והרי סיפור קצר:
מעשה בביקור שני בכריכיה פליישמן דלי. הלוואי והיו יותר ביקורים אבל הם מעט רחוקים ולא גמישים בשעות העבודה (למרות שהבנתי שבימי חמישי הם מאכילים בליינים עד אור הבוקר).
בכל מקרה, קודם תראו את התמונה ואז תשמעו את היספור (ספויילר: בעיקר תשבוחות).
לקחתי כריך קורביף למרות שכמעט ולקחתי את כריך השרדד ביף שלהם, בקר בבישול ארוך, מפורק ומתובל ברוטב BBQ.
הסנדוויץ' תובל בחרדל צהוב, רוטב צ'יפוטלה, רוטב ברבקיו, רוטב חזרת וקושט בחסה.
הייתי אחרי ארוחה שעליה אספר בפעם אחרת אבל מטעמי חמדנות ועיניים גדולות בחרתי להגדיל את כמות הבשר בכריך בעוד 100 גרם.
מה אומר ומה אספר: הכריך הזה נהדר.
הלוואי והיו עוד כריכים כאלה בסביבה. באמת, סנדוויץ' ראוי, עשוי היטב, כל חומרי הגלם הופכים לסימפוניה של טעמים על קצה הלשון.
לו רק היו פתוחים יותר שעות, תארו לעצמכם איזה עולם יפה זה היה יכול להיות.
נ.ב.
לקחתי את הכריך בטייק-אוואי, לשמחתי גיליתי בפנים מיכל קטן של רוטב צ'יפוטלה, כלי תפו-צ'יפס ואף כלי נוסף של כרוב מוחמץ מתקתק נהדר. הפתעה מוצלחת ביותר.
לא הבנתי אם זה קר או חם (אין לי ניסיון במקומות כאלה).
השבמחקהם פורסים לך את הנתחים לפי משקל ההזמנה ומעבירים אותם לארון אידוי לזמן קצר.
מחקזה גם מה שעושים ברובן.
עדיין לא הבנתי אם כשאתה אוכל את זה אז אתה מרגיש משהו די חם בפה (שהוא לא חלק מהגוף שלך)
מחקחבל שאתה מדבר גסויות
השבמחקחייבת לנסות את המקום הזה
השבמחקנראה מדליק רצח
השם פליישמן תמיד מזכיר לי את הסדרה חשימה לצפון, בו פליישמן מגלם תפקיד של, סלחו לי על הביטוי, פוץ מתנשא. לצערי כל פעם שאני שומע את השם הזה, אני נזכר בו ומאבד את התיאבון.
השבמחקוואלה, ואני דווקא נזכר בעופר פליישר, שהיה במשך שנים אחד הגבוהים הבולטים בכדורסל הישראלי. הוא לא היה יעיל במיוחד, אבל ידע תמיד להניף את ידיו למעלה בכל עת ששחקן יריב איים לחדור לרחבת קבוצתו.
מחקברגע שייפתח ביום שישי אני ישר מתייצב שם.
השבמחקמקום שמחלק בצל חופשי על הבר, הוא מקום שיודע קולינריה איכותית מהי.
לקחת את הברוקלין או את הניו יורקר?
השבמחקהייתי שם, ואכלתי את הניו יורקר. במילותיה של ליטל מהיפה והחנון - לא עף לי הסכך.
השבמחקיש שם כמה דברים נחמדים :
1. ארוחת הסנדביץ' לתצוגה בכניסה למקום - רעיון נחמד ונדיר במחוזותינו
2. כוס גזוז עם ריפיל - גם כן לא נפוץ במחוזותינו. אני שתיין כבד של משקאות קלים, והריפיל של הגזוז ענבים בהחלט גרם לי להרגיש מורווח
3. אולי הנקודה הכי נחמדה - "שתילי" בצל ירוק לאכילה - אני אדם שאוהב מאוד את השילוב בין בצל ירוק ללחם, וחיסלתי לפחות רבע שתיל לבד.
4. אין כוסות טיפים מעצבנות כמו שמרבית המקומות מהסוג הזה - אם אני ארצה לתת טיפ אני אשים - לא צריך לדחוף לי את זה מול העיניים.
הכריך עצמו היה טוב פלוס - הורכב מפרוסות חמות של קורדנביף וחזה הודו יחד עם חזרת לבנה וחסה אמריקאית. השילוב יחד עם הלחם הטרי יחסית היה מוצלח, ובהחלט נראה שהמקום יודע מה הוא עושה. לצד הכריך הוגשו פרוסות תפוצ'יפס סתמיות. יש אפשרות לקחת במקום תפוח אדמה חם עם תוספת מיונז, וזה מה שאני אעשה אם אזדמן פעם נוספת למקום.
בסך הכל מדובר באלטרנטיבה נחמדה לאוכל מהיר באיזור בו היא נמצאת - הרצל רוטשילד, אך עדיין רחוקה מהכריך האגדי של רובן.
עוד לא החלטתי אם אני מעדיף את פליישמן על פני הקישריה שהייתה במקום לפני.
השבמחקמצד אחד הם באמת אחלה, מצד שני יש מקומות סמוכים טובים שמציעים מנצ'יז בשרי, והקישריה היה בהחלט מקום מיוחד במינו.
טוב אז הבטחתי לעצמי ולך ברגע של חולשה שזה יהיה אחד המקומות שאני אפקוד כשאבקר בארץ, ואכן כך עשיתי. לקחתי סוהו ומאוד אהבתי. אבל המחיר קצת יקר מדי לטעמי, בייחוד שלא הגיע עם תפוח אדמה כי בערב הם נותנים רק את התפוצ'יפס (שאכן סתמי, אם כי חמוד בלי קשר לארוחה). אהבתי את הריפיל גזוז, רק חבל שהם בזבזו שני ברזים על סודה ודיאט-משהו, הייתי שמח לעוד טעמים רגילים.
השבמחקאבל הפספוס האמיתי מבחינתי הוא הגודל של המנה. עד שגמרתי אותה הרגשתי ממש טוב עם עצמי. בשניה שגמרתי אותה הרגשתי שאני רוצה עוד. ולשלם 76 ש"ח על לצאת מהמקום הזה בהרגשה טובה של "שבעתי וזהו" זה לא בסדר. חבל שהם לא מתמחרים מנת ביניים נגיד של 50, שבמקום 120 גרם מסכנים (עם כל הכבוד למשרד הבריאות) נותן 200, בלי להזדקק ל-99 ש"ח של ה-500 גרם. בחיי שהייתי מוציא בכיף את השטר של ה-50 בלי לחכות לעודף. בפרט אם זה מגיע עם פחמימה חמה כאמור לעיל.
זהו.
הלכתי לאכול בהמלצותיכם עם ידידה טובה שלי שירלי והיה מאוד טעים.
השבמחקאני לא מאוד אוהבת בשר אבל חייבת לציין שהם יודעים להכין אוכל מדהים, אני אשמח לחזור שוב ואפילו בקרוב מאוד.