ערב ראש השנה, כל החבר'ה נפגשים, האוכל על השולחן, חלק ממנו כבר עמוק בבטן.
מה השלב הנכון להתחיל לצלם תמונות?
התשובה המתבקשת היא "לא על בטן ריקה". אוכלים קצת מהבקר, טועמים טיפה מהעוף, דוחפים את הדג לכיוון אחרי. מעמיסים סלט, רק עוד חתיכה מהסינטה, מציינים את סממני החג, או הסימנים או מה שזה לא יהיה.
מקללים את האויבים, מאחלים לאנשים אחרים דברים נוראיים ולעצמנו את הדבש שבתפוח.
אם זה לא מתכון לשנה מוצלחת וכאבי בטן בפקק בדרך הביתה אז אל תקראו לי.
יש שיגידו שהמשפחה היא מה שחשוב, יש שיגידו שהארוחה, יש שיבקשו שיעבור כמה שיותר מהר.
אחדים מתעסקים כבר מעכשיו בסליחות וכפרות, יש כאלה שכבר ממהרים להתקשר לחברים ולתאם בילוי על הספסל עם וודקה ומשקאות אנרגיה.
העיקר שתהיה טובה.
 |
| סודה קרה ומבעבעת. תמיד כיף כשעגול למעלה ומרובע למטה. |
 |
| חבושים תפוחים ועוד דברים אפויים, תמר אחרון, משקה מוגז כלשהו. |
 |
| קישואים קטנים ושמנמנים, מה שנשאר מהשעועית הירוקה ועוד. |
 |
| סלט, צלוחיות, חלה, ברקע ניתן לראות את הרוטב שנשאר מהבקר. |
 |
| זרעוני רימון, שנהיה כרימון וגם כלימון וגם בונבון. |
 |
| מבט מלמעלה על האזור שלי בשולחן. |
 |
| אני חושב שזה רוטב צ'ימיצ'ורי, כדי שהדג לא יהיה בודד. |
 |
| ממרח פסטו ביתי, שנהיה לעם סגולה שיש לו טעמים בפה. |
 |
| טחינה עם שמיר, אורז, תה קר, אשכוליות, וודקה, כל מיני שטויות וכו'. |
 |
| קערית עם שאריות של עשבי תיבול וזרעי חרדל. אני לא זוכר מה היה פה. |
את התמונות צילמתי מדי פעם, בשלבים שונים. לא זוכר מה בדיוק קרה שם, הכל היה מעורפל.
זה לא באמת משנה מה אוכלים, שום דבר לא משנה בעצם.
את הסינטה שאכלתי לא היו לי מספיק ידיים בשביל לצלם.
אני לא אדם של חגים, סה"כ אדם פשוט, כזה שמחפש לשבת בשקט, רצוי מתחת למזגן, לנשום לרווחה.
מה איתכם?
ספרו לנו, ספרו לנו הכל.
