בית קפה שכונתי הבימה | זהירות, זה ממכר!

לא פעם ולא פעמיים אני נכנס עם עצמי ועם הגולשים והמגיבים לדין ודברים לגבי הכריך הטוב בעיר.
כריכים, הלוא הם סנדוויצ'ים המוכרים לנו מימי הילדות - יכולים להיות פסגה קולינרית, שיא העניין והתחכום או סתם דרך לסגור פינה ולא ללכת לישון על בטן ריקה.

בידיים הנכונות ועם המצרכים וחומרי הגלם המתאימים, כריך פשוט יכול להפוך לחלום קולינרי שנמס בפה שלכם.
הנה, תראו תמונה:

היופי שאתם רואים הוא כריך ביס (יש בו הרבה יותר מביס אחד) של ז'מבון, על לחמניה מתוקה עם גבינה (עם חורים וניחוח שווייצרי, אבל זה לא צויין ע"ג הכרטיסייה), חרדל ומיונז.
אני אישית לא אוהב מיונז, אבל היה שם ממש מעט והוא לא גרע מהמנה.

שומרי הכשרות שבינינו עלולים לא לאהוב את המקום:
מלבד העובדה שהוא פתוח לרווחה בשבת, כמו ששמתם לב הוא גם לא כשר במיוחד - ז'מבון הוא אחיו הצרפתי של הבייקון, ולא רק שהוא בשר טריפה הוא גם מונח על גבינה. לא בד"ץ ולא נעליים, אבל בכ"ז טעים.

אחד הדברים המקסימים בבית הקפה הזה היא העבודה שהוא מכיל עוד מגוון עצום של סנדוויצ'ים (חמים, קרים, טוסטים), מן החי והצומח, ואת כולם מכינים שוב ושוב במהלך היום ומציגים בויטרינה מקסימה, חלון ראווה עמוס כריכים ושאר פינוקים.
המקום מרכזי ביותר, בקצה הסופי של שדרות בן ציון, על המפגש עם מרמורק, רחבת הבימה, רחוב תרס"ט ואחד העם, ומכיוון שהוא יושב על השדרה עצמה יש ספסלים ובריזה מקסימה בכל רגע נתון.

זו רק ההתחלה של הסיקורים על המקום, יש להם מספיק כריכים כדי להמשיך לפחות כמה חודשים.
אבל רק כדי לשבור מעט של החיוביות ולהוכיח שאני לא משוחד: אני חייב לציין שאני לא נהנה במיוחד מהאווירה התל אביבית \ אפנתית \ באים לראות ולהראות \ מרכלים על הספסלים ובוהים באחרים \ מעט רועש וצפוף.
אני מבין שככה זה, במיוחד במקומות שהם מוצלחים ושווים, אבל אני אוהב את האוכל שלי בשקט בשקט.
בשביל אנשים כמוני יש מספיק ספסלים מרוחקים, גינות נסתרות ואפילו סתם טייק אוואי.
השירות אגב מקסים, הקפה עצמו מצויין ואם אתם כן רוצים לשבת עם כולם אז יש שולחנות ממש ליד הדלפק כדי שכל מי שיבוא לנשנש יראה אתכם.
תכל'ס שווה.