החיים הפשוטים: כריך נקניק

לחמניה מתוקה טריה, חרדל שום צרפתי, נקניק סלמי פרוס דק דק.

יש שיגידו שאין צורך לחפש כריכיות וסנדוויצ'יות אם יש לך את הנ"ל בבית.

לא היה לי אותם בבית אבל קניתי בסופר מתחת לבית של חבר. חשבנו ארוכות איפה לאכול באותו הערב ובסוף הלכנו לסופר הקרוב לביתו ורכשנו כל מיני.

היה תענוג, ירד חלק והשאיר אחריו שובל של טעם, עם מיץ רימונים בצד. ארוחה פשוטה ועם זאת מדהימה.

פרוסות הנקניק היו שזורות גרגרי פלפל שחור, ברמת מליחות מושלמת ושמנוניות בדיוק במידה.

טעים כבר אמרתי?

סלמי, חרדל, לחמניית שומשום טרייה ומתוקה

חשוב לציין שהחרדל היה מציאה, הוא היה זול בצורה מחשידה וטעים עוד יותר.
תוכלו לראות אותו כאן למטה ולהשוות במידה ותתקלו בו במכולת הקרובה לביתכם.
חרדל בטעמים הוא כבר מזמן לא מצרך נדיר, אם כי במקומות רבים מתעקשים להחזיק בעיקר חרדל צהוב מהסוגים המוכרים (בד"כ תלמה ולצידו היינץ) ואולי כמה סוגים של חרדל גרגרי (או גרגירים, מה שבא לכם).
כמובן שעכשיו ישנם גם ממרחים בטעם חרדל, מבוססי מיונז וכו', אבל שוב, אני מאבד את הפוקוס, לאחרונה יותר ויותר מרכולים מחזיקים חרדל בטעמים, דהיינו חרדל עם חזרת, חרדל חריף, חרדל דבש ועוד.

חרדל עם שום ועשבי תיבול מבית Bornier

לסיכום:
סלמי פרוס דק דק, חרדל שום עם עשבי תיבול ולחמניית סומסום (ידעתם שאפשר לכתוב גם שומשום וגם סומסום?) טריה ומתוקה - כל אלה יחד יכולים לסגור לכם את הפינה חיש מהר.
סדרות חדשות של נתחים פרוסים דק דק או הסדרות הדומות של נתחים "כמו מעדנייה" אמנם לא נותנים ערך רב לכסף כי הם בד"כ עולים כמו כריך בסיסי בסנדוויצ'יה אבל ללא הרטבים או הלחים הנדרש - אבל עם מעט השקעה תוכלו להכין אחלה כריך.
לגבי החרדל - אמנם זה לא כיף כמו להכין חרדל ביתי (זה ממש פשוט, תנסו פעם) אבל חרדל כ"כ טעים במחיר כ"כ נמוך - זה כבר חומר לאגדות עם.
יאללה, שיהיה בתאבון.

דה דיינר - הדיינר של גוצ'ה

הפוסט שאתן עומדות לקרוא הוא תוצאה של מספר ביקורים בדיינר, לא רק ביקור אחד או שניים ואת ההצדקה לביקורים התכופים שלי תוכלו לגלות במורד כמה שורות ומספר תמונות.

סטייק פילה בקר ביין אדום וציר בקר, עם מעט שעועית ירוקה בצד וצ'יפס עוד יותר בצד. מעל הסטייק יש שום קונפי.

הקרבה לאזור העבודה והמגורים היא הסיבה הראשונה לביקורים התכופים, אבל זו רק אחת מהן.
העובדה שהמקום פתוח עד 02:00 בימים ש'-ד' ואפילו עד 03:00 בימים ה'-ו' היא סיבה נוספת.
ועכשיו גולת הכותרת: המחירים במקום סבירים, ז"א - ישנם מחירים גבוהים יותר באזור ובכלל, במיוחד למנות שהן מוקפדות וטעימות כמו המנות בדיינר, אבל סביר להניח שמה שבאמת גורם לך להרגיש עוד יותר טוב (מלבד האוכל המצויין) הוא הדיל.
יש 30% הנחנה בימים א'-ה' בין 16:00 - 19:00, ומלבד זאת יש את אותה ההנחנה בכל יום אחרי חצות שזה מצויין כי אלו הן בדיוק השעות בהן אני שורץ באזור אבן גבירול ומחפש לבלוס.

אנטריקוט "דה פריז", ברוטב חמאת עשבי תיבול, עם צ'יפס עמוס בסריראצ'ה.

למען הסדר הטוב אני רוצה ליידע אתכן שאני אוכל גם מנות ראשונות, אבל הן לא מצולמות כי איתן הכי קשה להתאפק או אפילו לזכור שיש לך בלוג אוכל ומחוייבות כלשהי כלפי קוראים סקרנים ורעבים.
לרוב אני פותח את הארוחה שם עם קריספי קלמארי (דומה לאחיו בגוצ'ה הרגיל אם כי המטבל שונה) או עם הקרפצ'יו המצויין שלהם.

אנטריקוט "דה פריז", ברוטב חמאת עם אפיל יותר עשבי תיבול, עם צ'יפס עמוס בסריראצ'ה, קטשופ וחרדל.

ליווי נהדר לכל הארוחה הוא מוחיטו ההדרים, גם הוא זהה לזה שבמסעדת גוצ'ה המקורית אם כי כאן יש יותר מקום לאנרפרטציה של הברמן התורן ולקיימותם של רכיבים. למשל - סלייסים שונים של תפוזים, תפוזים שונים, קיימות או אי נוכחות של עלי נענע, כמות קרח וכו'.

מוחיטו הדרים צונן: סטולי תפוז, ליקר תפוז דם, לימון, תפוז טרי, עלי נענע לקישוט טעים.

נקודה מעניינת היא הצ'יפס של גוצ'ה, שהוא טעים מאוד, דקיק ולפעמים מגיע מעט סמרטוטי. מדי פעם הוא כמעט רך מדי, ועם זאת עדיין מצויין ושונה בנוף הצ'יפס המקומי.
מה שעוזר לו ללא ספק הוא הנוכחות של רוטב הסריראצ'ה האהוב, מה שנדיר כיום כי היבואן שמייבא סריראצ'ה ארצה תקוע עם המשלוח הנוכחי ולכן אין מלאי בחנויות השונות.
לצערי הגעתי אף למצב בו אני מבקש ממסעדות (וממלצרים \ מנהלי משמרת שונים באותן המסעדות) לרכוש מהם בקבוק.

צ'יפס עם סריראצ'ה חרדל וקטשופ.

התמונות שלי מעט מטעות, קשה לראות את העושר הקיים בתפריט, אולי הסיבה היא שאני כל הזמן דוחה מנות אחרות לפעם אחרת ומתמקד בשני הסטיקיים (האנשים עמם אני סועד דווקא מנסים בכל פעם דברים אחרים ולא מתאכזבים).
בכל מקרה, בפעם הבאה אני בטוח אלך על כריך.
שימו לב שהתפריט שקישרתי אליו הוא של הערב, יש גם תפריט עסקי לצהריים וכאמור מחירים של שעות שמחות בין לבין.

פילה ורדרד מבפנים וסגור היטב מבחוץ, עם שן שום מעוכה עליו ושעועית ירוקה לצידו.

טוב, זה הכל להיום.
עשיתי לעצמי תאבון, מקווה שגם לכם.
אם אתם הולכים לבדוק את המקום תנסו להכנס ראשונים בדלת - ככה יהיה לכם סיכוי יותר טוב לשבת על הספות ומי שיבוא איתכם יאלץ לשבת על כיסא כמו אדם פשוט.