.
כריכים, רכיבים של כריכים כסלט, לא יותר מדי מפואר או מגוון אבל מספיק בשביל להנות.
אני בהחלט נהניתי, אבל את זה אתם בטח יכולים להבין רק מהתמונות הנהדרות.

הבקר עסיסי לח וחמים, בדיוק כמו שהוא אמור להיות

לפני שאני מגיע לאוכל יש כמה נקודות זכות שאני חייב לציין כדי להסביר עד כמה טוב המקום, וזה עוד לפני האוכל:
* יש אפשרות לרכוש כוס גזוז עם ריפיל חופשי, אבל לא כמו במקומות אחרים אלא עם ברזים על הבר בשירות עצמי. אתה שותה מה שאתה רוצה, כמה שאתה רוצה, בלי לבקש ולחכות ולהתייבש.
הקונספט הזה אמנם לא תפס בישראל כי למה לתת לאנשים לשתות עוד ועוד כשאתה יכול לקחת עוד כסף על השתיה, וגם מהצד השני אני מניח שהישראלי הממוצע יבוא אם בקבוק או שקית זבל בכיס ויקח כמה ליטרים לדרך.
אני טעמתי את גזוז הלימון, המנטה והתות. שלושתם היו נהדרים. הכוס של הריפיל מגיעה בעסקית הצהריים. יש גם סודה נקיה.
* יש בכל מקום אגרטלים עם בצל ירוק רענן, ככה, לנישנוש. אני אמנם שונא בצל, אבל הרעיון חביב מאוד ואחת מהבנות שאיתן באתי בהחלט השתוללה.
* יש מכשיר לחימום הצ'יפסים, כמו של נאצ'וס בבתי הקולנוע, כמו שצריך להיות, כדי שזה יגיע רענן וקריספי. בהמון מקומות נותנים צ'יפס מהשקית או סתם כזה שאיבד כל צורה.
* יש צ'ייסרים זולים (תשעה שקלים) של סטולי ושל ג'יימסון. זה בהחלט מוסיף.
* יש מגוון רטבים עשיר, והם ממש טעימים. זה די הגיוני שבסנדוויצ'יה צריכים להיות מלא רטבים טובים אבל זה לא תמיד קורה בעולמנו.

מכשיר לחימום צ'יפס, בצל ירוק ואפילו ברז גולדסטאר

ועכשיו לאוכל:
הזמנתי כריך קורנביף. הבשר הגיע חמים ולח, מאודה בדיוק כמו שצריך.
הכריכים מוגשים בלחמניות פרנה (יש גם פרנה דגני \ לייט ואפילו פרנה בגודל שונה, גדול יותר - לא ביררתי למה). ע"פ הטריות של הלחם והעובדה שיש תנור במרכז החלל אפשר להניח שהם אופים אותם במקום.
בתוך הסנדוויץ' ביקשתי רוטב ברבקיו, צ'יפוטלה (אני שמח שזה תפס) וחרדל. הטעמים השתלבו מצויין והרטבים היו שמיכה נהדרת לבשר.
בנוסף היו הקורבנות הרגילים, חסה ועגבניה, וגם טאץ' נחמד של מלפפונים חמוצים פרוסים דק דק.
הכריכים מגיעים עם קערה של כרוב חמוץ מתוק נהדר, ערימה של צ'יפסים (בסגנון תפוצ'יפס) ומתבלים.
יש על השולחנות ועל הבר בקבוקים עם רטבים אבל אם יש רוטב שבא לכם ואין אז תקבלו אותו תוך שניות בודדות.

סנדוויץ' קורנביף מושלם, באמת

חשוב לציין שהמקום כשר.
מצד אחד זה אומר שלא תקבלו תוספות של גבינה ובייקון שהם אחלה דבר בכריך, אבל מצד שני אם תחשבו על זה - אין את התוספות האלה ברוב הסנדוויצ'יות בישראל.
מכיוון שממילא רוב הכריכים בסביבה מבוססים על עופות ובקר - אתם לא תרגישו בהבדל.
האוכל נהדר וכשהאוכל טוב לא שמים לב למה שחסר בו (כמו באוכל צמחוני או טבעוני טוב).
כשרות היא כמובן גם שיקול עסקי. אני מניח שהתעודה עוזרת לפנות ליותר סוגי קהל. בכל מקרה, זה לא גורע.
אם תחשבו על זה - בעצם החיסרון היחידי הוא שהסנדווי'צים לא יהיו זמינים בשבתות וחגים, שזה כן פיספוס כי אלה אחלה סנדוויצ'ים.

גזוז לימון, כרוב כבוש מתוק, צ'יפס, ארוחת מלכים

לסיכום:

הכריך היה מדהים.

באמת, אין לי מילים כדי לתאר. זה בשכונה של רובן, בטעמים טיפה שונים, נימוח, עסיסי, טרי, רטבים נהדרים שרק מוסיפים, תפריט יחסית עשיר אפילו שהוא מצומצם.

המקום נקי, מואר, נוח, מעוצב בצורה מודרנית אך נעימה ועם הרבה עץ. להבדיל מהקישריה ששכנה שם בעבר - לא מתחילים להזיע בשניה שנכנסים.

השירות ידידותי מאוד, איכות שתמיד מחמיאה לאוכל מצויין.

יצאתי מרוצה בצורות קשות.

אני ממליץ בחום אינסופי לבקר שם ויפה שעה אחת קודם כי כידוע עסקים מתחילים זקוקים לתנופה ותמיכה.