‏הצגת רשומות עם תוויות מולים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מולים. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 1 ביולי 2012

בית תאילנדי

רחוב בוגרשוב בת"א ידוע לשמצה בעסקי המזון המתחלפים בו.
לאחרונה ניסיתי לחשוב אילו עסקי מזון היה ברחוב לפני 3-4 שנים ושרדו, והעליתי בחכתי 3 מקומות.
הפסטה הבר שנמצא ממש ליד הדירה שלי (חייב לטעום בהזדמנות) , הMOON המפורסם שמשום מה מהווה אבן שואבת לחובבי סושי שבאים למרחקים, והמסעדה האמיתית היחידה ברחוב - "בית תאילנדי", שנמצאת ממש קרוב לפינת הירקון.

אנחנו עוברים שם הרבה בדרכנו לחדר הכושר ברחוב הירקון (מי אמר שאנחנו פדלאות שרק בולסים כל הזמן) ותמיד אנחנו רואים שהמקום מלא - אפילו בימי ראשון שנחשב יום חלש במסעדות המקום מפוצץ.

יום אחד החלטנו שזהו זה - אנחנו חייבים לרדת לשורש העניין ולבדוק פעם אחת ולתמיד את המקום הזה.
החלטנו ללכת ביום שישי ולהזמין מקום שבוע יום לפני. התקשרתי והתברר שבדיוק מישהו ביטל בשישי בערב וניתנה לי הזדמנות פז לתפוס את מקומו באם רק אמהר. נעניתי לאתגר, ולמחרת לבשנו את מיטב מחצלותינו על מנת לצעוד כ200 מטרים בערב יום שישי חמים אל המסעדה.

כבר בכניסה למסעדה ראינו 2 זוגות שבאו בלי להזמין מראש, ונדחו בנימוס עקב חוסר מקום. עקפנו אותם ובאמצעות הכוונה צמודה של המלצרית התיישבו בחלק הימני של המסעדה.

עיצוב המקום אותנטי - יש אלמנטים של במבוק, בודהה, ותמונות מן המזרח - נקודת זכות למקום.

לאחר זמן קצר הוגש לנו תפריט והתפנינו לבחור את המנות הראשונות בארוחה.
בחרנו בלביבות שרימפס שניתן לראות בתמונה העליונה ואגרול שרימפס שניתן לראות בתחתונה.
למנות נלווה רוטב מתוק-חריף.



לביבות שרימפס, בית תאילנדי

אגרול שרימפס, בית תאילנדי


הלביבות הזכירו מאוד שניצל חזה עוף מטוגן עם פירורים - גם בטעם וגם במראה.
הרוטב פה שדרג רבות את רמת המנה - שחוסלה במהירות.
אגרולים אני פחות אוהב בגלל שומניות היתר שהם לוקים בה בד"כ , אבל זוגתי שתחיה טעמה ואהבה, אז מה עוד אפשר לבקש.

לאחר המנות הראשונות התפנינו למנות העיקריות.
הזמנו פירות ים ברוטב צדפות (למעלה) יחד עם עוף באגוזי קשיו (למטה) - מנה שממחקר מוקדם שעשיתי באינטרנט על המקום, השאירה רושם גדול על כל מי שטעם אותם (למרות השם הלא סקסי בעליל)
כל מנה באה יחד עם צלחת גדושה של אורז לבן.


פירות ים ברוטב צדקות, בית תאילנדי

עוף באגוזי קשיו, בית תאילנדי


מנת פירות הים של זוגתי קצת הפחידה אותה בהתחלה.
היו שם יותר מידי חתיכות קלמרי מפחידות וצדפות, ואילו היא ציפתה להרבה יותר טבעות קלמרי ושרימפס.
למרות זאת היא החליטה לזרום איתה, ולהעביר לי מנה גדושה של פירות ים, בה היא לא חשקה.
המנה הייתה טעימה אם כי לא נפלנו מהכיסא - אני לא חושב שאפשר להשוות את איכות פירות הים בה לאלה הטריים שמתאילנד המקורית, ומה שהציל אותה בעצם היה רוטב הצדפות, איתו השתמשנו אחר כך גם כדי לעכל את האורז.

המנה שלי הייתה לעומת זאת הצלחה גדולה יותר - השתתפו בה בעצם כל המרכיבים שאני אוהב - קשיו, פטריות, בצל, פלפל וכרובית. חיסלתי את המנה במהירות עד תום, ואחרי האורז הייתי כבר מפוצץ לחלוטין.
ממבט מסביב הסתבר שאני אחד האכלנים הכבדים במקום אם לא ה - לא ראיתי מישהו שהצליח לסיים את כל מה שהזמין, וחלק גדול מהאוכל נארז במנות טייק אווי שאנשים לקחו לביתם.

המחירים במקום לא זולים - וודאי לא יחסית לתאילנד. הארוחה המדוברת עלתה מעל 200 שקל לפני טיפ ובתאילנד ארוחה דומה הייתה עולה בערך חצי.

לא בטוח שנחזור - יש מספיק אוכל דומה באיכות מסביב ובמחיר נמוך יותר - אבל בשביל חוויה חד פעמית שהשביעה אותנו היה נחמד בסה"כ.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג