בוקר טוב אדון גוטה

אומרים שארוחת הבוקר היא הארוחה החשובה ביותר ביום.
בד"כ אני מזניח אותה - במקרה הטוב אני אוכל איזה סנדוויץ' בעבודה, במקרה הרע תוקע איזה בורקס ממאפיה ברחוב, ובמקרה הרע יותר בורקס מהסופר ליד הבית שלי.
למרות זאת, יש ימים שאני דווקא משקיע.
לא מדובר לרוב בהכנת ארוחת בוקר בעצמי, רחמנא ליצלן, אלא באכילה באיזה בית קפה באזור, וזה קורה בימי שישי בעיקר.

המקום הקבוע שלנו הוא קפה בוגרשוב - נחשו לבד באיזה רחוב הוא נמצא, אבל עקב שובר "חגיגה זוגית" שנפל בדיוק לידנו, תוקפו עמד לפוג, ולא כלל את המקום הנ"ל, נאלצנו לאלתר ולחפש מקום חדש.

סרקנו את הרשימה המוצעת וראינו שם מקום שבו כבר אכלנו בעבר, אם כי לא ארוחת בוקר - סניף ת"א קפה מצדה שנמצא בחוף בוגרשוב.
הגענו למקום בשעת בוקר מאוחרת, והופתענו לגלות שהמקום הומה למדי. הדבר די יוצא דופן בעיר כמו תל אביב שהתושבים בה מתעוררים מאוחר. התיישבנו בעוד אנו בוהים בתפריט (למרות שכאמור שנינו ידענו מה נזמין). לאחר זמן לא קצר של בערך 10 דקות, ניגשה סוף סוף מלצרית לשולחננו ולקחה את ההזמנה (והשובר).

ארוחת הבוקר כוללת 2 ביצים לבחירתך (עין, מקושקשת, חביתה וכו'), סלט קטן קצוץ, סלסלת לחמים, מספר גבינות וטאפאסים של בוקר וקינוח של בייבי מוזלי. כמו כן היא כוללת משקה קר ומשקה חם לבחירה. המחיר לארוחה זוגית כזו, לאנשים חסרי מזל ושובר הוא 95 - בהחלט לא מחיר פשוט.

כעבור כ5 דקות הגיעו לשולחננו סלסלת לחמניות שכללה 3 מיני לחמניות, אחת שחורה ו2 לבנות, בליווי מארז של 5 "טאפאסים" כהגדרת המקום - סלט חצילים, גבינה לבנה בטעם שום שמיר, קוטג', סלט טונה וקוביות גבינת פטה. הנ"ל לוו בשני צלוחיות של חמאה וריבה, שנקראת במקומות מעין אלה "ריבת הבית".
אם נחלק אותם ל"חם" ו"סתם" אז בקטגוריה של החם יושבים סלטי החצילים והטונה, שרואים שעשו להם איזשהו שדרוג מעבר לחומר הגלם הבסיסי (לחצילים הוסיפו עגבניות ובצל, ולטונה הוסיפו פלפל אדום ובצל) ובקטגוריה של הסתם יושבים כל השאר שלא היו באיכות מיוחדת, ולא הושקע בהם כל טיפול עודף.
באשר לריבה - מאז שראיתי את מיקו המסכן בסרט צ'ארלי וחצי נאלץ לאכול "עוד פעם ריבה" ירד לי לגמרי מהדבר הזה.
החמאה הייתה מצויינת - לדעתי מתוצרת לורבק.

עברו כ10 דקות של שילובים ומשחקים שעשינו בין הלחמניות הסלטים והטאפאסים, ועדיין המנות העיקריות, הווה אומר הביצים, לא הגיעו לשולחננו. מה שהכעיס במיוחד הייתה העובדה שלקוחות שהגיעו הרבה אחרינו כבר קיבלו אותן לשולחן. רק לאחר 2 הערות למלצרים, ועצבים מצידנו הגיעו בסוף הביצים המלכותיות. שלי היו 2 ביצי עין, בליווי בצל מטוגן, ושלה חביתה בליווי עשבי תיבול. ביצי העין היו עשויים בדיוק כמו שאני אוהב - רוב החלמון היה מוצק ומקצתו היה נוזלי, מה שאפשר לנגב את החלמון עם הלחמניה ביתר קלות. טעמתי גם מהחביתה אותה פחות אהבתי - כנראה בגלל שאני לא ממש אוהב חביתה בכלל, וחביתה עם עשבי תיבול בפרט.

בד בבד, הזמנו גם עוד מהטאפאסים הטובים שדובר עליהם כבר קודם - מסתבר שארוחה זוגית ניתן לקבל שם 2 סלסילות של מיני לחמניות ביחד עם 2 סדרות של 5 הטאפאסים.
לסיום הארוחה, הוגשו לנו 2 בייבי מוזלי שלא טעמתי בעצמי, אבל מהתוצאה הסופית על השולחן הבנתי שהיו בינוניים פלוס.

המקום עצמו חביב עם נוף לים, והאוכל לא רע בכלל, אולם השירות לוקה מעט בחסר, והמחיר דווקא לא לוקה בחסר.
נראה לי שנחזור לארוחת הבוקר הקבועה שלנו בקפה בוגרשוב..

עלילות לזניה ביריד האוכל

בימי חמישי ושישי בכל שבוע התפתחה בדיזנגוף סנטר מסורת יפה של יריד אוכל.
ביריד האוכל ניתן למצוא שלל דוכנים שמגישים סוגי אוכל מגוונים - ניתן לטעום מהמטבח הטריפוליטאי, התימני, הברזילאי, האיטלקי ועוד - כל זאת תחת חממה סטרילית, ובמחירים הוגנים ברוב המקרים.
קפצתי לשם לכמה סידורים בסופשבוע האחרון, והחלטתי לדגום את הדוכן האיטלקי.
היה ברור לי שאני לא מעוניין במשהו שאני יכול לייצר בבית במהירות כמו פסטה פנה\ספגטי ברוטב כלשהו, אלא כדאי לקחת משהו שדורש יותר מאמץ ומיומנות הכנה.
בשל כך החלטתי לדגום את הלזניות במקום - שמצריכות זמן הכנה ממושך יחסית, וכמו כן תנור תקני.

מנת לזניה עולה 25 ש"ח, ואם לוקחים 3 אז זה יוצא 50 ש"ח במקום 75 ש"ח. לא ניקח? בטח שניקח..
להלן דירוג 3 הלזניות שטעמנו :

3. לזניית תרד - האמת שהתלבטתי בין הלזניה הזו ללזניית הבולונז, אך החלטתי לחרוג ממנהגי הקרניבורי להעדיף את מה שיש בו בשר ולתת צ'אנס לתרד, שנוכחתי שאפשר לעשות עימו פלאים, עם קצת טיפול נכון.
לאחר טעימה נוכחתי לדעת שאולי טעיתי בבחירה.
התרד היה אומנם בכמות נדיבה אבל המרקם שלו היה בעייתי, הוא לא היה טעים, ושכבות התרד לא ממש התמזגו עם דפי הלזניה.
לא נוצר חיבור בין 2 הרכיבים, והמנה הדי נדיבה אכזבה.

2. לזניית עגניות ומוצרלה - כאן המרכיב הדומיננטי היה העגבניה. למרבה הצער היא הייתה יותר מידי דומיננטית. המוצרלה לא הורגשה במנה, ואני לא בטוח עד עצם היום הזה שהיא הייתה קיימת בכלל. אני מאוד אוהב עגבניות באופן כללי אך הן לא יכולות להחזיק את המנה לבדן.

1. לזניית 4 גבינות - לאחר 2 האכזבות הראשונות התפנינו לטעום את מה שנשאר - לזניית 4 הגבינות. לא היה לי ציפיות גדולות מהמנה הזו לאור 2 ניסיונות העבר הקרוב, ולאור העובדה שבאופן כללי אני לא ממש משתגע על הגבינות.
המנה הזו הייתה קטנה יותר מ2 הלזניות הקודמות ופחדתי לצאת מופסד פעמיים - גם מבחינת הכמות וגם מבחינת האיכות.
למרבה ההפתעה הלזניה הזו הייתה הרבה יותר טעימה מ2 הקודמות. 4 הגבינות - אני מניח שאלה היו כמו בלזנית 4 גבינות סטנדרטית - קוטג', שמנת, גבינה צהובה ופרמז'ן - השתלבו נהדר אחת עם השניה, ועם הלזניה, ויצרו מנה שהיה פשוט כיף לאכול.
חבל רק שהמנה הייתה כאמור קטנה יחסית, אבל כנראה שהייתה פה פשרה של איכות על חשבון כמות מצד המכינים.

היו עוד לזניות מסקרנות בדוכן כמו חציל ופרמזן, שהייתי סקרן עליהן ולא יצא לי לטעום הפעם.
סך הכל 2 אנשים הצליחו לשבוע ממנות שעלו ביחד 50 שקל - בהחלט תמורה יפה לכסף.
בפעם הבאה שאני מחליט לדגום את הדוכן הזה - 4 הגבינות הוא באנקר בטוח. לגבי 2 הלזניות האחרות שאקח? אולי 12 גבינות זה לא רעיון רע כל כך..