את הסיפור הבא צריך למעשה לכנות "ששון אוכל דונר", כך לפחות הסיפור מוכר בעם.
מעשה בדניאל ששון, צעיר ירושלמי אשר הגיע אל הניכר, ספציפית להולנד, יותר מדוייק לעיירה בשם טילבורג, כדי לחזות במופעים של להקות אשר התחבבו על ליבו.
אותו דניאל ששון, המוכר בפי חבריו כ"ששון" או "ששי" בלבד, הלך לחפש מזון מסביב לחלל ההופעות.
מה הייתה הפתעתו הרבה (וגם שלי) כאשר מצאנו שווארמיה שהיא גם פיצריה ממש בסמוך.
ששון לא חשש ואכל לאפה, ואילו אני ניסיתי לאכול פיצה, אבל המקום היה חם מדי ומסריח מבשרים, מה שעשה לי רע באותו רגע נתון. את דמעותיי מחיתי בעודי מזמזם לחן עממי.
על הלאפה של ששון אולי תוכלו לשמוע בפעם אחרת, או אם ירצה הששון הטוב יועיל ויכתוב בתגובות קצת על השווארמה (סליחה, דונר קבב) אותו אכל בגריל-רום המדובר.
תודה רבה על הכל.
חג שמח!
מעשה בדניאל ששון, צעיר ירושלמי אשר הגיע אל הניכר, ספציפית להולנד, יותר מדוייק לעיירה בשם טילבורג, כדי לחזות במופעים של להקות אשר התחבבו על ליבו.
אותו דניאל ששון, המוכר בפי חבריו כ"ששון" או "ששי" בלבד, הלך לחפש מזון מסביב לחלל ההופעות.
מה הייתה הפתעתו הרבה (וגם שלי) כאשר מצאנו שווארמיה שהיא גם פיצריה ממש בסמוך.
ששון לא חשש ואכל לאפה, ואילו אני ניסיתי לאכול פיצה, אבל המקום היה חם מדי ומסריח מבשרים, מה שעשה לי רע באותו רגע נתון. את דמעותיי מחיתי בעודי מזמזם לחן עממי.
על הלאפה של ששון אולי תוכלו לשמוע בפעם אחרת, או אם ירצה הששון הטוב יועיל ויכתוב בתגובות קצת על השווארמה (סליחה, דונר קבב) אותו אכל בגריל-רום המדובר.
תודה רבה על הכל.
חג שמח!
